השוק

מיטב: "יותר מ-5% מתוצר הלכו בשנה על תשלומי ריבית"

ניתוח שעשה אלכס ז'בזינסקי הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב מלמד כי קרוב ל-90 מיליארד שקל הוציא הציבור על תשלומי ריבית ב-4 הרבעונים האחרונים, וזה ביטוי למדיניות המוניטרית המרסנת של בנק ישראל
ניצן כהן | 
אלכס זבז'ינסקי (צילום vecteezy, רמי זרנגר)
אם אנחנו רוצים לקבל סוג של מושג על ההשפעה של עליית הריבית על משקי הבית והעסקים כדאי לשים לב לניתוח שעשה אלכס ז'בזנסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב. לפני שניכנס למספרים כדאי להבין שתשלומי הריבית השוטפים של משקי הבית והעסקים מצמצמים את ההכנסה הפנוי ומכאן שלא מופנים לצריכה שמאיצה את הצמיחה וגם את האינפלציה.
תמונת הראי של תשלומי הריבית האלה הם תשלומי הריבית של המערכת הבנקאית לפיקדונות בבנקים אבל הכסף שנצבר בפיקדונות הבנקאיים בלאו הכי אינו מופנה לצריכה ומכאן כדאי להסתכל על צד התשלומים שמשלמים משקי הבית והעסקים כדי להבין טוב יותר את השפעת הריבית.

אם כן, מהנתונים של ז'בזינסקי עולה כי "הירידה בצמיחת המשק משקפת קודם כל את ההשפעה של המדיניות המוניטארית המרסנת. סך הכנסות הבנקים מהריבית הגיעו ברבעון השני ל-32 מיליארד שקל. לפני שהריבית התחילה לעלות ההכנסות הסתכמו ב-46 מיליארד שקל ב-4 רבעונים. מדובר בגידול בהוצאה של העסקים ומשקי הבית לריבית, במקום לצריכה והשקעות, של קרוב ל-90 מיליארד שקל בשנה שמהווה כ-5% תמ"ג. אם נכלול גם את האשראי החוץ בנקאי נגיע לסכומים גבוהים עוד יותר.
"אנחנו מציגים רק את ההכנסות מריבית של הבנקים ללא ניכוי תשלומי הריבית לבעלי הפיקדונות מכיוון שרוב החוסכים משאירים את הריבית הצבורה בתוך החסכון ולא מבזבזים אותה בטווח הקצר. לכן, השפעתה על הפעילות הכלכלית זניחה לעומת השפעת הריבית המשולמת ע"י הלווים" אומר ז'בזינסקי.
באשר להתפתחות האינפלציה, אומר ז'בזינסקי כי "בסיכוי גבוה ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל גבוהות מדי. המשקיעים בישראל משלמים פרמיית סיכון אינפלציונית גבוהה מדי. לתופעה זו אפשר להציע מספר הסברים. לחלק מהמשקיעים המוסדיים הגדולים בישראל יש התחייבויות צמודות שמייצרות ביקושים אוטומטיים גבוהים לצמודים, דבר שלא קיים בחו"ל.
"השוק הצמוד בישראל מפותח יותר מאשר במדינות האחרות וגם סחיר יותר בהשוואה אליהם. לכן, פרמיית הנזילות בישראל נמוכה יותר, מה שבא לידי ביטוי בתשואות נמוכות יותר באג"ח הצמודות בישראל וכתוצאה מזה לציפיות אינפלציה גבוהות יותר.
"תקופת האינפלציה הגבוהה בישראל (דו-ספרתית) רחוקה בכעשרים שנים (שנות ה-90). במדינות המפותחות האחרות שאליהן משווים את ישראל הסתיימה תקופת האינפלציה הגבוהה לפני כמעט 40 שנה. עובדה זו יכולה להגדיל פרמיה אינפלציונית. יש טוענים שתנודתיות השקל גברה לאחרונה ומעלה את סיכון האינפלציה.
"אולם, קודם כל, הסיכון יכול להיות לשני הכיוונים. שנית, קשה מאוד לנהל תיק אג"ח מתוך ראיה של הגנה מפני הסיכון של פיחות המטבע. עדיף להתמודד עם הפיחות האפשרי באמצעות חשיפה גבוהה יותר למט"ח ברמת התיק ואת שיקולי האינפלציה לבחון בלי להניח תחזיות לשינוי בשער החליפין".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה