בנק ישראל המשיך בחודש אפריל לתמוך בשוק הכסף ובמערכת הבנקאית. כדי למנוע מצוקת אשראי ולספק נזילות לשווקים הבנק רוכש אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות ומעמיד הלוואות לטובת המערכת הבנקאית.

את התוכנית הזו של בנק ישראל צריך לחלק ל-3 חלקים שיש להם תכלית אחת - לשמור על ריבית קצרת טווח נמוכה ולספק נזילות לשוק הכסף.

החלק הראשון ואולי הבעייתי ביותר הוא אספקת מזומן לממשלה כדי לתמוך בצורכי הנזילות שלה. בחודש אפריל העמיד בנק ישראל מזומנים בהיקף של 62.3 מיליארד שקל לממשלה בדרך של רכישת אגרות חוב וכך למעשה מימן בנק ישראל את הגירעונות הגדולים מחד, ומאידך שמר על ריבית קצרת טווח נמוכה.

החלק השני הוא רכישת אגרות חוב קונצרניות כשבחודש אפריל רכש בנק ישראל אג"ח קונצרני בהיקף כספי כולל של 3.5 מיליארד שקל וזאת במטרה לספק נזילות לחברות הגדולות ובמקביל לשמור על הוצאות מימון נמוכות של הפירמות.

החלק השלישי הוא ההלוואות לעסקים קטנים. כאן המערכת הבנקאית קופצת ידיים בגלל דרישות הון ובמקביל בגלל היחס בין הסיכון של העסקים הקטנים מול הריביות שניתן לגבות מהם שיענו על הסיכון שלהם במקביל לצורך של הבנקים להרוויח מההלוואות האלה.

בנק ישראל העמיד לטובת המערכת הבנקאית 31.6 מיליארד שקל בדרך של הלוואות בריבית קבועה ל-3 שנים כדי שהמערכת הבנקאית תגלגל את הכסף הזה לעסקים הקטנים ותרוויח את הפער בין הריבית הקבועה שבנק ישראל מעמיד לטובתה לריבית שהיא גובה מהלקוח הסופי.

כך או אחרת, נראה כי למרות ההאצה הלכאורית של הכלכלה המקומית היא מואצת על ידי פימפום של כסף מבנק ישראל שאלמלא הוא, סביר להניח שלא היינו רואים פעילות כלכלית מואצת מרגע הסרת הסגרים והסרת המגבלות בחודש מרץ.