כסף וצרכנות

"האינפלציה בפועל בשנה הקרובה תהיה נמוכה יותר"

עפר קליין מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים מעריך: "נכנסים לשלב ההוכחות – הציפיות לאינפלציה זינקו בשבועות האחרונים, להערכתנו, הגירעון בסוף השנה ירד לכיוון 7 אחוזי תוצר" ומה יקרה בארצות הברית?

כפיר אדר | 
מדד מחירים (צילום Freepik)
בסקירה השבועית של עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, בישראל נכנסים לשלב ההוכחות – הציפיות לאינפלציה זינקו בשבועות האחרונים. להערכתו, האינפלציה בפועל בשנה הקרובה תהיה נמוכה יותר.
קליין מסביר: "הציפיות לאינפלציה זינקו בשבוע האחרון והן כבר מעל מרכז יעד האינפלציה (2%) של בנק ישראל. יחד עם זאת, להערכתנו, האינפלציה בפועל ב-12 החודשים הקרובים תהיה נמוכה יותר. לפנינו שני מדדים גבוהים יחסית, בשישי הקרוב יתפרסם מדד המחירים לאפריל והתחזית שלנו לעלייה של 0.4-0.5 אחוז בעיקר בשל עליות בסעיפי הפירות הטריים, ההלבשה והחינוך (נופש ופנאי). מדד מאי צפוי לעלות ב-0.4 אחוז. לאחר מכן, יגיעו המדדים הנמוכים יותר עונתית, ובסך הכל אנו רואים בשנה הקרובה אינפלציה הנמוכה משמעותית מהצפי שנגזר בשוק ההון".
"הגידול בצריכה הפרטית ובשוק הנדל"ן באים לידי ביטוי בהכנסות ממסים. התחזית שלנו שהגירעון בסוף השנה ירד לכיוון 7 אחוזי תוצר. הכנסות המדינה ממסים באפריל היו כצפוי גבוהות ועמדו על 31.4 מיליארד שקל (ללא מע"מ יבוא ביטחוני). ההאצה בפעילות הכלכלית, בדגש על הצריכה הפרטית ושוק הדיור למגורים, תרמו להמשך העלייה בהכנסות. מנגד, גם ההוצאה נותרה גבוהה כתוצאה מהמשך תוכנית הסיוע. הגירעון כאחוז מהתוצר ירד ל-11.2 אחוזים. בעקבות המשך השיפור בהכנסות ובפעילות התחזית שלנו שהגירעון בסוף השנה ירד לכיוון 7 אחוזי תוצר".
בנק ישראל ממשיך להרחיב. יחד עם זאת, לנוכח השיפור בפעילות הכלכלית אנו צופים שירכוש פחות ופחות אג"ח ממשלתי. באפריל השקל התחזק ב-1 אחוז מול סל המטבעות וחזר קרוב לרמתו מתחילת השנה, זאת למרות שבנק ישראל הגביר את התערבותו באפריל כאשר רכש 5.3 מיליארד דולר, קרוב לשיא החודשי שנרשם רק בינואר השנה. בקרוב סך היתרות יחצו את קו ה‑50 אחוזים מהתוצר, דבר המהווה 'כרית ביטחון' משמעותית כנגד פיחות חד ועקבי במשברים עתידיים. להערכתנו, הבנק קרוב כחודשיים שלושה מלהגיע לסכום תקרת הרכישות במט"ח (30 מיליארד דולר) שהכריז בתחילת השנה, וסביר שבחודש יולי יכריז על הגדלה נוספת של התקרה.
בגזרת האג"ח, בנק ישראל המשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות אך בקצב הנמוך ביותר מאז אוקטובר (3.4 מיליארד שקל). להערכתנו, לצד הגדלת תוכנית רכישות המט"ח, צפוי בנק ישראל להמשיך ולצמצם את קצב רכישות האג"ח לנוכח השיפור במצב הכלכלי והשיפור בנתוני הגירעון הממשלתי. צמצום קצב הרכישות לא יהיה חריג. אמנם הבנקים המרכזיים הגדולים בארה"ב, גוש האירו ויפן ממשיכים לאותת שתוכנית הרכישות הנוכחית תימשך לזמן ממושך (למרות שהטיעונים התומכים בכך בארה"ב מצטמצמים). בשבועיים האחרונים מספר בנקים מרכזיים אותתו על צמצום הרכישות. בהם הבנק המרכזי בקנדה שהכריז שיקטין את קצב הרכישות ברבע. השבוע הצטרף גם הכלכלן הראשי בבנק הבריטי שתמך בצמצום של תוכנית הרכישות נוכח השיפור בתחזיות והעלייה באינפלציה.
מדדי מנהלי הרכש בארה"ב לאפריל רשמו ירידה, אך זאת לאחר רמות שיא רק בחודש הקודם בשל השיפור בחיסונים, התמיכה הממשלתית והצפי להמשך ההתאוששות. חלק מהסיבות לירידה היא המשך העלייה החדה בעלויות הייצור שפוגעת ברווחים. העלייה תבוא לידי ביטוי גם במדד המחירים לצרכן בארה"ב מחר (רביעי), כאשר האינפלציה במבט לאחור להערכתנו תגיע קרוב ל-3.5 אחוזים.
העלייה באינפלציה משמעותית יותר בשווקים המעוררים, ושם חלק מהבנקים המרכזיים המובילים כבר מעלים ריבית, גם כדי למנוע פיחות במטבע המקומי. השבוע הבנק המרכזי בברזיל העלה את הריבית בפעם השנייה ברציפות ל-3.5 אחוזים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה