השוק

"זו המדינה המאוכלסת בעולם, ולישראל יש בה פוטנציאל בלתי מוגבל"

בשנים האחרונות הודו הפכה לשחקנית מרכזית בזירה הכלכלית העולמית, עם קצב צמיחה של 7% בשנה ושוק של כמעט מיליארד וחצי צרכנים. אבל איך חברות ישראליות יכולות לחדור לשוק המורכב והמגוון הזה? ומדוע דווקא עכשיו זה הזמן לפעול בהודו? הנספחת הכלכלית של ישראל בדלהי חושפת את הקשר המעניין בין שתי המדינות

רוי שיינמן | 17/12/2025 8:34

אופיר עממי הנספחת הכלכלית בדלהי (צילום יחצ משרד הכלכלה)

בעוד שהיחסים הכלכליים בין ישראל לארצות הברית או לאירופה זוכים לתשומת לב תקשורתית רחבה, קיימת מדינה שבשקט מתגלה כאחד השווקים המבטיחים ביותר עבור הטכנולוגיה הישראלית - הודו.

עם אוכלוסייה שקרובה למיליארד וחצי תושבים, כלכלה שצומחת בקצב של כ-7% בשנה, וצורך גובר בדיגיטציה ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות, המדינה האסייתית הופכת ליעד אסטרטגי שאי אפשר להתעלם ממנו.

אבל הודו היא לא ארצות הברית. השוק שם מורכב, מגוון, ומחולק למדינות פנימיות עם רגולציות שונות ותרבויות עסקיות ייחודיות. הקצב ההודי שונה מהקצב הישראלי, הדרישות משתנות בהתאם לאזורים ולעיתים מסורבלות, והצורך בנוכחות פיזית במדינה הופך לכמעט הכרחי עבור חברות שרוצות להצליח. זהו שוק שדורש הכנה, הבנה מעמיקה, וקצת סבלנות - תכונה שלא בדיוק מאפיינת את הסטארט-אפים הישראליים.

אופיר עממי, הנספחת הכלכלית של ישראל בדלהי, עומדת בחזית המאמץ הזה. משלוש נספחויות כלכליות ישראליות בהודו, היא עוזרת להוביל את הקשרים עם אחת המדינות המאוכלסות והצומחות ביותר בעולם.

בראיון ל-ice, היא חושפת את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק ההודי, מסבירה איך נראית ההתקרבות המואצת בין שתי המדינות בשנים האחרונות, ומה צריכות חברות ישראליות לדעת לפני שהן צוללות אל השוק המורכב והמרתק הזה.

איך מגיעים להיות הנספחת הכלכלית בדלהי?
"בכנות הייתי בטוחה שאני מכוונת למדינות דוברות ספרדית. תוך כדי העבודה על המדינות השונות וההזדמנויות הכלכליות שיש בכל מדינה, גיליתי את הודו. למרות שהיא לא הייתה התכנית המקורית שלי, לשמחתי הגעתי לכאן.

הודו היא המדינה המאוכלסת בעולם, יש שם 3 נספחויות והיא תמיד הייתה משמעותית עבור ישראל, אין ספק שאנחנו רואים האצה משמעותית מאוד ביחסים בתקופה האחרונה. אנחנו רואים עין בעין בהרבה נושאים, בעיקר מלחמה בטרור וסייבר".

מה הסיבות להתקרבות בתקופה האחרונה?
"יש כאן הרבה עבודה של שר הכלכלה ניר ברקת, בשנים האחרונות הוא שם אותה כדגש משמעותי. הייתה לנו משלחת ענקית כאן עם 70 חברות הודיות, זאת בתגובה למשלחת ישראלית של 100 חברות שהגיעה לדלהי מוקדם יותר השנה.

האירועים כללו מפגשים עסקיים ובחודש האחרון נחתם הסכם מסגרת לקראת הסכם סחר חופשי. הודו היא מדינה עם המון מכסים, ולכן ההסכם הזה הוא מאוד משמעותי עבור ישראל.

הודו צומחת מאוד מהר, בערך 7% בשנה, ולכן תהליכי צמיחה כאלו מלווים לרוב בצורך של אימוץ טכנולוגיה או דיגיטציה בקצב מהיר. אחד הנושאים החמים שמתאים לישראל הוא סייבר. גם תחומים נוספים נפגשים ביחסים בין שתי המדינות - דיפנס, מים, חקלאות, אנרגיה ועוד".

מה ההבדל בין עבודה מול הממשל לעבודה מול חברות בהודו?
"עבודה מול הממשל יכולה להיות לפעמים קצת מסורבלת בגלל הגודל, לפעמים לוקח זמן להבין את הצרכים שלהם ברמה הפנימית כדי לענות עליהם בצורה הכי נכונה. המגזר הפרטי קצת יותר פתוח, אבל גם כאן צריך לבוא מוכנים".

כמה השוק ההודי נפתח כלפי חוץ בשנים האחרונות?
הודו עברה המון תהליכים בשנים האחרונות. יש יותר פתיחות גם בקרב חברות וגם בממשל. הם מבינים שזה יכול להיות לתת מענה להרבה בעיות שיש להם. זה עדיין תהליך, זו לא ארה"ב מבחינת פתיחות אבל הם לוקחים צעדים לכיוון הזה.

זה שוק ענק ומגוון, לפעמים יש הבדל בין המדינות השונות בתוך הודו עצמה כמו גם ברגולציה ובדרישות. זה אחד האתגרים שחברות ישראליות חוות: לדעת לכוון למקום הנכון ולהבין איפה יותר נכון לפעול ואיך. זה חלק ממה שאנחנו עושים, מסייעים לחברות להנגיש את עצמן".

איזה סקטורים צפויים לצמוח בהודו?
"בסקטור הבריאות יש לא מעט עניין. גם השקעות זה משהו שאנחנו חווים בו יותר ויותר עניין. יש גם הרבה קרנות הודיות שרוצות להגדיל מעורבות בישראל. הודו מאוד גדולה ולכן יש עניין כמעט בכל תחום".

יש לא מעט חברות גלובליות וישראליות שמעסיקות עובדים בהודו. זו מגמה שתמשיך להתעצם?
"זה לא רק קשור לעלויות, הרבה פעמים חברה שרוצה לבסס את עצמה ורואה את הודו כשוק יעד מרכזי, במיוחד חברות יצרניות, צריכות לייצר נוכחות מקומית, ההודים מייחסים לזה הרבה חשיבות. לא רק חברות מוצר אלא גם טכנולוגיה. יש המון ערך לביסוס נוכחות מקומית, זה נותן גישה הרבה יותר טובה לשוק ולכן הרבה חברות שלוקחות את הודו כיעד מגיעות לשלב שהן פועלות גם מהודו עצמה".

מה ההבדלים ונקודות הכשל היום ביחסים הכלכליים בין ישראל להודו?
"אחד הדברים שמקשים הוא אולי ההבדלים בקצב. ישראלים הם מאוד מהירים ורוצים דוגרי ועכשיו. ההודים לעומת זאת לא מיד יגידו את התשובה. זה יכול לקחת זמן. זה אתגר בעיקר לסטארטאפים קטנים יותר שאין להם את אורך הרוח והם תלויים בעסקה הבאה כדי לשרוד".

עוד ב-

"ציונות פחות חשובה לאמריקאים - אם הטכנולוגיה טובה, הם קונים"

לכתבה המלאה

כמה הסחר עם הודו יכול לגדול? מה הפוטנציאל?
"הפוטנציאל הוא בלתי מוגבל. זה תלוי לאן החברות הישראליות יכוונו. עוד יש לנו דרך לעשות, יש לנו תהליכים לעשות בשני הצדדים כדי להגיע לשם, אבל אני חושבת שהפוטנציאל גדול מאוד ויש הרבה לאן לצמוח".