היום (חמישי) הכריז הבנק המרכזי האירופי (ECB) שהריבית בגוש האירו, אשר עד כה הסתכמה ב-4.5%, תרד ב-0.25% לשיעור של 4.25%, כאשר הריבית על הפיקדונות תעמוד על 3.75%. בעקבות החלטת הבנק המרכזי האירופאי, פרסם יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות את תגובת הבנק לאותו מהלך. 

"ההחלטה של הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית הייתה צפויה, והיא מהווה המשך 'טבעי' לסימנים המקדימים ולציפיות בשווקים. היא גם נתמכה על ידי הורדות הריבית אתמול בקנדה, ואלה שקדמו לה בשוויץ ושוודיה. ועדיין, זו גם הפעם הראשונה שגוף כלכלי משמעותי כזה מוריד את הריבית במחזור הנוכחי, ומרשים לראות את נקיטת היוזמה של ה-ECB, במיוחד בהשוואה לחוסר הבהירות סביב האפשרות להורדה בארה"ב", כך ציין יוני פנינג.

מלבד זאת, הבהיר האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות פרט נוסף הנוגע להחלטת הבנק המרכזי האירופאי: "למרות המפגן המרשים מצידו של ה-ECB, במבט קדימה, הפער המתרחב במדיניות בין אירופה לארה"ב עלול להקשות על המשך התנהלות אסרטיבית של הבנק. בכלל, כשמסתכלים על הנתונים הקרים באירופה, לא ממש ברור שהמצב שם מצדיק ריביות נמוכות משמעותית, או נמוכות יותר כלל".

לטענת פנינג זה כולל אינפלציית ליבה על 2.9% רחוקים באופן בולט מיעד ה-ECB, ושכר שממשיך לטפס בכ-5% ברבעון הראשון, על פי אומדני ה-ECB עצמו. "על אלה אפשר להוסיף מחירי גז טבעי, מיודעינו מ-2022, שממשיכים לנוע סביב 9$ גבוהים מאוד ל-MMBtu, וכמובן מחירי התחבורה הימים, שמייקרים את המוצרים הסחירים לא רק אצלנו. יותר מזה, גם הרכבי מדדי המחירים האחרונים מצביעים על האפשרות שמחירי השירותים עוד צריכים להדביק את הפער באירופה, כמו שקרה אצלנו ובארה"ב", כך ציין האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות.

פנינג סיפר על התחזית של כלכלני מזרחי טפחות בנוגע להתנהלות העתידית של הבנק המרכזי האירופאי: "במבט קדימה, נצפה שמפה ה-ECB יבחן בעיקר את מהלכי ה-Fed בארה"ב, כדי לקבל אינדיקציה אם הוא יכול להמשיך במדיניות ההורדות. בינתיים, למרות הנתונים החלשים שנצפו בארה"ב בשבועות האחרונים (כגון מדדי מנהלי רכש ודוחות תעסוקה), ציפיות השוק מצביעות על הורדת ריבית אחת עד ספטמבר, וגם זה לא בטוח – הרבעון הקרוב ייתן ל-ECB הרבה זמן לחשוב".

עוד ב-

נויברגר ברמן: "האינפלציה של מדינות גוש האירו תחזור לרדת"

לכתבה המלאה

עוד ציין פנינג, כי כלכלת ישראל הושפעה באופן משמעותי מהמלחמה בנוגע לשינויי הריבית: "אצלנו, עם תחילת המלחמה, הציפיות המקומיות גרסו שחוסר היציבות הנלווה באופן טבעי למצב מלחמתי ידרוש הורדת ריבית משמעותית מצד בנק ישראל. זה הביא אמנם להורדת ריבית ראשונה מוקדמת יחסית כזכור, בינואר. עם זאת, התנודות הערות בשער החליפין של השקל, הביאו את ציפיות השוק לכיוון ההפוך, ובצורה בולטת. כשיש אי-שקט ביטחוני, פחות סביר שהשוק יבצע חשיבה מחודשת על סמך המידע הקיים".