איש העסקים רני צים הגיש הצעה מחייבת לרכישת קרנות הנאמנות וקרנות הגיחדור של פסגות, זאת לאחר שנמנע מלהגיש הצעה מחייבת מאז חודש מרץ, אז הגיש הצעה לא מחייבת.

כאן המקום לציין כי בשנים האחרונות נפוצה אופנה בשוק ההון לפיה חברות מדווחות על הצעות לא מחייבות שהן מקבלות או נותנות. כאמור, להצעה לא מחייבת, כשמה כן היא, הרי היא אינה מחייבת לכן הרשות לניירות ערך צריכה לאסור על השימוש במונח המטעה הזה כי הרי בכל רגע ניתן להגיש הצעה לא מחייבת לרכישת ענק מבלי לעמוד מאחוריה אך במקביל לגרום להטעיית הציבור כאילו יש משהו בעל תוקף משפטי מאחורי ההצעה.

לא ניכנס לנבחי החברות שעושות שימוש תדיר בשיטה המטעה הזו אבל במקרה שלפנינו הרי שבחודש מרץ הגיש רני צים הצעה לא מחייבת לרכוש את נכסי פסגות, אלה שלא ימכרו לאלטשולר שחם. צים זכה לכותרות משל הוא בעוד רגע הופך להיות שחקן מוסדי מרכזי בשוק ההון, אך מעבר לכותרות במספר עיתונים הרי שלא היה כלום מאחורי ההצעה הזו.

היום דיווחו לבורסה חברת הביטוח הפניקס ובית ההשקעות מור על כך ששיפרו את הצעתם המקורית לרכישת נכסי פסגות שלא נמכרו לאלטשולר שחם ומספר שעות לאחר מיכן דיווחה ווליו קפיטל של רני צים כי היא הופכת את הצעתה למחייבת.

לאור המצב הזה הרי שבפסגות ביקשו קודם לכן ממור והפניקס לשפר את הצעתם וזו פורסמה ברבים באמצעות הודעת בורסה ולא נוהל, ככל הידוע, כל מו"מ עם רני צים שיכול היה למקסם את המחיר שבעלי המניות של פסגות יכלו לקבל.

כך או אחרת, יש צורך להפסיק באופן מיידי את פרסום ההודעות על הסכמים לא מחייבים שנחתמים שאין להם למעשה כל נפקות ולא בטוח שהם שווים את הנייר עליהם הם כתובים. אין באמור כאן כדי לבקר את רני צים ואת דרך הפעולה שבחר לפעול בה אבל מכיוון שמדובר באופנה בשוק ההון, בעיקר בקרב חברות קטנות, הרי שברשות לניירות ערך צריכים לתת את הדעת על הדבר הזה.