מסמך זה נכתב על יד מרכז המחקר של הכנסת לבקשה של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן ועוסק בהשפעת מלחמת "חרבות ברזל" על שוק העבודה. המסמך בלעדי ל-ice וסוקר את מצב שוק העבודה ערב המלחמה ומציג נתונים על שוק העבודה בעקבות מלחמת חרבות ברזל, נתונים על דורשי העבודה, ומספר מבקשי דמי האבטלה, ופילוח הנתונים גם לפי קבוצות אוכלוסייה.

מצב המלחמה משפיע על כלכלת ישראל בכמה דרכים, לרבות ירידה בכמות העובדים במשק - בגין מילואים, קשיים בעבודה של הורים בגין השבתת מערכת החינוך, מפונים מאזורי הקרבות ומאזורים מאויימים, חזרה של עובדים זרים לארצותיהם והפסקת עבודה של עובדים מהרש"פ, לצד ירידה בביקושים. ערב המלחמה שוק העבודה בישראל היה קרוב לתעסוקה מלאה. שיעור הבלתי מועסקים בחודש ספטמבר 2023 היה ,3.4% נמוך ב0.4 נקודות האחוז מהרמה בה היה ערב משבר הקורונה בינואר. ב-2020 שוק העבודה היה הדוק כאשר מספר המשרות הפנויות במשק המעיד על הביקוש לעובדים, היה גבוה גם לאחר ירידה בחודשים האחרונים. החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 התאפיינו בשוק העבודה בהוצאה של עובדים רבים לחל"ת וקצב ההוצאה לחל"ת הגיע לשיא באמצע חודש נובמבר.

ב-2023 בין הענפים שסבלו בעיקר מפרוץ הלחימה ניתן למנות את ענפי הבניה והחקלאות, התיירות והמסחר. מספר דורשי דמי אבטלה לפי המוסד לביטוח לאומי, כפי שניתן לראות בתרשים מטה, הגיע ל-202 אלף, מרביתם בחל"ת. חלקם אמורים לסיים את הזכאות שלהם לדמי אבטלה בראשית 2024 ולפי ההערכות הרוב המוחלט שלהם אמור לחזור לשוק העבודה. עם זאת, חלקם נמצאים בסיכון שלא להיקלט חזרה לשוק העבודה. בינתיים חלק מהענפים שכמעט והושבתו כמו הפנאי, והמסחר חזרו לפעול אבל חלק אחר כמו הבניה ותיירות הפנים ממשיך לקרטע. 

עד לתחילת 2024 לא רואים פגיעה משמעותית בשוק העבודה לטווח ארוך, שכן לא מדובר בגלי פיטורין אלא בהוצאה של עובדים לחל"ת, וקצב ההוצאה לחל"ת הלך ופחת בחודש דצמבר 2023 ועובדים אף חזרו למקום העבודה. פגיעה משמעותית בשוק העבודה יכולה להתרחש אם המלחמה תהיה ארוכה ותתפתח לזירות נוספות והפגיעה בביקושים לצריכה תהיה מתמשכת גם בשל מצב הרוח הלאומי. מציאות שכזו עלולה להוביל לירידה בצריכה בענפים שונים (כמו פנאי, ומסעדות ואף לסגירה של חלק מקומות עבודה.) 

שוק העבודה ספג טלטלה בעקבות המלחמה בעיקר בשל היעדרויות של עובדים מסיבות שונות כמו מילואים, השבתת מערכת החינוך, הוצאה של עובדים לחל"ת בגין צמצום פעילות, פגיעה בחלק מהענפים בשל העדר עובדים זרים כמו בינוי וחקלאות. בנוסף, עובדים רבים לא הגיעו למקום עבודתם מסיבות שקשורות ללחימה בעיקר בחודש אוקטובר ,2023 אך נתון זה הצטמצם משמעותית בחודש נובמבר. 2023 טלטלה משמעותית יחסית הייתה בקרב עובדים מהחברה הערבית, בין היתר, כיוון שמשקל העסקתם גבוה יחסית בענפים שנפגעו יותר.
 
עד תחילת 2024 לא רואים פגיעה משמעותית בשוק העבודה לטווח ארוך, שכן לא מדובר בגלי פיטורין אלא בהוצאה של עובדים לחל"ת, וקצב ההוצאה לחל"ת הלך ופחת בחודש דצמבר. 2023 פגיעה משמעותית בשוק העבודה יכולה להתרחש אם המלחמה תהיה ארוכה ותתפתח לזירות נוספות והפגיעה בביקושים לצריכה תהיה מתמשכת גם בשל מצב הרוח הלאומי. מציאות שכזו עלולה להוביל לירידה בצריכה בענפים שונים כמו פנאי, ומסעדות (ואף לסגירה של חלק ממקומות העבודה. כאמור, ענף הבניה והחקלאות ניזוקו ולפי בנק ישראל ענף הבנייה עדיין 31 יפעל במידה מצומצמת בשנת 2024, 32 הצעירים היוצאים לחל"ת או מקבלי דמי האבטלה החדשים הצעירים) עד גיל 28 ועם 2 תלויים (צפויים לסיים או שסיימו כבר את הזכאות שלהם לקבלת דמי אבטלה כך שהם בסיכון גבוה יותר לפגיעה כלכלית. לפי שירות התעסוקה כ-76 אלף זכאים לפחות אמורים לסיים את זכאותם במהלך ינואר-פברואר 2024 וכ-165 אלף עד לתחילת מאי 2024 כאשר הרוב המוחלט צפוי לחזור לעבודה. נכון לינואר 2024 לא פורסמה תכנית להארכת ימי הזכאות ויש צורך בהמשך מעקב אחר עובדים אלה האם יחזרו לעבודתם או ייפלטו משוק העבודה.

לפי התחזית האחרונה של בנק ישראל מינואר 2024 שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה בנק ישראל צופה כי המלחמה תימשך עד לסוף 2024 אך בעצימות הולכת ופוחתת, והתחזית לשוק העבודה ולמשק עשויה להשתנות בתלות בהתארכות המלחמה, באפשרות לפתיחת חזית צפונית ובהחלטות התקציביות שתקבל הממשלה. לפי הבנק, שיעור האבטלה יתכנס לרמתו לפני המלחמה בשנת 2025 ויהיה אז. 3.2% לפי תחזית של ה-OECD, בשנת 2024 שיעור האבטלה הרגיל, שלא כולל 34 את הנעדרים מסיבות כלכליות יהיה 4.4% ובשנת 2025 יהיה4.3%.
 
ח"כ עאידה תומא סלימאן ממפלגת חד"ש בסיעת הרשימה המשותפת מגיבה לדו"ח: "נתוני המסמך מעלים שאלות קשות לגבי מניעי הפיטורים וההוצאה לחל"ת. כך למשל, האבטלה הרחבה (הכוללת חל"ת) בעקבות המלחמה, פגעה יותר בחברה הערבית באופן מובהק. וכן שיעור גידול האבטלה הרחבה בקרב גברים מהחברה הערבית היה גבוה משמעותית מאשר גברים יהודים". 

עוד מציינת סלימאן כי: "ההסבר שמציע המסמך נוגע לכך שהערבים עובדים יותר בענפים שנפגעו מהמלחמה, כמו בנייה ותחבורה. עוד הסברים מוצעים הם חשש להגיע לעבודה וקשיי נגישות. עלתה השערה להעדפה להעסקת יהודים על פני ערבים בתקופת לחימה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהדיווחים והתלונות אשר מגיעות מתוך החברה הערבית בנוגע להתעמרות ופיטורים על רקע גזעני. הרי כולנו מרגישים את הצטמקות המרחב הדמוקרטי וניסיונות משטור חופש הביטוי, במיוחד בחברה הערבית". 

עוד ב-

תומא סלימאן: "הממשלה הפקירה דמנו, ממוטטת את החברה הערבית מבפנים"

לכתבה המלאה

"לא מתקבל על הדעת שהמדינה מתנערת מחובתה כלפי העובדים והעובדות ביניהם גם הערבים. תקציב המדינה המוצע מתעלם מבעיה חמורה זו ואינו מציע שום תוכנית רצינית למינוף כלכלי המציע פעולות מעודדות שילוב בתעסוקה ומוסיף פשע על חטא כאשר מציעים קיצוצים כספים נרחבים מהתוכניות הקיימות ומיועדות לאוכלוסייה הערבית שמטרתם לשקם את החברה ולספק מענים לאוכלוסיות הכי מוחלשות". חותמת סלימאן.