השוק
המתקפה באיראן משנה הכל: זה מה שיקרה לשקל ולבורסה בישראל
בית ההשקעות הישראלי פסטרנק שוהם מעריך כי חיסול המנהיג העליון חמינאי יוצר חלון הזדמנות היסטורי. ההשפעה על המשק הישראלי עשויה להיות עצומה, אך יש לזכור את אי הוודאות הקיימת.
בית ההשקעות הישראלי פסטרנק שוהם ערך סקירה כלכלית שבועית על רקע מבצע "שאגת הארי" של ישראל וארצות הברית מול איראן.
"תקופת ההמתנה הארוכה הסתיימה. שבועות של משא ומתן, צבירת כוחות והטעיות הגיעו לסיומם ביום שבת כשארה"ב וישראל פתחו במתקפה צבאית משותפת על איראן. מבצע "שאגת הארי״ כולל תקיפות נרחבות ברחבי איראן וחיסול בכירים וביניהם המנהיג העליון עלי חמינאי שחוסל כבר במכה הפותחת, יחד עם בכירים נוספים במשטר. להערכתנו, למרות חוסר הוודאות, מדובר באירוע חיובי למדינה. ישראל ניצבה שנים מול איום קיומי מאיראן: איום גרעיני, טילי, ומימון מתמשך של ארגוני טרור.
חיסול ההנהגה הבכירה יוצר חלון הזדמנות היסטורי לשינוי מהותי במאזן הכוחות האזורי. אם תרחיש של שינוי משטר יתממש, ההשפעה על ישראל בטווח הארוך תהיה עצומה: הסרת האיום הגרעיני, פגיעה אנושה בציר ההתנגדות, וירידה משמעותית בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית שליוותה את המשק הישראלי. אנו סבורים כי במצב כזה, נראה תגובה חיובית בבורסה המקומית, בשקל ובדירוג האשראי.
עם זאת, נציין בזהירות: לא ברור כמה זמן תמשך הלחימה, מה יהיה היקף התגובה האיראנית, והאם הסיטואציה תסלים או תירגע בקרוב. בגזרת הריבית, בנק ישראל החליט ביום שני להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, לאחר שתי הורדות רצופות בנובמבר ובינואר.
ההחלטה הפתיעה חלק מהשוק, שכן נתוני האינפלציה תמכו בהורדה נוספת: מדד המחירים לצרכן לינואר הוריד את האינפלציה השנתית ל-1.8%, הנמוכה ביותר זה ארבע שנים וחצי, ומתחת לאמצע טווח היעד. אבל מה שהכריע היה דווקא הגיאופוליטיקה: הוועדה המוניטרית ציינה במפורש כי "אי הוודאות הגיאו-פוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן" ושפרמיית הסיכון עלתה מעט.
בדיעבד, כמובן, החשש הזה התממש במלואו. שר האוצר סמוטריץ' כינה את ההחלטה "שגויה" וקרא לנגיד לחזור בו, גם התאחדות התעשיינים ביקרה בחריפות אנו עדיין סבורים כי הריבית תרד לרמה נמוכה יותר מהצפי של בנק ישראל (3.5%) עד סוף השנה.
נעבור למאקרו בארה"ב: מדד המחירים ליצרן (PPI) לינואר עלה ב-0.5%, מעל הצפי של 0.3%. מדד הליבה זינק ב-0.8%, הנתון הגבוה ביותר מאז יולי. על בסיס שנתי, ה-PPI עמד על 2.9% והליבה האיץ ל-3.6%, שניהם הרבה מעל יעד הפד. הנתונים מחזקים את ההערכה שהפד לא ימהר להוריד ריבית בקרוב. בשורה התחתונה של פברואר: ה-S&P 500 ירד כ-1% ומדד הנאסד"ק ירד כ-3% בחודש הגרוע ביותר שלו מאז מרץ שעבר. מניות התוכנה ספגו מכה קשה במיוחד עם ירידה של כמעט 10% במדד מניות התוכנה.
בגזרת הדוחות: אנבידיה הקטליזטור של הבינה המלאכותית שוב מספקת חזק, עם הכנסות של 68.1 מיליארד דולר, צמיחה של 73% משנה לשנה, ודאטה סנטר בשיא של 62.3 מיליארד דולר, עלייה של 75%. גם התחזית לרבעון הבא עמדה הרבה מעל הקונצנזוס, עם צפי להכנסות של כ-78 מיליארד דולר ורווחיות גולמית סביב 75%, נתונים שממשיכים להציב אותה בלב מהפכת תשתיות ה-AI.
ובכל זאת, המניה ירדה בכ-5% לאחר הדוחות. הסיבה אינה חולשה בתוצאות הנוכחיות, אלא החששות לעתיד: האם קצב הצמיחה האקספוננציאלי יישמר גם ב-2027, והאם ענקיות הטכנולוגיה יוכלו להמשיך לממן CapEx אדיר של מאות מיליארדי דולרים בלי לפגוע בתזרים החופשי?
סיילספורס קופצת בכ-7% במהלך השבוע לאחר דוחות רבעון רביעי חזקים, עם הכנסות של כ-11.2% מיליארד דולר, צמיחה של 13% משנה לשנה, והכרזה על תוכנית רכישה עצמית חדשה בהיקף של 50 מיליארד דולר. התחזית לרבעון הראשון מעל לציפיות, עם הכנסות של 11.06 מיליארד דולר ורווח מתואם למניה של 3.12 דולר.
התחזית השנתית להכנסות הייתה בהתאם לקונצנזוס, אך הרווח השנתי החזוי מעט מתחת לציפיות. המנכ"ל הדגיש האצה בפעילות ה-AI, כאשר Agentforce הגיע ל-ARR של 800 מיליון דולר, זינוק של 169% בשנה, עם 29 אלף עסקאות מאז ההשקה.
Block, חברת הפינטק של ג'ק דורסי שמפעילה את פלטפורמות התשלומים Square ו-Cash App, סיפקה את הכותרת הכי דרמטית של השבוע. דורסי הודיע על פיטורי כ-4,000 עובדים, כמעט מחצית מכוח העבודה, וקשר את זה ישירות לבינה מלאכותית. המניה הגיבה בזינוק של כ-18%.
לדעתנו, חברות נוספות עשויות ללכת בעקבותיה. קשה לדעת עד כמה מדובר בפגיעה אמיתית מצד ה-AI ועד כמה מדובר בקיצוץ שומנים שהצטברו בשנות ההייפ של 2020-2021, אבל הנקודה המשמעותית היא אחרת: הסנטימנט בסקטור התוכנה ירד והחברות נדרשות לשנות פאזה ולהציג למשקיעים התייעלות אגרסיבית כדי לשמור על הרלוונטיות שלהן. העובדה שהשוק מתגמל פיטורים בעליות של 20% ומעלה מעידה על כך שהמשקיעים דורשים פעולה.
עונת הדוחות בישראל נפתחת: מזרחי טפחות פתח את עונת הדוחות של הבנקים הגדולים עם רווח נקי שנתי שיא של 5.63 מיליארד שקל, עלייה של 3.2% לעומת 2024. התשואה על ההון ירדה ל-17%, הנמוכה ביותר מאז 2021, הכנסות הריבית נטו ירדו ב-0.5% בגלל התמתנות האינפלציה.
מה שהציל את השורה התחתונה היה ירידה של 56% בהוצאות להפסדי אשראי. המניה הגיבה בירידה של 4.3% וגררה את כל סקטור הבנקים למטה. הבנק חילק דיבידנד של 702 מיליון שקל, ובסך הכל 2.5 מיליארד שקל מרווחי השנה.
אל על סיכמה את 2025 עם הכנסות של 3.48 מיליארד דולר ורווח נקי של 410 מיליון דולר, ירידה של 25% לעומת שנת השיא 2024. הירידה ברווחיות ברבעון הרביעי הייתה משמעותית יותר כאשר הרווח הנקי צנח בכ-65% לעומת הרבעון המקביל.
הירידה ברווחיות מיוחסת להשפעות הלחימה, להתחזקות השקל ולחזרת החברות הזרות שהורידה את נתח השוק מ-47.5% ל-37.4%. עם זאת, החברה נכנסת ל-2026 עם מאזן חזק ועודף מזומנים. החברה תחלק דיבידנד לראשונה מאז 2017 בהיקף של כ-102 מיליון דולר. המניה ירדה כ-5.3% ביום הדוחות.
עוד ב-
לסיכום, אנחנו נכנסים לשבוע סוער. השווקים ייפתחו מחר עם התגובה המלאה לאירועי הסופ"ש, מחירי הנפט, שער השקל ומדדי המניות יהיו תנודתיים בטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך, אם המהלך מול איראן יצליח ויוביל לשינוי מהותי במאזן הכוחות, ישראל תצא מזה חזקה הרבה יותר. שבוע טוב.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
