גוגל מודאגת. מאוד מודאגת. בימים האחרונים היא הביעה שאט נפש חד משמעית משלושה נושאים שונים, ובכולם היא מאיימת שכל תעשיית האינטרנט והסמארטפונים עשויה לחדול מלהתקיים אם לא יקשיבו לה ויעשו כדבריה מייד. הבעיה היא שהטענות שלה ברוב המקרים, איך לומר, הזויות, שלא לומר סותרות ואף חוצפניות.

ביום חמישי דיווחה בלומברג כי החברה הגישה לאחרונה, במקביל לאנבידיה, חוות דעת נגד הרכישה הגדולה בתולדות ההייטק – העסקה במסגרתה הסכימה אקטיויז'ן-בליזארד להימכר למיקרוסופט תמורת כ-69 מיליארד דולר. שתי החברות תמכו בטענות נציבות הסחר הפדרלית (FTC), שתבעה בחודש שעבר נגד העסקה מחשש לפגיעה בתחרות.

אך בעוד שאנבידיה הסתפקה בהצגת השיקולים והדגשת החשיבות של שמירה על גישה שווה למשחקים, בלי להתנגד מפורשות לעסקה (גילוי נאות: אנבידיה אמנם מתחרה במיקרוסופט בשירותי הזרמת משחקים, אך משתפת איתה פעולה ביצירת מעבדים לשירות הענן של האחרונה, שמפעיל את שירותי המשחקים של שתיהן, כך שענקית הכרטיסים הגרפיים אינה יכולה לצאת חוצץ נגד מיקרוסופט), גוגל ככל הנראה הביעה התנגדות חד-משמעית יותר. זאת למרות שהשירות המתחרה שלה בתחום הזרמת המשחקים, Stadia, ייסגר מחרתיים (רביעי). עם זאת, היא טענה שרכישת אקטיביז'ן תיתן למיקרוסופט שליטה בלתי הוגנת גם בתחום המשחקים לסמארטפונים – טענה לא רק מוזרה, אלא מנוגדת לחלוטין למציאות, שבה המונופול היחיד בתחום הזה, אם כבר, שייך לגוגל עצמה.

במקביל, באותו יום פרסמה גוגל בבלוג שלה רשומה חריגה, שמיועדת להפעיל לחץ ציבורי על שופטי בית המשפט העליון בארה"ב. לטענת גוגל, עצם קיומו של דיון שצפוי להתקיים בבית המשפט בחודש הבא עלול "להפוך את הרשת על פניה", ולהגשים "תיאוריות חדשות ובלתי בדוקות המסכנות את האינטרנט של היום בהפיכה לבחירה כפויה בין אתרי מיינסטרים המסוננים יתר על המידה לבין אתרי קצה המוצפים בתוכן מזעזע".

קצפה של החברה יצא נגד משפחתה השכולה של נוהמי גונזלז, סטונדטית אמריקאית שנהרגה במתקפת הטרור הקטלנית בפריז בנובמבר 2015, המוכרת גם בפיגוע במועדון הבטאקלאן (אם כי התרחשה בשלושה מוקדים במקביל). המשפחה תבעה את גוגל בטענה ששירות הווידאו שלה, יוטיוב, אשם בפיגוע, שכן הוא המליץ לצעירים על סרטונים של דאע"ש וע"י כך הסית אותם להצטרף לארגון ולבצע את הפיגוע.

בית משפט נמוך יותר שדן בתיק קבע כי אי אפשר להאשים את גוגל בהסתת הטרוריסטים, בשל קביעתה של פסקה 230 בחוק הגינות התקשורת משנת 1996, שמגנה על פלטפורמות אינטרנטיות מאחריות לתכנים שמפרסמים אחרים. אלא שהמשפחה ערערה לבית המשפט העליון, בטענה כי ברגע שמנוע ההמלצות של גוגל קידם את התכנים הללו, היא כן אחראית להפצתם – ובניגוד מוחלט לציפיות, בית המשפט העליון לא זרק את התיק מכל המדרגות, וקבע דיון בו בחודש הבא.

כעת, טוענת גוגל כי פסיקה לטובת המשפחה ושינוי של פסקה 230 תוביל לצנזורה והפצת תכנים פוגעניים ברשת – כבר סתירה משמעותית, שכן צנזורה והפצת תכנים פוגעניים לא הולכים יד ביד. עם זאת, החברה הצליחה איכשהוא לטעון שכן, על ידי כך שטענה – שימו לב – כי ללא פסקה 230, אתרים קטנים יותר, עם פחות משאבים, לא יצנזרו תכנים ולכן יובילו להצפתם בתכנים קיצוניים, בעוד האתרים הגדולים ובעלי האמצעים ייאלצו לצנזר כמעט כל דבר מחשש לתביעות.

הטענה הזו מופרכת מיסודה, וסותרת לחלוטין את החוק וההיגיון: הניסוח של פסקה 230 מגן על פלטפורמות מתביעות על תוכן גולשים, אך לא מבדיל בין הגדולות לקטנות. ללא הפסקה הזו, כולן תהיינה חשופות לתביעות באותה מידה. הנחת היסוד, של גוגל שרק הגדולות תהיינה חשופות, מוכיחה עד כמה הלוביסטים שלה ושל המתחרות שלה הפכה את פסקה 230 על פיה, ויצקה לתוכה משמעות הפוכה לכוונתה – אנחנו אחראים לצנזר תכנים, אבל רק כשזה נוח לנו.
 
ואם זה נראה כמו מהלך ציני, ביום שישי הצליחה גוגל להתעלות על עצמה וניסתה ממש לסחוט ממשלה – פשוטו כמשמעו. ברשומה נוספת שפורסמה בבלוג שלה היא ניסתה להפעיל לחץ על בתי המשפט בהודו, שבהם ערערה לאחרונה על החלטת רשות התחרות במדינה להטיל עליה שני קנסות ושורה של שינויים בהתנהלותה.

רשות התחרות קנסה את גוגל על ניצול הדומיננטיות של חנות האפליקציות שלה למכשירי אנדרואיד – שבהודו הם מונופול מוחלט, עם נתח שוק של 97% מתוך 600 מיליון הסמארטפונים במדינה – ועל דרישתה מיצרניות להתקין את חנות האפליקציות והדפדפן שלה על כל מכשיר, כדי לחזק את המונופול הזה. היא הטילה על גוגל לאפשר התקנה של חנויות אפליקציות אחרות על המכשירים והתקנה של אפליקציות ממקורות אחרים, לצד הקנס.

לצד הערעור שלה, טוענת כעת גוגל כי החלטתה של רשות התחרות תאיים על שוק הסלולר ההודי כולו. למה? כי גוגל טוענת שרק בזכותה הודים יכולים להרשות לעצמם סמארטפונים – אחרי הכל, היא השקיעה 5.5 מיליארד דולר בענקית התקשורת ההודית Jio, ואף הוציאה בשיתוף איתה סמארטפון זול במיוחד.

אך בכך לא מסתיימות טענותיה. גוגל שוב סותרת את עצמה במהלך מפואר, וטוענת מצד אחד כי היא מאפשרת ליצרניות להתקין חנויות אחרות על המכשירים (נכון, אבל רק בנוסף לחנות שלה, ולא במקומה), ומאפשרת למשתמשים להתקין אפליקציות ממקורות אחרים (נכון, אך ההליך מסורבל להחריד), ומצד שני כי אם תאפשר זאת (רגע, לא אמרתם שאתם כבר מאפשרים את זה?) – מחירי המכשירים יתייקרו, מכיוון שמפתחים יצטרכו לתחזק את האפליקציות שלהם בכמה חנויות שונות, ותוביל ל"אפליקציות לא בדוקות".

הסעיף האחרון מעניין במיוחד, וראוי להתעמק בו. לדברי גוגל, "בהתאם לדאגות הממשלה לנושאים של ביטחון לאומי וציבורי, אנדרואיד לוקחת אחריות על האפליקציות הזמינות ב-Play Store ומוודאת שרק אפליקציות הפועלות בהתאם לחוקים המקומיים נהנות מיתרונות הפלטפורמה". במלים אחרות, גוגל מנסה לסחוט את ממשלת הודו בטענה שכל האפליקציות הסיניות שגוגל חסמה ספציפית בשוק ההודי – ובמרכזן טיקטוק – עלולות להגיע למכשירים אם למשתמשים תהיה דרך קלה (שוב, החברה טענה שהיא כבר קיימת) להתקין אותן מחנויות שאינן משתפות פעולה עם הממשלה.

עוד ב-

גוגל בהודעה למיליארדי משתמשים: זה הסוף של ה-Chrome

לכתבה המלאה

לסיכום, נראה שגוגל נמצאת בעיצומה של קריסת מערכות: היא בפאניקה, בשל הפעילות ההולכת וגוברת נגדה על ידי רגולטורים ובתי משפט ברחבי העולם, ולא מתביישת לנסות מניפולציות זולות כדי להפעיל לחץ לעצירת הפעילות הזו.