כשנכנסים לאתר חברת "פרוקטר אנד גמבל" העולמית, צד את העין מיד תיאור המאפיין העיקרי של הנהגת החברה, מאפיין המבטא את תרבות החברה ומשמעות המנהיגות על פיה. ההנהגה היא "קבוצה העסוקה כל העת בעתיד".

מה שלמדתי מ-"P&G" הפך לחלק ממני ומהדרך בה אני חושב ומתנהל – למדתי כי בכדי לקבל החלטות נכונות היום ואפילו מחר – חייבים לדעת לאן רוצים להגיע. סיבות עיקריות לכך: 1. מרגע שנקבע ה"לאן", ההסכמה על הדרך להגיע לשם יותר קלה. 2. בהנחה שבחרת כיוון בעל משמעות -  קל יותר לסחוף אחרים איתך. 3. מרגע שכולם מסכימים ומרגישים שהכיוון נכון, כולם גם נרתמים בכדי להגיע לשם ומבינים את הצעדים שבדרך. מכאן, שההשקעה בלהעביר ולתקשר את הכיוון לכל הארגון, קריטית לא פחות לרתימתו.

עם כיוון - הכוונה לחזון. כוכב הצפון של החברה. הוכח כבר באינספור מקרים שחברות הנהנות מהצלחה לאורך זמן – הן בעלות ערכים וחזון בסיסיים שלא משתנים לאורך זמן. כאשר מה שכן משתנה הן האסטרטגיות העסקיות, דרכי העבודה והתנהלויות אחרות המתאימות עצמן למציאות המשתנה אך תמיד נגזרות ומתאימות לחזון. דוגמא טובה להתנהלות כזו היא של חברת 3M שבסוף שנות ה-90 מכרה כמה מהעסקים המצליחים והגדולים שלה - חטיבות אחסון המידע ומערכות הדמיה אשר הגיעו לשלב הבגרות. הקהילה הפיננסית הוכתה בתדהמה כשזה קרה – אך 3M רצתה להיצמד לחזון שלה שהוא "שימת דגש על חדשנות בכדי לפתור בעיות לא פתורות".

חברות טובות באמת יודעות לזהות במה אסור לגעת אף פעם, ובמה מותר ולהפך, צריך להיות פתוחים לשינוי. חזון בסופו של דבר מנחה אותנו על מה עלינו לשמור ומתאר את העתיד שאליו אנחנו חותרים.

מנהיג טוב, בעייני – הוא מנהיג בעל חזון ברור, אמיץ ושאפתני, וככזה מספק השראה לארגון, מרגש ומתווה את הדרך וכך גם סוחף אחריו את החברה בדרך להשגתו. אם מנהיג נותן לנו כיוון ותקווה – נלך בעקבותיו.

אישית, תרגמתי את חשיבות החזון גם לתהליכים אחרים בחיים, כמו למשל ניהול קריירה. גם שם אנחנו נדרשים לקבל החלטות לא קלות. מרגע בחירת כיוון הלימודים עד לבחירת מקום להתחיל בו את הקריירה וכמובן בהמשך. אם אתה יודע מה אתה רוצה להשיג בחיים, ההחלטות הללו קלות יותר שכן האפשרויות העומדות בפניך נמדדות בקנה מידה של תרומתם להשגת החזון האישי שלך.

שאלה מעניינת ועדכנית במיוחד, היא חשיבות ומקום החזון בעת משבר. הרי לא ניתן ממש להתעלם מהמשבר ופשוט לשאוט קדימה. ברור שבעת משבר, ההשראה שהעובדים זקוקים לה, לא מגיעה מהחזון. הם זקוקים למנהיגים מכילים – מנהיגים המכירים ברגשותיהם ומעניקים להם תחושת יציבות. ההכלה מאפשרת לאנשים לתעל את העשייה למשהו שיש בו תכלית. וכך הם מרגישים טוב, מסופקים יותר ובסופו של דבר יכולים להישאר בריאים (נפשית) יותר, בתקופה מלחיצה. עובדים אף פעם לא שוכחים איך מנהלים התייחסו אליהם בשעת משבר. המנהיג ש"אחז" במשבר/בתקופה באופן בוטח ועבר אותה בבטחה – יחד עם העובדים – יצליח בסופו של דבר גם לסחוף אותם אחרי חזונו אחר כך.  

יש מנהיגים המסתפקים רק בחזון, ללא תכנית אסטרטגית מתאימה. החסרונות של מנהיגות הבנויה על חזון בלבד רבים אך בולטים מייד בתקופת משבר. ניקח את משבר הקורונה לדוגמה – לא היה אחד שהכניס את המשבר ל"תכנית 2020" שלו. משברים למעשה הם מקרה בוחן לחזונות, כאשר ברוב המקרים, הם לא רלוונטיים בעת משבר. נניח שיש שריפה במפעל, נפילת הכנסות דרמטית, אסון טבע וכדומה – ברור שלא ניתן להמשיך כאילו כלום לא קורה. גם אם יש לעובדים מוטיבציה לפעול הם לעיתים המומים מדי וזקוקים למשענת, להובלה מחבקת - בכדי שיעברו לפעול במשימתיות.  

למנהיג נדרשת יכולות "הכלה" שמשמעותה היכולת להכיל ולפענח (decode) עבור כולם את מה שהם עוברים בתקופת חוסר וודאות. בהכלה הכוונה ליכולת להרגיע ובפיענוח הכוונה במתן פרספקטיבה הגיונית למצב המורכב. מדובר, לדוגמא, במנהיג שבתקופת המשבר יוצא בהצהרה לעובדיו שלחברה יש די והותר משאבים בכדי להכיל בעצמה את התקופה הזו ומכאן שמקומות העבודה בטוחים. הוא מפרש עבורם את תוצאות החברה ונותן הנחיות ברורות לגבי מה צריך לעשות בכדי להמשיך לייצר/לתת שירות וכדומה. מנהיג כזה "אוחז" בחברה - הוא חושב בבהירות, מרגיע, ממקם את כולם ודואג לשמירת אחווה. הפעילויות הללו חשובות לא פחות מההשראה שמגיעה עם חזון. למעשה התנהלות כזו מחויבת המציאות בכדי שילכו אחריו גם בעתיד. 

הכותב: עמרי לוטן, מנכ"ל חברת הצבע "נירלט"