התפרצותה של מגיפה עולמית אינה זמן טוב לטעון בעד המגורים בערים. צפיפות המגורים בערים נתפסת, לא בהכרח בצדק, כגורם מרכזי בהתפשטות המגיפה. עם זאת ראוי גם להביא בחשבון כי הצפיפות העירונית מאפשרת בתקופות משבר גם את קיומן של קהילות אורבניות ורשתות חברתיות מקומיות, הפגת בדידות, תמיכה בעסקים מקומיים ועזרה הדדית. אלו מתבררים כחיוניים במיוחד בבניית חוסן ובהתמודדות עם מצבי חירום. 

משבר הקורונה הנוכחי חושף את היעדר המוכנות שלנו להתמודדות עם מצבי חירום. מגיפה עולמית מתפרצת בתדירות של אחת למאה שנה, מגיפות חמורות פחות מתפרצות אחת לעשור. רעידות אדמה מתרחשות בתדירות פחות או יותר ידועה, ובאזורנו הנפיץ קיימת כמובן סבירות למלחמה או מבצע צבאי אחת לכמה שנים. הדבר היחיד שמפתיע במצב חירום הוא שאנו עצמנו מופתעים מכך שהאיום אכן התממש.

בחסות אשליה של שפע כלכלי, קדמה טכנולוגית ונוחות חומרית חסרת תקדים, אנו נוטים לשכוח כי יש להיערך ולהתכונן גם לעתות משבר. למרבה הצער טרם פותחה האפליקציה שתעצור את תזוזת הלוחות הטקטוניים, אין ולא יהיה חיסון לכל וירוס, מלחמות יוסיפו להתלקח, גם אם אופיין יהיה שונה מהמלחמות התעשייתיות הגדולות של המאה הקודמת.

תופעות אלו ימשיכו להיות חלק מחיינו אך את השפעותיהן השליליות ניתן לצמצם בהיערכות ובהתנהגות נכונה. וגטיוס הרומי נהג לומר: "הרוצה בשלום - ייכון למלחמה".

ובפרפרזה- הרוצה בשגשוג ויציבות - ייכון למצבי חירום ויבנה חוסן. היערכות נכונה תמזער את נזקי האסון, תקצר את משך ההתאוששות ממנו ותאפשר חזרה מהירה לשגרה וליציבות.

עמית פוני. ראש מינהלת התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים צילום פרטי

אין ספק כי תידרש תקופת שיקום משמעותית ממשבר הקורונה, אולם ראוי גם לנצל תקופה זו לחיזוק המוכנות לשעת החירום הבאה. מבין כלל התכניות המוצאות לטיפול בתחום הדיור בימים אלו, נראה כי קידום התחדשות עירונית אינה זוכה לקשב ולמשאבים הראויים וחבל. התחדשות עירונית, לצורותיה השונות, היא מענה חשוב והכרחי למצבי החירום המגוונים בהם ניתקל בעתיד:

• מצב חירום בטחוני - באמצעות הוספת ממ"דים, חיזוק ומיגון מבנים.
• מצב חירום סייסמי - באמצעות חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
• מצב חירום רפואי - חידוש תשתיות ניקוז, סניטציה, שיפור תנאי מגורים.
• מצב חירום סביבתי - מזעור הפגיעה בשטחים פתוחים מחוץ לערים והקטנת טביעת הרגל האקולוגית.
• מצב חירום חברתי - כלי משמעותי לצמצום פערים ושיפור רווחת הדיור.
• מצב חירום כלכלי - חידוש מלאי הדיור, הגדלת היצע ופיתוח כלכלי מקומי.

התחדשות עירונית יוצרת לנו הזדמנות להיערך בצורה מיטבית למגוון סיטואציות חירום לצד יתרונה בהנעת הפעילות הכלכלית במשק. מכאן שהיא אינה יכולה להיות אך ורק מכשיר נדל"ני וכלי משמעותי בהגדלת היצע יחידות הדיור שמימושו תלוי בכוחות השוק. התחדשות עירונית היא בגדר פיקוח נפש של ממש. על כן יש לשכלל את ארגז הכלים של התחדשות עירונית ולחזקו בשורה של צעדים אפשריים: הגדלת היקפי התכנון וקיצור לוחות הזמנים, עידוד וסיוע לפרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה, שילוב דיור לשכירות ארוכת טווח בפרויקטים להתחדשות עירונית, הגדלת מכסות הקרקע המשלימה, עיגון הסדרי אחזקה למבנים רבי קומות, ביצוע "פינוי-בינוי" לבתי ספר ישנים והקמת חדשים תחתם, הארכת תוקף תמ"א 38 במקום לבטלה, חיזוק ההגנה על אוכלוסיות מוחלשות ועוד.

העשור הקרוב, אשר יוקדש לשיקום ממגיפת הקורונה, יידרש להיות גם עשור ההתחדשות העירונית. לאחר תקופה בה היינו מסוגרים בבתינו (וניצבים כעת בפתחו של סגר/ים נוסף/ים)- הגיע הזמן שאכן נעשה לבתינו ונהפוך אותם ואת הסביבה העירונית בה אנו חיים לאיכותיים, נעימים יותר ולא פחות חשוב - למוכנים יותר לשעת חירום.

רבים מעריכים כי לאחר חודשי הסגר הממושכים רבים יבקשו לעבור מהערים אל דירות הגן המרווחות של הפרברים. זו מחשבה קצרה טווח. הערים אינן הבעיה - הן הפתרון, כפי שכותבת ג'יין ג'ייקובס: "לערים בעלות חיוניות יכולות טבעיות נפלאות להבין, לתקשר, להמציא ולתכנן את מה שנדרש להילחם בקשיים. אולי הדוגמה המרשימה ביותר ליכולת זו היא ההשפעה שהיתה לערים גדולות על מחלות. בעבר היו הערים קורבן דואב וחסר ישע למחלות, אך הן הפליאו להדבירן: אמצעים להגנה על בריאות הציבור, בתי החולים, האמבולנסים וכדומה הם ביסודם תוצרים של הערים הגדולות. היצרנות והקירבה ההדוקה של כישרונות עצמם תוצאה של התארגנותנו בערים - ובייחוד ערים גדולות וצפופות".  

* הכותב הוא ראש מינהלת התחדשות עירונית ברשות לפיתוח ירושלים