1. ריכוזיות לא בריאה ומחריפה - במדינת ישראל פועלים 16 מנהלי קרנות נאמנות בלבד, לאחר שרק משנת 2019 ועד היום מוזגו 4 חברות קרנות נאמנות בהמשך למגמה רב שנתית. המספר 16 מטעה מאוד בשיקוף מפת התחרות, שכן חמישה מנהלי קרנות נאמנות מנהלים כ- 72% מהנכסים. תופעת המיזוגים בקרנות הנאמנות צפויה להימשך בשנים הקרובות על רקע השחיקה ברווחיות והקיפאון בנכסים בענף ולכך ישנה השפעה שלילית על הנזילות בשוק ההון המקומי. על מנת שעץ קרנות הנאמנות ילבלב מחדש, עליו לזכות לתמיכה רגולטורית. ביטול אפליית המיסוי אל מוצרי החיסכון ארוך הטווח הוא הסיוע החשוב ביותר. 

2. תעשיית קרנות הנאמנות האקטיבית בנסיגה רב שנתית ושהגיוס בקרנות הכספיות לא יבלבל אתכם - הגיוסים הגדולים בקרנות הכספיות הן לא יותר ממייק-אפ המטשטש את הצניחה החדה בהשקעות בחברות ישראליות, באמצעות מנהלים אקטיביים בתעשיית קרנות הנאמנות. לצניחה האמורה יש משמעות מאקרו כלכלית בדמות ייקור עלויות המימון של החברות והיא פוגעת קשות בסחירות ובנזילות בבורסה, שכן מנהלי השקעות אקטיביים, כשמם כן הם, מזיזים את תיק ההשקעות שלהן באופן תדיר יותר על מנת להגיב טוב יותר למצבי שוק משתנים. דו"ח רשות ניירות ערך מלמד על ירידה בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות אקטיביות מכ- 190 מיליארד שקל לכ- 150 מיליארד שקל בתוך כ- 4 שנים וזאת בתקופה בה רבים מהנכסים הפיננסים נסחרים ברמות הקרובות לרמות השיא. הבעיה בפניה ניצבת תעשיית קרנות הנאמנות האקטיבית קשה שבעתיים, בשל העובדה שדמי הניהול הענפיים צנחו באופן חד.

בהינתן פחות נכסים מנוהלים והרבה פחות דמי ניהול, קיים קושי מובנה לייצר מוצר השקעות איכותי ואל תספרו לנו על טכנולוגיה מפצה, כי בנקודת הזמן הנוכחית, הגורם האנושי הוא העיקר בניהול השקעות. יצוין כי מתחילת שנת 2024 נרשמה התאוששות קלה בגיוסים לתעשיית קרנות הנאמנות האקטיביות וזו גייסה כמיליארד שקל ואולם מדובר בתוספת נכסים זניחה ביחס לפדיונות הגדולים במהלך השנים האחרונות. 

3. דמי הניהול והנאמן הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות קרסו - מרמה של 1.78% לרמה של 0.72% בתוך 15 שנה. מעטות התעשיות, אם בכלל, שחוו צניחה סימולטנית בהכנסות ובנכסים למרות שמדובר בתעשייה חיונית לציבור הרחב. קריסת דמי הניהול לא הביאה עימה לצמיחת תעשיית קרנות הנאמנות וזאת על רקע בעיות מבניות קשות בענף ביניהן אפליית מס, בעיית הפצה, חוק ייעוץ ארכאי ועוד. התפישה הקונבנציונאלית לפיה הפחתת מחירים חדה תביא לגידול במכירות קרסה בשוק קרנות הנאמנות האקטיביות וזאת על רקע כשל מבני רוחבי. 

4. לקוחות עצמאים קונים קרנות נאמנות והרבה אבל איך הם בוחרים אותן? - דו"ח רשות ניירות ערך משקף תמונה מדהימה ועקבית של פעילות לקוחות עצמאים לא מיועצים בעולם קרנות הנאמנות המקומי. על פי הדו"ח לקוחות אלו אחראים לכ- 36% מהפעילות בשוק קרנות הנאמנות בכלל וכ- 55.6% מהפעילות בשוק הקרנות הכספיות. נתונים אלו מחדדים את האתגר של עדכון חוק הייעוץ, כך שיאפשר נגישות קלה של בעלי מקצוע ללקוחות אלו, על מנת להנגיש להם מוצרים פיננסים באופן אפקטיבי ובכך לשפר את מצבם הפיננסי. 

5. מיעוט מנהלי השקעות, עוד יותר מיעוט של אנליזה. הגיע הזמן לתמרץ אנליזה - הדו"ח של רשות ניירות ערך מלמד כי רק 99 מנהלי השקעות מנהלים 938 קרנות נאמנות אקטיביות. יותר מחצי מחברות הקרנות עובדות עם יחס דו ספרתי בין מספר הקרנות למנהל השקעות. רשות ניירות ערך לא ציינה בדו"ח כמה אנליסטים מועסקים בחברות הללו ואולם מי שמכיר את הענף יודע שהתשובה לשאלה זו היא כי מדובר במספרים זעומים. התוצאה הישירה היא פגיעה קשה ביכולת להניב ביצועים מיטביים והסיבה לכך היא צניחת הנכסים המנוהלים לצד קריסת דמי הניהול. על הרגולטורים לשקול הטבות מהותיות לגופים אשר יעסיקו אנליסטים על מנת לקדם את המחקר אצל מנהלי ההשקעות. 

6. שוב מוכרים בזול, קונים ביוקר ואין מי שימנע את הנזק - פדיונות ענק בקטגוריית אג"ח כללי בהיקף שנתי של כ- 14.2 מיליארד שקל המצטרפים לפדיונות עצומים של כ- 6 מיליארד שקל בקטגוריית אג"ח מדינה, פדיונות של כ- 2.9 מיליארד שקל בקטגוריות אג"ח חברות והמרה ופדיונות של כ- 3.7 מיליארד שקל בקטגוריית מניות בישראל. התשואה הממוצעת לקטגוריה של המנהלים האקטיביים אשתקד היו נאות. קטגוריית אג"ח כללי שהיא הקטגוריה הפודה של שנת 2023 הניבה תשואה שנתית של כ- 6.93% אחרי דמי ניהול אל מול תשואה ממוצעת של כ- 4.31% בלהיט של 2023 הלא הוא הקרנות הכספיות. שוב הוכח כי הכסף של הציבור לא זורם לאפיקי ההשקעה הנכונים ולמרות ההתבגרות של הציבור בכל האמור בתחליף מהיר של קרנות נאמנות עדיין מדובר בהתנהלות תזזיתית. 

7. הזיה ששמה ייעוץ השקעות לתחום קרנות הסל בישראל  – קרנות סל הן מוצר ההשקעות הפופולארי והצומח בעולם ואולם בישראל  נתוני רשות ניירות ערך מלמדים על תופעה הזויה, לפיה בכל שנת 2023 קנו הלקוחות המיועצים של המערכת הבנקאית כ- 2.5 מיליארד שקל של קרנות סל ומכרו כ- 3.6 מיליארד שקל. המשקיעים המוסדיים, קרי קופות גמל ופנסיה וכן מנהלי תיקים, רוכשים כמעט אך ורק קרנות סל וממעטים לרכוש קרנות מחקות כך שכ- 84% מפעילותם בשוק קרנות הנאמנות מתמקדת בקרנות סל. הגמל פנסיה לדוגמא רכש אשתקד כ- 17.4 מיליארד שקל קרנות סל ומכר כ- 9.9 מיליארד שקל קרנות סל. יתר על כך, הלקוחות הלא מיועצים קונים ומוכרים פי 4 קרנות סל ממערכי הייעוץ הבנקאיים. האנומליה שלפיה מוצר שמתאים למשקיעים גלובליים ומתאים למשקיעים מתוחכמים ואפילו משקיעי ריטייל ישראלים מבינים את סגולותיו הוא פרסונה נון גרטה במערכי הייעוץ, שם פועלים אנשי המקצוע הטובים ביותר בישראל ולהם מערכות ייעוץ מתקדמות וכלי ביצוע מתקדמים. 

8. חאלאס עם דמי ניהול משתנים בקרנות סל – אחת הסיבות שיועצי השקעות נמנעים מרכישת קרנות סל בישראל היא דמי הניהול המשתנים. רשות ניירות ערך חושפת לראשונה את הרווחיות של דמי הניהול המשתנים ואת הערך שהיא ייצרה למשקיעים והתמונה המשתקפת היא ברורה: רווחי מאוד ובעלת ערך מוגבל מאוד למשקיעים. המנפיקים סובלים מעיוות שמונע מהם לגבות דמי ניהול מהגופים המוסדיים על מדדים ישראלים מרכזיים ונאלצים לפצות את עצמם בדמי ניהול משתנים ועל זה נאמר כי עיוות לא פותרים בעיוות אחר. יחד עם זאת, ראוי לציין כי רק 340 קרנות סל, שהן מחצית מקרנות הסל הרשומות למסחר בבורסת תל אביב גובות דמי ניהול משתנים, כך שקיימות קרנות סל רבות שניתן לרכוש בלי לשלם דמי ניהול משתנים. על פי דו"ח רשות ניירות ערך רק 2 קרנות סל מתוך 340 קרנות הסל שגובות דמי ניהול משתנים סיפקו הגנה מטעות עקיבה וכמעט לא קיימות קרנות סל אשר הניבו תשואות יתר אשר התגלגלו למשקיעים ועל זה נאמר מה הואילו חכמים בתקנתם? 

9. אין תחליף למדדי שוק רחבים, אל תתפתו לגימיקים – קרנות תמטיות הונפקו לראשונה בישראל בשנת 2018 ומאז על פי דו"ח הרשות הוקמו 115 קרנות נאמנות ב- 29 תתי ענפים, מתוכן 88 קרנות מחקות ו- 29 קרנות סל והן מנהלות יחדיו כ- 3.5 מיליארד שקל נכון לסוף 2023. קרנות אלו מאפשרות גיוון תיק השקעות וחשיפה לשווקים צרים. הדו"ח של רשות ניירות ערך מלמד כי קרנות אלו תנודתיות יותר, יקרות בממוצע בכ- 250% מקרנות מחקות שאינן תמטיות והן נוטות להתפרק מהר יותר מהקרנות המקבילות. ביצועי מדד ה- 500 P&S ומדד הנאסד"ק 100 אל מול הקרנות התמטיות שהוצגו בישראל החל מתחילת שנת 2019 ממחישות את תשואת החסר העצומה של התחום. המסקנה שלנו היא כי קרנות תמטיות מהוות תבליני השקעות לגיטימיות בתיק ההשקעות ואולם חובה לפזר ביניהן ולבחון כל מוצר לגופו, על מנת לא ליפול למלכודת הגימיק.
 

עוד ב-

חברת הנדל"ן בצעד ענק: הצטרפה לבורסה בתל אביב

לכתבה המלאה

10. לא נוכל לסיים בלי כמה מילים על קרנות כספיות – זהו מוצר השנה בשוק הפיננסי בישראל, כפי שעולה היטב מדו"ח רשות ניירות ערך וככל הנראה ילווה אותנו עוד שנים ארוכות ויהווה חלק אינטגרלי מתיקי ההשקעות של הציבור. ההצלחה של חדירת הקרנות הכספיות לתיקי ההשקעות של הציבור, המקבלת ביטוי הן בפעילות עניפה של יועצי השקעות והן בפעילות אינטנסיבית של הציבור, מלמדת כי שילוב של מוצר השקעות טוב עם שיח תקשורתי רציף, מצליחה לייצר ערך רב לציבור. מנגד הפעילות המינורית של הציבור הרחב בהשקעה במדדי איגרות חוב, מלמדת על פער עצום בין הפוטנציאל הכלכלי של מוצר פיננסי בעבור הציבור לחדירה שלו בפועל לתיקי ההשקעות ואת הפער הזה יהיה קשה לסגור בלי פתרון של הבעיות המבניות אותן הזכרתי. 

כותב הטור: יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה