השוק

המדינה העלתה את המע"מ ב-2025: וזה הסכום שהיא הרוויחה

גירעון של 4.7% במקום 5.2% שתוכנן, בין היתר בזכות העלאת המע"מ והקפאת מדרגות המס שהזרימו מיליארדים לקופה. איך הציבור שילם את המחיר, כמה עלתה לנו המלחמה ומה צפוי בהמשך?
רוי שיינמן | 
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ' (צילום shutterstock, פלאש 90/ יונתן זינדל)
משרד האוצר פרסם את נתוני הגירעון, ההכנסות וההוצאות לשנת 2025: הגירעון הסתכם ב-4.7% מהתוצר, נמוך מהיעד המתוכנן של 5.2%, אבל ההישג הזה הגיע עם מחיר שהציבור הרחב שילם - בין היתר דרך העלאת המע"מ, הקפאת מדרגות המס וצעדים נוספים. בסך הכל צעדים אלו הכניסו לקופת הצמדינה כ-21 מיליארד שקל ב-2025.
הגירעון השנתי הסתכם בכ-98.6 מיליארד שקל, לעומת 135.6 מיליארד בשנת 2024 - שיפור משמעותי. הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-14.1% ביחס לשנה שעברה, והגיעו לשיא של 519.5 מיליארד שקל.
העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18% בתחילת 2025 הייתה צעד משמעותי. הצעד הזה, יחד עם הקפאת מדרגות המס שגרמה לעוד אזרחים לשלם בשיעורים גבוהים יותר, והטלת מס יסף של 2% על הכנסות מהון (דיבידנדים, שכירות ורווחי הון), הזרימו עשרות מיליארדי שקלים לקופת המדינה.
המסים הישירים, שכוללים מס הכנסה ומס חברות, זינקו ב-18.6% והגיעו ל-302.7 מיליארד שקל. חלק ניכר מהעלייה הזו מוסבר על ידי חלוקת דיבידנדים מאסיבית שהתרחשה בסוף 2024, כשחברות מיהרו לחלק רווחים לפני כניסת החקיקה החדשה לתוקף. בדצמבר 2025 זה התבטא בגבייה של 16.8 מיליארד שקל מניכויים, עלייה של 25% לעומת השנה הקודמת.
גם המסים העקיפים עלו, אם כי בקצב איטי יותר - 8% לעומת 2024, והגיעו ל-206.6 מיליארד שקל. הנתון המעניין כאן: בדצמבר 2025, הכנסות המע"מ ירדו בפועל ב-13% בשיעורי מס אחידים, בעיקר בגלל רמת החזרים גבוהה במיוחד ויבוא נמוך יחסית של רכבים רגילים בסוף השנה. אבל על פני השנה כולה, העלייה בשיעור המע"מ הניבה תוספת משמעותית.
מה שמסתתר מאחורי המספרים: בשנת 2025 הממשלה הוציאה 650.5 מיליארד שקל, גידול של 4.8% לעומת השנה הקודמת. חלק משמעותי מההוצאה הזו - כ-78.3 מיליארד שקל - הוא הוצאות מלחמה נטו, ירידה של 18 מיליארד לעומת 2024, אבל עדיין סכום אדיר. מאז פרוץ המלחמה, הוצאות המלחמה הברוטו הגיעו לכ-232.4 מיליארד שקל.
אמנם הגירעון ירד ביחס לשנה שעברה, והממשלה הצליחה להימנע מהחרגה נוספת של היעד, אבל המחיר שולם על ידי כולנו. כל משפחה שמרגישה שהקניות בסופר יקרות יותר, כל שכיר שמגלה שהמס שנוכה מהשכר שלו גדל, וכל משקיע שרואה שהדיבידנדים שלו מתכווצים - כולם חלק מהתמונה הזו.
התחזית לשנת 2025 עמדה על 516.7 מיליארד שקל הכנסות ממסים, והביצוע הגיע ל-519.5 מיליארד - 0.5% מעל התחזית. השאלה האמיתית היא האם המדינה תמשיך בדרך הזו, או שתמצא דרכים אחרות לאזן את התקציב בלי להעמיס את כל הנטל על הציבור.
הנתונים האלה, על אף המחיר שהציבור משלם, עשויים לעורר עניין בקרב חברות הדירוג הבינלאומיות. גירעון של 4.7% כשהתכנון היה 5.2%, יחד עם יכולת גבייה חזקה וניהול תקציבי שעמד ביעדיו - אלה בדיוק חלק מהפרמטרים שמודי'ס, S&P ופיץ' בוחנות כשהן שוקלות את צעדיהן הבאים.
ניתן לשער שבחודשים הקרובים, כאשר חברות אלה יבחנו את נתוני 2025 לעומק, הן עשויות לשקול צעדים חיוביים - אולי לא שדרוג מיידי של הדירוג עצמו, אבל לפחות שיפור בתחזית או הסרת איום ההורדה שריחף מעל ישראל בתקופת המלחמה.
עבור המשקיעים במניות ואג"ח ממשלתיות, צעד כזה יכול להיות משמעותי: הוא עשוי להוזיל את עלויות האשראי של המדינה, לחזק את השקל, ולהשפיע לטובה על תיקי ההשקעות.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה