הכלכלה הישראלית (והעולמית) נמצאים בצומת מרכזי בכל הנוגע להתפתחות המקרו כלכלית. אם אנחנו נמצאים בנקודה בה האינפלציה עולה מדרגה, הריבית צפויה לעלות וכך גם הבנקים המרכזיים אמורים להתחיל לצמצם את רכישות האג"ח. כל אלה יוצרים חוסר וודאות בשווקים ולכן כדאי להסתכל על המדדים המרכיבים את התמונה הכוללת באשר לההערכות של מגזרים שהיד שלהם על "השלטר".

מדד מנהלי הרכש הוא אחד האינדיקטורים שכדאי לשים אליהם לב בימים של חוסר וודאות משום שהם מהווים חלק מהתצריף ממנו ניתן לגזור הערכות על ההתפתחות הכלכלית הצפויה.

מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש עלה בחודש ספטמבר ב-4 נקודות לרמה של 58.1 נקודות. זו רמת המדד הגבוהה ביותר מאז שנת 2018. כל רכיבי המדד המרכזיים, למעט זמני אספקה, עברו להצביע על התרחבות בפעילות. רכיב הזמנות מקומיות רשם עליה חדה של  10.5 נקודות והגיע לרמה של 68.5 נקודות.

רכיב הזמנות ליצוא עלה לרמה של 52.2 נקודות ועבר להצביע על התרחבות בפעילות לראשונה מזה שלושה חודשים.

מדד מנהלי הרכש העולמי, שמפרסם בנק JPMorgan, שמר על יציבות בחודש ספטמבר ברמה של 54.1 נקודות. רמת המדד העולמי נותרה גבוהה ביחס לממוצע ארוך הטווח. בארה"ב מדד ה-ISM עלה ב-1.2 נקודות לרמה של 61.1 נקודות. מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ירד ב-2.8 נקודות לרמה של 58.6 נקודות. מדד מנהלי הרכש בסין (Caixin) עלה ב-0.8 נקודות לרמה של 50.0 נקודות.

כלכלני בנק הפועלים ניתחו את המדד ולפי הניתוח שלהם: "מדד מנהלי הרכש מצביע על עלייה בביקושים בארץ ובעולם, גידול בייצור ובתעסוקה. לצד זאת אנו רואים המשך עלייה ברכיב מחירי חומרי הגלם.

"הקורונה השפיעה לחיוב על הביקושים למוצרי תעשייה בעולם, זאת במידה מסוימת על חשבון השירותים שצריכתם הוגבלה. עליית מחירי האנרגיה וההובלה, כמו גם מחסור ברכיבים אלקטרוניים, פוגעים בחלק מהתעשיות כמו הרכב לדוגמה, ואפילו מביאים להשבתה של פעילויות עתירות אנרגיה כמו בסין למשל.

"בישראל זה פחות בולט בשל היציבות במחירי החשמל. חברות בתחום האלקטרוניקה אפילו נהנות מהמחסור ברכיבים אלקטרוניים בעולם. היצוא התעשייתי עלה בחודשים יולי-ספטמבר בשיעור שנתי של 3.3%, זאת בהמשך לעלייה של 12.2% בחודשים אפריל-יוני 2021".