השוק

רשות ני"ע: תביעות נגד חברות עם רישום כפול, יתנהלו ע"פ הדין הזר

בעקבות החלטת השופט אלטוביה מגן כי לא ניתן לשלול את תחול הדין הישראלי על חברות שרשומות למסחר בישראל ובמדינה זרה, מבהירה רשות ני"ע כי החוק ישונה כך שלא ניתן יהיה להחיל את הדין הישראלי בנושאי "חובת גילוי"
ניצן כהן | 
יור רשות ניירות ערך ענת גואטה (צילום צילום ענבל מרמרי)
רשות ניירות ערך מסרבת לאפשר לבית המשפט לטפל בתפוח האדמה הלוהט של תביעות אזרחיות הנוגעות לחובת הגילוי על פי הדין הישראלי. זאת לאחר שלאחרונה החליט שופט בית המשפט המחוזי, אלטוביה מגן, כי לא ניתן לשלול את תחולת החוק הישראלי על חברות שרשומות למסחר במסגרת "רישום כפול".
נסביר לרגע מה קורה כאן. בעיקרון עמדת רשות ניירות ערך בכל פעם שהביעה אותה בפני בתי המשפט בישראל הייתה כי חברות שרשומות למסחר במסגרת "רישום כפול" בישראל ובמדינה זרה, הדין שיחול עליהם בנודע לחובת הגילוי יהיה הדין של המדינה השניה בה החברה רשומה למסחר.
כך למשל. חברה שהונפקה בניו יורק והחליטה להירשם למסחר בתל אביב, היא תחויב בחובת גילוי על פי הדין האמריקאי וכך במקום בו הדין האמריקאי מאפשר שלא לגלות פרטים, החברה תוכל לבחור שלא לגלות אותם ולהפך.
לאחרונה החליטה שופט בית המשפט המחוזי, השופט אלטוביה כי לא ניתן לשלול את הדין הישראלי באופן גורף ובכך למעשה התיר שיקול דעת רחב לבתי המשפט בכל הנוגע לחובת הגילוי של חברות ציבוריות.
רשות ניירות ערך נזעקה ולשיטתה, החלטת השופט אלטוביה מגן נוגדת לרוח ה"רישום הכפול" ולכן היא מקדמת הליך חקיקה שימנע מלהחיל את הדין הישראלי בחברות רישום כפול.
ברשות לניירות ערך ביקשו להבהיר כי הרשות לא הייתה צד להליך (בעניין סרגון) ולא התבקשה להביע במסגרתו את עמדתה, כך שהתייחסות זו אינה נוגעת להליך זה באופן ספציפי. "בד בבד, עמדתה העקרונית של הרשות, כפי שהובעה בעבר בפני בתי המשפט, היא כי בתביעות אזרחיות בקשר עם דיווחיהן של חברות רישום כפול, כללי האחריות צריכים לעקוב אחרי כללי הגילוי. מכאן שבתביעות אזרחיות בגין הפרת חובת גילוי של חברת רישום כפול, כאשר הגילוי ניתן על פי הוראות הדין הזר, האחריות תהיה בהתאם לדין הזר.
לעמדת הרשות, זו הפרשנות המגשימה את תכליותיו של הסדר הרישום הכפול, לעודד רישום למסחר בבורסה בתל-אביב של חברות הנסחרות בבורסות בחו"ל, על בסיס כללי הדין הזר בו הן מחויבות בחו"ל, לצד הגנת ציבור המשקיעים בישראל.
"פרשנות זו מתיישבת עם הוראות הדין, מונעת סתירות פוטנציאליות ויוצרת ודאות משפטית. עמדת הרשות אומצה בשורת החלטות של בתי משפט שונים: בעניין וריפון, בעניין מנקיינד ובעניין טאואר. בשני ההליכים האחרונים הוגשו ערעורים על פסקי הדין של בית המשפט המחוזי, ובית המשפט העליון ציין כי לדעתו צדקו בתי המשפט המחוזיים בפסיקתם לגבי תחולת הדין הזר. עוד העיר בית המשפט העליון כי יש מקום לשקול תיקון חקיקתי שיבהיר את מצב הדברים בסוגיה באופן מפורש.
"בהמשך להמלצת בית המשפט העליון, מקדמת הרשות תיקון חקיקה שיעגן בחוק את העמדה האמורה כפי שהוגשה לבית המשפט העליון".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה