ההייטק הישראלי נכנס לתקופה זו כאשר הוא נמצא בשפל שלא נראה שנים. עוד טרם לפרוץ המלחמה, ולאורך השנה וחצי האחרונות, נרשמו מגמות שליליות בפעילות תעשיית ההייטק הישראלית, על שלל היבטיה, לרבות גיוסי הון והקמת חברות חדשות. זאת, הן בעקבות ההאטה הגלובלית והן כתוצאה מאי היציבות הפוליטית והחברתית בישראל. המלחמה הנוכחית מוסיפה מטבע הדברים לאי הוודאות באקוסיסטם החדשנות הישראלי, ומאיימת לפגוע ביציבות ובחוסן הכלכלי של מדינת ישראל כולה
. 
מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה לפני יותר משבועיים כבר החלה לתת את אותותיה בכלכלה הישראלית. בהמשך לתנודות הרבות שאפיינו את השנה האחרונה, היחלשות השקל והכנסת ישראל למעקב שלילי על ידי סוכנויות הדירוג עלולות להעיד על תחילתו של משבר כלכלי שעוצמתו עדיין לא ידועה. תפקידה הקריטי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית הופך לחשוב יותר מתמיד בזמנים אלו - הן לבלימתו של המשבר והן למהירות ההתעצמות ביום שאחרי. 

בכדי לזהות את הצרכים של חברות ההייטק והסטארט-אפים בישראל להתמודד עם הקשיים העולים בעקבות המלחמה, רשות החדשנות ומכון המדיניות והמחקר SNPI ערכו סקר ראשוני הצהרתי הבוחן את האתגרים עמן מתמודדות החברות וצרכיהן בעת הזו. הסקר דומה יופץ מדי גם בהמשך, במטרה לנטר את מצב התעשייה ולגבש מענים מתאימים להייטק הישראלי.

על הסקר השיבו באופן מלא כחמש מאות חברות הייטק וסטארט-אפים, בסקטורים ובשלבי גיוס שונים. חשוב לציין שהסקר איננו מדגם אקראי של חברות: כלל חברות ההייטק הוזמנו להשיב, וסביר להניח שהמוטיבציה להשיב עולה ככל שהחברה נמצאת במצוקה קשה יותר. יחד עם זאת, המשיבים כן מהווים מדגם מייצג של ענף ההייטק מבחינת גודל החברה ושלב הגיוס, כך שניתן ללמוד ממנו על מגמות ועל סוג המצוקות שהחברות סובלות מהן וכיצד מצוקות אלו משתנות בין חברות בשלבי גיוס שונים.

הפגיעה המשמעותית ביותר היא בעובדים: 70% מהחברות מדווחות על פגיעה ברציפות התפקודית בפעילות החברה בעקבות גיוס עובדים משמעותיים למילואים. ישנה התייחסות חוזרת לירידה בתפקוד גם של עובדים שאינם במילואים, אם בשל היעדר מסגרות לילדים או היעדר פניות רגשית.

דרור בין, צילום: חנה טייב

ההייטק הישראלי חווה גם פגיעה משמעותית במימון, משאב הכרחי לקיומן של חברות. מעל ל-40% מהחברות המקומיות דיווחו על ביטול או עיכוב הסכם השקעה. השיעור גבוה עוד יותר בקרב חברות הנמצאות בסכנת סגירה מיידית (עד שלושה חודשי Runway), שם מעל ל-60% דיווחו על פגיעה במימון, ורק כ-10% מצליחות לייצר פגישות עם משקיעים. כמובן שיש לקחת בחשבון כי ככל שה-runway של החברה קצר יותר כך היא נוטה לקיים פגישות תכופות יותר עם משקיעים, ובהתאם עולה הסיכוי לביטול פגישות בשל המלחמה.
חוסר הוודאות והבחירה של משקיעים רבים "לשבת על הגדר" בעקבות המצב מגיעה לאקוסיסטם שמלכתחילה התקשה לגייס, בין השאר בעקבות אי היציבות הפוליטית ערב פרוץ המלחמה לצד האטה הכלכלית הגלובלית.  

בחינה לפי שלב ההשקעה האחרון של החברה אומנם מראה, כצפוי, שיעור גבוה יותר של חברות Early-Stage שחוו ביטול או עיכוב עסקת השקעה בעקבות המלחמה (47%), אך מצביעה על תופעה לא מבוטלת גם בחברות Late-Stage. כ-30% מהחברות עם סבב B ומעלה דיווחו על אתגר דומה, זאת למרות היותן חברות בשלות יותר, עם סיכון מופחת ועבר עשיר יותר של השקעות. 

כמו כן, מעל ל-70% מהחברות שהשיבו על הסקר דיווחו על דחייה או ביטול פרויקטים משמעותיים והזמנות. היעדר יכולת לבצע פיילוטים וניסויים קליניים, לקדם פרויקטי מו"פ חשובים, לצד קשיים ביצוא ויבוא מחו"ל, מעידים על פגיעה רוחבית במנעד המגוון של חברות ההייטק הישראלי. כשני שליש מהחברות דיווחו על בעיות טכניות ואופרטיביות הקשורות למצב המלחמה. חברות רבות מעידות כי האתגר אינו רק מול לקוחות ושותפים מחו"ל, אלא בעיקר מול לקוחות ישראלים, המקפיאים את פעילותם בעצמם.

אורי גבאי, צילום: מיכה לובטון

הסקר כלל גם אפשרות למענה חופשי, כאשר קרוב למחצית מהחברות המקומיות (46%) עשו בכך שימוש. מניתוח מענים אלו, בדומה לניתוח השאלות הסגורות שהוצג לעיל, עולה כי קשיים פיננסיים (קושי בגיוס הון וירידה בהכנסות) הם הקושי העיקרי של חברות בשלבים מוקדמים, כאשר למעלה ממחצית מהחברות ציינו קשיים אלו. לעומת זאת, חברות בשלבים מאוחרים הדגישו את הירידה בתפוקת כוח האדם כגורם מרכזי (54%) בעוד שנושאים פיננסיים אוזכרו על ידי 31% מהחברות בלבד.

לסיום, נציין כי קיים הבדל בין דיווחי חברות בבעלות מקומית (75%) לבין חברות רב-לאומיות (54%) באשר לאתגרי הפרויקטים וההזמנות, הנובע ככל הנראה מקיום הפעילות העסקית של חברות האם של האחרונות בחו"ל. עם זאת, רוב ניכר של החברות הרב-לאומיות (80%) דיווח עדיין על פגיעה ברציפות התפקודית של החברה בעקבות הוצאת עובדים משמעותיים למילואים.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "האטת תהליכי גיוסי הכספים וגיוס המילואים עקב המלחמה, מהווים אתגר למספר משמעותי של חברות הייטק. היה לנו חשוב לבצע "בדיקת דופק" מקרוב של התעשייה והבנו מיידית כי הממצאים שבידינו מחייבים פעולה. סקר ראשוני זה ממשיך שיחות עומק רבות שערכנו מאז פרוץ המלחמה. הם מצביעים על מספר משמעותי של חברות הייטק, עם אופק שרידות (Runway) קצר אשר מצב המלחמה עיכב או עצר את סבב הגיוס שלהן. המשמעות היא שקיימות חברות העומדות בסכנת סגירה בחודשים הקרובים. זוהי הסיבה שיצאנו עם ערוץ גישור מהיר, בהיקף ראשוני של 100 מלש"ח, אשר מיועד להזרמה מהירה של כסף הן על ידי רשות החדשנות והן על ידי המשקיעים הפרטיים בכדי להאריך את ה-runway של חברות אלו.  אנו נמשיך לנטר את תעשיית ההייטק ונמשיך לספק מענים לצרכים שיתפתחו עם התארכות מצב הלחימה ולאחריו. זהו הזמן לעבודה צמודה בין הרשות לתעשייה ולגמישות מרבית של כלי ההשקעה שלנו כך שיתאימו לצרכים האמיתיים של החברות במצב הנוכחי. נעשה הכל כדי שגם ממשבר זה, כמו ממשברים קודמים, ההייטק הישראלי ייצא מחוזק יותר."
 

עוד ב-

בחוד החנית ההסברתי: השימוש בבינה מלאכותית בתעמולה בזמן מלחמה

לכתבה המלאה

אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות SNPI: "בימים קשים אלו עבור מדינת ישראל, המלחמה נותנת את אותותיה גם על הכלכלה הישראלית שנדמה כי עומדת בפני משבר עוצמתי. עלינו לזכור כי החזרת החוסן הלאומי כוללת, מלבד הפן הבטחוני, גם את שיקום הכלכלה. ההייטק הוא הסקטור המוביל את המשק הישראלי, והחזרתו לצמיחה במהירות האפשרית היא לא רק חיונית - אלא הכרחית. לאורך שנים, אחת מנקודות החוזק של ההייטק הישראלי הייתה התבססותו על התרבות היזמית ומאות סטארט-אפים חדשים בשנה - אך בתקופות של אי-יציבות ביטחונית וכלכלית, חברות ההזנק הן גם הפגיעות ביותר. בכדי לדאוג שתעשיית ההייטק המקומית תשרוד את התקופה המאתגרת שלפנינו, נמשיך לעקוב מקרוב אחר המצוקות והאתגרים העולים בעת הזו במטרה להוביל את הכלכלה ואת המשק הישראלי קדימה.