בחטיבה הפיננסית של בנק הפועלים מעריכים היום שהמדדים בחודשים הקרובים ימשיכו להיות גבוהים מה שיביא את האינפלציה לרמה שנתית הגבוהה מ-2%. נזכיר כי להערכות של החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים יש חשיבות רבה בשל העובדה כי הן משמשות את הנהלת הבנק בכל ניהול הסיכונים של הבנק הגדול בישראל.

עוד אומרים בחטיבה הפיננסית כי שוק איגרות החוב בישראל צופה עתה אינפלציה ברמה די יציבה של 1.9% לשנה לאורך כל עקום התשואות. "אנו מעריכים שגל נוסף של קורונה ואולי מגבלות נוספות לא יביאו לירידת מחירים כמו בשנה שעברה, ואולי אפילו ההיפך מכך – קשיים בייצור בעולם פוגעים בצד ההיצע, ומותירים את מחירי הסחורות וההובלה ברמה גבוהה. בחודשים הקרובים קצב האינפלציה השנתי יוסיף לעלות ויחצה את רמת ה- 2%".

בבנק הפועלים מנמקים את ההערכה הזו בכך שחלק מהסעיפים במדד המחירים, כמו שכר-הדירה, טרם הגיבו לשינוי בסביבה הכלכלית של המשק, והם יתייקרו בקצב מואץ בהמשך השנה. "התמתנות האינפלציה צפויה להיות הדרגתית, ולא נחזור לרמה האפסית שהיינו בה לפני הקורונה. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.6% ב- 12 החודשים הקרובים". 

באשר לתשואות האג"ח אומרים בבנק הפועלים כי פער התשואות בין ארה"ב לבין ישראל הצטמצם מאוד כשהתשואה על איגרת חוב לעשר שנים בארה"ב ירדה מחודש אפריל בכ- 40 נקודות בסיס. בישראל לעומת זאת היא כמעט לא השתנתה. הפער בין התשואות ירד לכ- 10 נקודות בסיס בלבד. בגרמניה התשואות ירדו בתקופה הזו בכ-20 נקודות.

"המגמה הזו מפתיעה עוד יותר לאור נתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו בארה"ב ופרסום התכנית הפיסקאלית המרחיבה של הממשל החדש, בעוד שאצלנו פורסמו דווקא נתוני גירעון חיוביים. בהינתן שהתשואות ירדו בארה"ב, גם אם באופן מפתיע, היינו מצפים לתגובה מסוימת של השוק המקומי. יתכן שחלק מההסבר לאי שינוי התשואות בישראל נובע ממדיניות הבנקים המרכזיים – הפד ממשיך לשדר שהמדיניות תהיה מרחיבה, וצמצום רכישות האג"ח שם לא יחל כנראה השנה, בעוד שבנק ישראל החל כבר לצמצם את רכישות האג"ח והערכה היא שתוכנית הרכישות לא תוארך בשנה הבאה".