המסחר בשוק המט"ח מתנהל הבוקר תחת הצל הכבד של החקיקה המשפטית שחוזרת לשולחן. המסחר מתנהל הבוקר כשהדולר מתחזק ב-1.2% לרמה של 3.6 שקל, רמה שהוא מתקשה לשבור. נזכיר כי רמת ה-3.6 שקרל היא רמת התנגדות פסיכולוגית משמעותית שאם תיפרץ, הדרך ל-3.7 שקל קצרה מאוד.

נזכיר כי התנהגות הדולר מול השקל אינה עולה בקנה אחד עם נתוני המקרו וזאת שבוע אחד בלבד לאחר שמדד המחירים לצרכן לחודש מאי הפתיע כשעלה בשיעורים נמוכים מהתחזיות המוקדמות. קונצנזוס ההערכות דיבר על כך שלאור המדד הנמוך ולאור העובדה שהפדרל ריזרב לקח פסק זמן מהעלאות הריבית, הרי שבנק ישראל יצטרף למגמה ולא יעלה את הריבית בישיבה הקרובה שתהיה בחודש הבא.

יחד עם זאת, ככל שהדולר יחזור להתחזק מול השקל יכולה להיווצר סיטואציה שבנק ישראל לא יעצור את העלאות הריבית וינסה פעם נוספת לקזז ולו חלק מההתחזקות של המטבע האמריקאי מול השקל באמצעות העלאת ריבית. צריך לזכור שנכון לעכשיו הממצאים במחלקת המחקר המפוארת של בנק ישראל מגלים כי יחס התמסורת בין הדולר לאינפלציה עלה משמעותית מ-10% לכמעט 20% וזה משמעותי.

אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב מזהיר מפני היחלשות השקל ככל שחולשת תעשיית ההייטק תגבר וזה אומר שאם לנסות לגזור מסקנות ממה שקרה בישראל מתחילךת השנה בשל החקיקה המשפטית הרי שאנחנו הולכים לתהליך מועצם של חולשת הייטק כללית שמתעצמת מהחקיקה המשפטית.

"העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גדל ברבעון הראשון ל-5.9 מיליארד דולר, הגבוה ביותר מאז הרבעון הרביעי של 2021. זה לא קרה בגלל העלייה בהכנסות מההשקעות הפיננסיות בחו"ל של הישראליים (ריבית ודיווידנד) ובהעברות השוטפות לישראל.

"חלק גדול מאוד מהתמיכה בשקל נובע מפעילות ענף ההיי טק. כ-58% מסך יצוא השירותים בשנים 2019-2023 מיוחס ליצוא שירותי ההיי-טק. כ-56% מההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל בשנים 2019-2021 (הנתון המעודכן האחרון) זרמו לחברות הטכנולוגיה.

עוד ב-

מה מנסים לעולל הצמד סמוטריץ'-נתניהו לרשות לניירות ערך?

לכתבה המלאה

"בדקנו מה היה קורה לתנועות המט"ח הנכנסות לישראל שנובעות מהעודף בחשבון השוטף ומההשקעות הישירות נטו אילו יצוא ההיי טק וההשקעות הישירות בהיי טק היו נמוכים ב-30% לעומת הרמה שהייתה בשנים האחרונות. עודף תנועות נכנסות היה נחתך בחצי ב-4 הרבעונים האחרונים מ-40 לכ-20 מיליארד דולר. ירידה של כמעט 50% בכניסת המט"ח שנובעים מהעודף בחשבון השוטף ומההשקעות הייתה כנראה מציבה את שע"ח של השקל ברמה גבוה יותר מהיום. שקל חלש יותר היה גם מושך פחות השקעות פיננסיות, מה שהיה מחליש אותו עוד יותר" אומר זבז'ינסקי.