כרטיס צהוב לממשלה? הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, שירה גרינברג, פרסמה תחזית קודרת לכלכלה הישראלית על רקע הרפורמה המשפטית והגדלת קצבאות החרדים: הצמיחה ל-2023 צפויה להתמתן ב-0.3% בהשוואה לתחזית הקודמת ולעמוד על 2.7%. קצב הצמיחה החזוי בשנת 2024 מתמתן ב0.1% בהשוואה לתחזית הקודמת ועומד על 3.1%.

הכלכלנית הראשית מזהירה גם מפני ירידה של 5.3 מיליארד שקל בהכנסות המדינה בשנה הנוכחית וכ-11 מיליארד שקל בשנת 2024, וגם זה בתנאי שהחקיקה המשפטית לא תצא לפועל בסופו של דבר: "עליות הריבית, אי הוודאות בכלכלה העולמית ואי הוודאות במשק המקומי, בפרט סביב הרפורמה המשפטית, מוסיפות להאטה בהשקעות ומשפיעות על ענף ההיי־טק", נכתב בדו"ח.

על רקע מדד אפריל, שהיה גבוה מהמצופה, ועל רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם, גרינברג מעדכנת גם את תחזית האינפלציה ל-3.2% ב-2023. 

הכלכלנית מבקרת גם בדו"ח שלה את חלוקת הכספים הקואליציוניים הנותנים עדיפות לחינוך לא רשמי ללא לימודי ליבה: "החלטות הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים על אודות הגדלת קצבאות האברך והפעלת תוכנית הסיוע במזון ללא מבחני מיצוי כושר השתכרות של משק הבית, צפויות להוביל לפגיעה בהשתלבותם של גברים חרדים בתעסוקה", נכתב.

ממחקר שנערך באגף הכלכלנית הראשית עולה שעוד טרם השינויים המוצעים, הכדאיות של אברך חרדי להצטרף לשוק העבודה הינה נמוכה יחסית. הגדלת קצבת האברך מגדילות את הקצבאות התחליפיות לעבודה ואת אובדן ההטבות בעת יציאה לעבודה, ועל כן מהוות תמריץ שלילי משמעותי נוסף לתעסוקה עוד מעבר למה שתואר במחקר.

עוד ב-

משרד האוצר: צניחה של כמעט 50% בהיקף עסקאות הנדל״ן

לכתבה המלאה

"מעבר לכך" נכתב בדוח, "הגדלת תקציב החינוך שאינו רשמי, כפי שמוצע במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הנוכחיים, צפויה להוביל להסטת תלמידים למוסדות שמלמדים לימודי ליבה בהיקפים נמוכים יותר, או שאינם מלמדים ליבה כלל, לאורך כל שלבי הלימוד, ובכך צפויה להמשיך ולהעמיק את הירידה ברמות ההשכלה הרלוונטית לשוק העבודה של התלמידים החרדים, תופעה שאנו עדים לה בכל מקרה בקרב צעירים חרדים בעשור האחרון. הירידה הצפויה ברמות ההשכלה פויה להשפיע באופן שלילי על השתתפותם של גברים חרדים בשוק העבודה ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם והצמיחה ארוכת הטווח".