דואר ישראל יופרט: כך תבוצע ההחלטה הדרמטית של ועדת הכספים
בתום דיון סוער בכנסת, הוחלט כי המהלך יבוצע בהסכם הבראה במימון ובתמיכת משרד האוצר. הסיבות: חוסר יכולת להתחרות ביעילות בענף, הפסדים ופגיעה בתפקוד החברה. לפי הצפי, עד סוף הרבעון השני ב-2024 יועברו תשלום התמורה ומניות המדינה לרוכש. ח"כ משה גפני: "שירות גרוע, הממשלה נושאת באחריות"
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (שלישי) את הצווים וההצעות המעגנים את הפרטת דואר ישראל: מתווה ההפרטה, המרת הלוואות המדינה להון בעלים, וצווי אינטרסים חיוניים של המדינה בחברת דואר ישראל ובנק הדואר. תהליך ההפרטה כולל בתוכו הליך תחרותי למכירת 100% מהמניות למשקיע פרטי.
במהלך הדיונים הוצג מצד רשות החברות כי בשנת 2023 החברה רשמה הכנסות בגובה 1.623 מיליארד שקל הכנסות, ורווח תפעולי העומד על כ-252 מיליון שקל לעומת שנת 2022 בה נרשמו 1.532 מיליארד שקל הכנסות והפסד תפעולי של כ-977 מיליון שקל, כאשר 790 מיליון הינם בגין הוצאה חד פעמית נוכח פרישת עובדים. כמו כן, נכון להיום יש כ-4,000 עובדים בחברה.
ההפרטה משולבת בהסכם הבראה במימון ובתמיכת משרד האוצר, והיא כוללת יצירת תשתית רגולטורית תומכת של משרד התקשורת, עוד צוין כי עובדי הדואר שותפים מלאים להפרטה ותומכים בה. הסיבות להפרטה כוללות את חוסר היכולת להתחרות ביעילות בענף הדואר, המביא להפסדי עתק ולפגיעה בתפקוד הענף. עוד הוצג כי ישנם תנאים אופטימליים להפרטה, כגון: הסכם מימון (ספטמבר 2022) תכנית הבראה בחברה בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, הסכם קיבוצי שנעשה בספטמבר 2022 ובו צומצמו 1,050 משרות בשתי פעימות ובפברואר 2023 נעשו התאמות רגולציה ובה הושלמה רפורמה רגולטורית בה תוקן חוק הדואר, תקנות המשנה והרישיון הכללי.
הרגולציה שחלה על הדואר תמשיך לחול ללא שינוי גם על החברה החדשה. הדיון בעתידו של דואר ישראל בוועדת הכספים של הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ברשות החברות הממשלתיות הציגו כי הצפי הוא שעד סוף הרבעון השני ב-2024 יועבר תשלום התמורה ויועברו מניות המדינה לרוכש. במהלך הדיונים שקיימה הוועדה, העלו חברי הוועדה תהיות שונות לגבי עתיד השירות בדואר ככלל ובפרט סגירת סניפים, פגיעה בשירות בפריפריה, פגיעה בשירות לאזרחים התלויים בדואר דוגמת אזרחים ותיקים המפקידים בדואר קצבאות, שאלות לגבי הנחות לזכאים, וכן שאלות לגבי עתיד העובדים שאמורים להמשיך לעבוד בדואר, וזכייני הדואר.
מול הדברים השיבו ברשות החברות, במשרד התקשורת ובחברת הדואר, כי הרגולציה שחלה על הדואר תמשיך לחול ללא שינוי גם על החברה החדשה שתחליף את דואר ישראל, בהתאמה לחוק הדואר, וכי צווי האינטרסים מעגנים את הדבר, ומאפשרים לרשויות התערבות במידת הצורך, וכי גם הפריסה של הסניפים, כללי השירות וההנחות לזכאים ימשיכו לחול לפי חוק הדואר וכללי הרגולטור.
לעניין בקשת חברי הכנסת לשיפור שירותי הדואר בחברה הערבית, צוין כי בשנת 2023 לא צומצמו סניפים במגזר זה, וכי 90% מהצמצומים היו במרכז ולא בפריפריה, ועלתה מנגד טענה מצד חברת "מסר" לתשתיות לא תקינות במגזר הערבי המקשות על החלוקה עבור עובדים שאינם בני המקום וצוין כי מתן המענים לכך אורך זמן למרות הנכונות, הוועדה קראה לגיוס עובדים מבני הישובים הערבים וציינה כי טענה זו אינה מקובלת, כאשר החובה במתן שירות הינה בכלל הישובים בארץ.
עוד הוצג מצד חברת הדואר וגורמי הממשלה, כי הרפורמה לא צפויה לפגוע בסוכני הדואר, וכי ייתכן דווקא שיפור בכדאיות הכלכלית שלהם, גם לעניין טווחי הפריסה של הסניפים באזורי הפריפריה, ציינו נציגי הדואר, והממשלה כי הצפי שההתכנות העסקית עבור גורם עסקי, תביא דווקא לשיפור המצב בקרב האוכלוסיות הללו שהינן הצרכנים המרכזיים של שירותי הדואר.
גם בארגון העובדים של הדואר ציינו כי הם תומכים וקוראים לזירוז ההליך, והוסיפו כי הוא מהווה פתרון הן לעובדים והן לשירות, וכי עיכובו עלול להביא לפיטורי עובדים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "במהלך השנים קיבלנו תלונות רבות, הדואר נכשל, השירות נהייה גרוע יותר, המציאות הייתה גרועה יותר, שקלתי אם להביא את זה, ראיתי שמדובר במצב כזה בו למעלה מ-4,000 עובדים בדואר לא יקבלו משכורת, זו האפשרות היחידה שכולנו מתפללים שתצליח".
"פנה אלי גם יו"ר ועד העובדים ועובדים פנו, ותהו מדוע אני לא מעביר את המהלך. קיימנו שלושה דיונים מעמיקים בנושא, הממשלה נושאת באחריות על זה, וכולם מתעקשים שזה יהיה הפתרון, נשאר לי לנסות להעביר את זה ולקוות שזה יהיה המצב. אם לא, הממשלה תעמוד באחריות, אם שכבות חלשות, המגזר הערבי ועוד יפגעו בגלל המהלך נצטרך להתערב בכך".
