השוק
מזרחי טפחות: "הפתעה באינפלציה תביא להעלאת ריבית נוספת בישראל"
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך סקירה כלכלית שבועית בנוגע למספר שווקים, בהם מצב הכלכלה בארצות הברית על רקע ההוריקן הלנה, וכמובן כאן בישראל, על רקע העלאת הריבית, הגירעון שזינק, היחלשות השקל מול הדולר, העלייה בהכנסות ומספר הטסים מישראל שנשאר גבוה
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך הבוקר (ראשון) סקירה כלכלית שבועית בנוגע למספר שווקים, בהם מצב הכלכלה בישראל ובארצות הברית.
"ארה"ב: מדד ספט' בארה"ב עלה ב-0.2%, חודשית, הפתעה למעלה של 0.1%. שנתית זה עדיין ממתן את האינפלציה מ-2.5% ל-2.4% מתונים. אבל אינפלציית הליבה עלתה ב-0.1%, ל-3.3%.
רכיבי המזון רשמו עלייה מאוד ניכרת וחריגה של 0.4%, כאשר עיקר ההפתעה החודש מגיעה מהמזון בבית, שהוסיפו 0.4%, ועל זה מתמשכת המגמה החיובית במזון מחוץ לבית, מוטה תשומות העבודה. באופן דומה, על רקע עליית מחירי השילוח הימי לאחרונה, מחירי ההלבשה זינקו ב-1.1% חריגים.
ייתכן שההוריקן הלנה, שהכתה בדרום-מזרח ארה"ב לקראת סוף החודש אחראית לחלק מהשפעת העליות פה. הבנזין כמובן ממתן משמעותי במדד, עם ירידה של 4.1% במהלך החודש. נצפה לתיקון באוק' כמו שזה נראה כרגע, עם מחירי הנפט.
בדומה למצב אצלנו, גם מחירי שירותי התחבורה עלו, ב-1.4% במהלך החודש, ובכך השלימו זינוק של 8.5% בשנה האחרונה. בדומה למצב אצלנו, זה כולל עלייה של 1.2% במחירי ביטוח הרכב, המשלימה עליות דומות בחודשים האחרונים. מעבר להחמרה האקלימית, כמובן שייתכן שלהחרפה ברמות הפשיעה במדינה יש קשר.
עוד בגזרת השירותים, סעיפי הדיור עלו ב-0.2% בלבד. זה יחסית יפה (קרה כבר ביוני). אבל ייתכן שמדובר בתיקון לזינוק של 0.5% באוגוסט. המגמה כמובן חיובית מאוד, עדיין. שירותי הרפואה עלו ב-0.7% ניכרים יחסית. מצד שני, שירותי חינוך ותקשורת הוסיפו כ-0.1% בלבד.
נוסיף כי בחודשים הקרובים, מדד המחירים האמריקאי צפוי לשקף העלאות מחירי מזון מסוימות, ואולי מוצרים סחירים נוספים, כתוצאה מהשפעת ההוריקן 'מילטון.' ובכלל זה אבדן מזון מוכן, לאחר המכירה לצרכן, כמו גם בשלבים מוקדמים יותר של שרשרת הייצור, כולל בתוצרת החקלאית. במקרה של פלורידה, ספציפית, זה אומר כנראה יותר פלפלים אדומים, עגבניות וכיו"ב.
באופן רוחבי, מדד המחירים ליצרן נראה דיי חיובי בשלב הזה, עם עלייה שנתית של 1.8%, שצריכה להיות עקבית, דיי בקלות, עם יעד האינפלציה של הפד. ולמרות זאת, בדומה ל-CPI, פירוט הרכיבים פה מצביע על התחממות מתחת לפני השטח. בפרט, כמובן, רכיבי הדלקים הם גורם ממתן משמעותי באינפלציה, עם ירידה שנתית של 2.7% ברכיבי האנרגיה, באופן רוחבי.
גם פה רכיבי המזון, להבדיל הם אינפלציוניים מאוד, עם עלייה חודשית של 1.0%. וגם זולת אלה, מדד המחירים ליצרן, ללא מזון ואנרגיה עלה ב-3.2% במהלך השנה האחרונה. מדדי מוצרי הביניים הם שליליים באופן בולט, בשלב הזה, הרבה בגלל אותה אנרגיה. אבל גם כאן ניכרת עלייה של מוצרי מזון, לדוג' 0.9%+ של רכיבי מזון לצריכת ביניים. עקבי עם היפותזת ההוריקן, ניכר כי, ה-'שוק' החיובי למחירי המזון התרחש במהלך ספטמבר עצמו.
במה שמיתן מעט את עליית התשואות של השבוע שעבר, סך התביעות הראשוניות לדמי אבטלה טיפסו במהלך השבוע שהסתיים ב-5/10 לרמת 258 א' – שיא מאז אוגוסט אשתקד. באופן דומה, התביעות הממשיכות זינקו בכ-40 א', ל-1,861, קרוב מאוד לרמות השיא של 1,871 א', אשר נרשמו בשלהי יולי. סדרת התביעות הממשיכות, נזכיר, נחשבת אינדיקטור חשוב מאוד בניבוי מיתונים במדינה.
גם פה ניכרת השפעת ההוריקן הלנה, עם גידול בתביעות לדמי אבטלה במדינות בדרום-מזרח ארה"ב, כמו צ' קרולינה, טנסי, וירג'יניה וקנטאקי. אבל על אלה הוסיפו לדוג', קליפורניה עם תוספת של 43 א' תביעות חדשות. או, להבדיל מישיגן, על רקע התנודתיות שראינו במדדי מנהלי הרכש האחרונים בצפ' מז' ארה"ב, עם תוספת של כ-16 א' משרות, שעשויות לרמז על משהו רוחבי יותר.
ישראל: נתוני ביצוע התקציב לספטמבר, אשר פורסמו בשבוע שעבר, מסכמים שנה של מלחמה, ומביאים את הגירעון לרמה של 8.5%. הנתון הזה הינו, קרוב לוודאי, הגירעון הגדול ביותר שנראה במחזור הפיסקלי הנוכחי, לאור העובדה שבספטמבר-דצמבר אשתקד צה"ל גייס כמויות גדולות מאוד של מילואים. אל מול זה, הגידול החודשי בגירעון לעומת אוגוסט (0.2%) הוא דווקא מתון יחסית – המתון ביותר במשתנה הזה מאז תחילת המלחמה.
בתוך זה, ניכר כי צד ההכנסות, יותר מההוצאות, היה המשתנה הדומיננטי יותר החודש מ-23.2% שנתית, ל-23.4% - שיא מאז דצמבר אשתקד, אם כי נמוך עדיין משמעותית מה-27%+ שראינו בקיץ של 2022. בכסף, סך ההכנסות מתחילת השנה עמדו על 357.3 מיליארד שקל, גידול של 5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד – באוגוסט זה עמד על 4.0% בלבד.
העלייה בהכנסות החודש נבעה באופן בולט ממיסים עקיפים, אשר רשמו זינוק של כ-22%. כמובן שחלק מהזינוק הזה נובע מגורמים חד פעמיים – האוצר ציין "ירידה משמעותית בהחזרי מע"מ ייצור מקומי" השנה. ובנוסף, את העובדה שבספטמבר 23' היו פחות ימי עבודה לעומת 2024, בשל חגי תשרי, מה שגרם לגידול בצריכת דלק השנה, לעומת השנה שעברה. למרות זאת, הוא הוסיף כי חל גידול בכל סעיפי המס, "ובמיוחד גידול במיסי יבוא". נזכיר כי יבוא המוצרים, ובפרט מוצרי הצריכה היה נמוך יחסית בחודשים האחרונים. אז כנראה שיש פה התאוששות רוחבית.
לאחר הודעת הריבית בשבוע שעבר, שלא הייתה מאוד ניצית, להערכתנו, התשואות המקומיות בשוק ה-OIS המשיכו לעלות לרוחב הטווח של עד שנה. ה-FRA 3x6, בפרט, טיפס לרמות של כ-4.62 נ"ב, במהלך יום חמישי – גבוה משמעותית מה-4.58 שסביבו זו נעה ביום רביעי, סביב החלטת הריבית. ובכלל, קרוב לשיא של השנה האחרונה. להערכתנו, העלאת ריבית בסדר גודל של 30% בהחלטה בינואר תוכל 'להסביר' את מבנה עקום ה-OIS הנוכחי, או חלוקה קלה של האחוזים האלה עם ההחלטה הקרובה בנובמבר.
נוסיף כי החוזים הקצרים בארה"ב היו דווקא יחסית יציבים במהלך היום, וכנ"ל הדולר/שקל. ייתכן שעליית התשואות קשורה לראיון דיי ניצי של סגן הנגיד אנדרו אביר לרויטרס ביום ה' לפיו "יש הרבה מאוד נתונים חשובים שצפויים להתפרסם, ובנוסף ישנה מלחמה מתפתחת." ו-"המדיניות המוניטרית הינה מרסנת, והשאלה היא האם היא מרסנת דיה כדי להביא את האינפלציה בחזרה ליעד ולשמור על יציבות השוק".
נדגיש כי האמירות האלה מגיעות לאחר תגובות של הנגיד לשאלות דומות לגבי עקום ה-OIS, במסיבת העיתונאים, לאחר החלטת הריבית, שהדגישו בעיקר שתידרש הפתעה כלפי מעלה באינפלציה, או התבססות של זו, כדי שנראה העלאה נוספת.
על רקע התמשכות המגבלות על מספר חברות התעופה הפועלות במדינה, בספטמבר, מחד, וירידה בעונתיות לאחר עונת הקיץ, מאידך, מספר הישראלים היוצאים את המדינה לחו"ל התמתן ב-11%, במונחים מקוריים, בספטמבר, ל-752 א'. לעומת זה, מספר הישראלים אשר יצאו בטיסות התמתן ב-2.7% נמוכים משמעותית מזה. ובניכוי ההשפעה העונתית, דווקא הצביע על עלייה של 9.1%.
נזכיר כי שער השקל היה יציב יחסית בספטמבר, לעומת אוגוסט, בסביבת 3.73. ומבחינת סעיף הטיסות לחו"ל במדד ספטמבר, שיפורסם השבוע, לא נצפה ללחץ מהכיוון הזה. כנ"ל, למרות היחלשות השקל בתחילת החודש, שעה"ח הנוכחי, ממשיך להיות דומה יחסית לרמות האלה, עם עלייה זניחה ביחס לתנודתיות במחירי הטיסות. אנחנו ממשיכים לצפות לתיקון מהסעיף הזה עד מדד נוב', אולי לפני כן.
על זה נוסיף כי חיסול נסראללה היה ב-27/9, קרי, לקראת סוף החודש. ונעריך שבזמן בין זו, לבין המתקפה האיראנית על ישראל ב-1/10 ניכרה כנראה השפעה שלילית על מספר הטיסות, אשר צפויה להימשך אל תוך נתוני אוק'.
הלמ"ס מדווחת על שפל של ארבעה חודשים במאזן סקר הערכת המגמות בעסקים, במהלך אוגוסט, לרמת 4.9%-. למרות הדיווחים מנתוני רשתות השיווק וכ. האשראי, המאזן הקמעונאי דווקא נראה דיי בסדר, עם התאוששות מרמה של 1.8% ביולי, ל-3.0% באוגוסט – שיא מאז ימי בהלת הרכש של המתקפה הראשונה מאיראן (אפריל).
מאידך, ניכר כי רוב הנסיגה מוסברת על ידי ירידה של 6.3% במאזן הפדיון בענפי השירותים, לשוק המקומי – לאור הגמישות הגבוהה יותר של אלה לשינויים בהכנסה הפנויה, ניטה להסביר גם את זה בסנטימנט צרכני נמוך יותר, בייחוד אם זוכרים שמספר היציאות לחו"ל היה נמוך במהלך החודש, לאור ההסלמה הביטחונית, מה שאומר יותר ישראלים בארץ.
בינתיים, מאזן החברות בענפי הבינוי נסוגות מעט, עם ירידה ממאזן של 6%- ל-8%- בעבודות החדשות, ומ-4%- ל-7%-, בעבודות השוטפות. על רקע זה, הלמ"ס מדווחת על התמתנות ראויה לציון במחסור בפועלים למאזן של 1.25 בעבודות הרטובות, ושל 1.33 ביבשות – קרוב בשני המקרים לשפל של השנה האחרונה, ומשהו כמו 40%-50% מהמחסור בחודשי השיא שהסדרה הזו עמדה עליה, באפריל.
נזכיר כי לאחרונה דווח על פי משרד הבינוי והשיכון על הצלחה בקול הקורא לחברות בניה מחו"ל לפעול בארץ. ויהיה מעניין לראות אם אלה יאזנו את המחסור בפועלים בענף ובכלל, אם וכאשר.
עוד ב-
בינתיים, מאזן ציפיות האינפלציה של העסקים רושם עלייה חריגה יחסית, של כ-0.26% - המשמעותית ביותר בסדרה מאז יולי 22', ייתכן שבסיוע קל של מחירי הטיסות והעגבניות, שהביאו מעט יותר את נושא האינפלציה לקדמת הבמה. כנ"ל, גם סטיית התקן של ציפיות האינפלציה של העסקים גדלה, ל-1.7%. יחד עם העלייה בממוצע ציפיות האינפלציה, זה כבר שם את חלקו העליון של רווח הסמך של ציפיות האינפלציה על סביבת 4.74% - זו כבר סביבה דומה מאוד לזו של רמות שיא האינפלציה של 2022".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
