חשבתם פעם איך היו נראים החיים שלנו ללא עובדות ועובדי הניקיון? במשרד, בבית החולים, בבית הספר, בסופרמרקט, בקניון, בכל מקום? כנראה שלא! הניקיון הוא נוכח נפקד בחיינו, כולנו נהנים ממנו, אבל לא רואים אותו, לא חושבים עליו, הוא בעינינו מובן מאליו. עד שהוא נעלם ואז אנחנו מרגישים. לא את הניקיון, אלא את הזוהמה.

ה"נפקדות", הזו של הניקיון מתשומת הלב של רבים, היא שהביאה גם לנפקדותו של הענף החשוב כל כך לחיינו מרשימת הענפים בהם יכולים מבקשי המקלט להמשיך לעסוק. נוהל שפרסם שר הפנים מיכאל מלכיאלי, מגביל את אפשרויות המשך העסקה של מבקשי מקלט ב-17 ערים בהן תל אביב, ירושלים, רמת גן, נתניה, אשדוד, בני ברק, פתח תקווה ואחרות. הנוהל מאפשר לשוהים הלא חוקיים לעבוד באותן ערים בסיעוד, מלונאות ומסעדנות, אבל לא בניקיון. למה? ככה, לא מסבירים, רק מחליטים.

 
המדינה צרה על ענף הניקיון מכל הכיוונים, מצד אחד מסרבת לאשר את ההסכם הקיבוצי שנחתם בין ארגון חברות הניקיון להסתדרות להעלאת השכר של עובדי הניקיון ל-6552 שקל, כ-20% יותר משכר המינימום ומצד שני מוסיפה חטא על פשע באי החרגת הענף מאותה הנחיה, שמונעת מחברות הניקיון להעסיק מבקשי מקלט. התוצאה של מדיניות המקלות הזו של הממשלה, היא מחסור עצום  בעובדי ניקיון שילך ויגבר, וחוסר יכולת של חברות הניקיון לתת מענה לצרכי הניקיון של המדינה.

חשוב שנזכור, נקי זה לא רק ההפך ממלוכלך, זה גם הגייני יותר, בריא יותר. ככל שיהיה כאן מלוכלך יותר, כולנו נהיה חולים יותר ולחולי יש בסופו של דבר עלות – ימי מחלה, טיפולים רפואיים וכו'. המדינה, צרכנית שירותי הניקיון הגדולה ביותר, מסרבת לאשר את ההסכם הקיבוצי מחשש שתאלץ לשלם יותר במכרזי הניקיון שלה, אבל התוצאה של הסרבנות לשלם לעובדות ולעובדים, עלולה להיות תשלום בריבית דה ריבית בימי מחלה וטיפולים רפואיים.

עו״ד ורוניקה רוזנברג. צילום: עופר חגאיוב 

המאבק שאנו מנהלים להעלאת שכר עובדי הניקיון מתנהל כשנה וחצי אל מול ממשלות אטומות שמסרבות להבין את חשיבותו של הענף למרקם החיים של כולנו. כעת הוסיף שר הפנים מכשלה נוספת כאשר הכריז על הנוהל שמותיר את הניקיון מאחור – נוהל שהמסר ממנו הוא שהניקיון הוא האחרון בתור – מלונאות, מסעדנות, סיעוד, כולם לפניו, כולם חשובים יותר.

עוד לא מאוחר לשר הפנים מלכיאלי להתעשת, לשקול שוב החלטתו ולהכניס את ענף הניקיון לרשימת הענפים המותרים להמשך העסקתם של מבקשי מקלט. נכון, מדובר כרגע רק ב-5% מעובדי הניקיון שהם מבקשי מקלט וגם השארתם בענף לא תהווה פתרון לבעיית המחסור הגדולה בעובדות ובעובדים. יש עוד הרבה מה לעשות כדי שהבעיה הגדולה תיפטר, אך זה יהיה בבחינת מתן עזרה ראשונה חיונית לענף השקוף בישראל, זה שלא רואים אותו בעיניים ולכן ממשיכים להתעלם ממנו, עד שיום אחד נתעורר ונגלה שמאוחר מדי.

עוד ב-

מענק שמן ותמריץ מפנק: אלו העובדים שירוויחו בענק

לכתבה המלאה

הכותבת: עו״ד ורוניקה רוזנברג, מנכ״לית ארגון חברות הניקיון