עתירה של ארגון זיר״ה נגד גוגל בבקשה להטיל צווי חסימה מכוח סעיף 53א לחוק זכויות יוצרים לא רק על ספקים ישראלים אלא גם על שחקנים בינ״ל, דוגמת גוגל. בלב ההליך עומדת הדרישה לחייב את גוגל לחסום גישה לאתרים מפרים באמצעות שירות ה-DNS הציבורי שלה (8.8.8.8).

בחוות הדעת המפורטת, שנכתבה על ידי מנכ"ל האיגוד, עו"ד יורם הכהן, וסמנכ"ל מחקר ומדיניות, ד"ר אסף וינר, האיגוד מתריע כי הרחבה תקדימית של צווי חסימה לתשתיות DNS גלובליות נשענת על פרשנות שגויה של החוק, ועלולה לגרום נזק אגבי נרחב: חסימת-יתר, פגיעה בפרטיות המשתמשים, ופגיעה ביציבות ובאמינות מערכת ה-DNS.

האיגוד מדגיש כי ההליך אינו נוגע רק לחברה מסוימת או לשירות מסוים, אלא מציב שאלת מדיניות ותשתית רחבה: האם “ספק גישה” לצורך צווי חסימה יפורש כך שיכלול גם שירותי DNS שאינם מופעלים על ידי ספקי גישה לאינטרנט. הכרעה כזו עשויה להשפיע על שורה ארוכה של שירותי DNS ציבוריים ותשתיות אינטרנט נוספות, בישראל ובעולם – ולהפוך שכבת ליבה ניטרלית של האינטרנט לכלי אכיפה.

עו״ד יורם הכהן, מנכ״ל איגוד האינטרנט הישראלי: ״הדיון בתיק הזה תקדימי. קביעה ש-DNS Resolver הוא ‘ספק גישה’ עלולה להרחיב דרמטית את מעגל הגורמים הכפופים לצווי חסימה ולהשליך על תשתיות ושירותים רבים בישראל ובעולם. המאבק בפיראטיות חשוב, אך אסור שיעשה תוך שבירת עקרונות הליבה של האינטרנט ופגיעה בזכויות יסוד של המשתמשים בישראל. אם בית המשפט יקבל עמדה זו, אנו עלולים למצוא את עצמנו במציאות שבה כל שירות אינפורמטיבי, כולל מנועי חיפוש ודפדפנים, יהפוך לכתובת לצנזורה וחסימות״.

עוד ב-

גוגל מפתחת דפדפן חדש: מה יעלה בגורלו של המנוע הישן?

לכתבה המלאה

ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי מסר: ״קבלת ההליך המשפטי הנוכחי וצווי החסימה התקדימיים שמבוקשים בו עומדת בניגוד לעקרונות יסוד ציבוריים והתובנות של מוסדות האינטרנט הבינלאומיים, המתריעים בעקביות כי הפיכת DNS למנגנון אכיפה גוררת חסימת-יתר, פגיעה בשלמות מערכת השמות, החלשת מנגנוני אבטחה מקובלים, ויצירת תקדים מסוכן של “צנזורה באמצעות תשתית”. אלו מחייבים לנקוט זהירות מוגברת מהרחבת הפרשנות המקובלת של את המונח “ספק גישה” וצווי חסימה בדין הישראלי, לבטח כאשר מדובר בבקשות חסימה מטעם גופים פרטיים ולא על ידי רשויות המדינה וגורמי אכיפת החוק.״