
"בתקופה שבה כללי המשחק משתנים כמעט מדי יום, חובה לתת ביטוי לגמישות מחשבתית"
"התחלתי מלמטה, עוזר תקציבאי במשרד יח"צ קטן. בגיל 28 עניתי למודעה בעיתון לתפקיד עוזר דוברת באיכילוב. אחרי שנתיים בתפקיד, פרופ׳ ברבש, בגיל 30 בלבד, מינה אותי לדובר המרכז הרפואי. במקביל, לאורך כל השנים פרסמתי טור פופולארי על מוזיקה מזרחית באתר ynet, הייתי חבר ועדת הפלייליסט של גלגלצ וכיום אני מגיש תוכנית אישית ברדיו ת"א ובערוץ הכנסת".
"לאורך השנים הייתי שותף לעשרות אירועים לאומיים עם הישגים מקצועיים רבים, אבל מעל כולם יש הישג יוצא דופן - בעקבות יוזמה שלי בבית החולים איכילוב, היינו בית החולים הראשון בעולם שאפשר למשפחות של חולי קורונה להיכנס לתוך המחלקות ולהיפרד מיקיריהם ובעקבות זה כיום בכל בתי החולים בעולם, נותנים היום למשפחות של חולי קורונה להיכנס ולהיפרד מיקיריהם. יוזמה זו מעבר לפן האנושי המרגש שלה, זכתה לסיקור תקשורתי עולמי חסר תקדים ובעיקר העניקה משמעות ואנושיות גם בתקופה חשוכה זו".
"פרשת אמיר פרישר גוטמן ז״ל. אמיר ואני היינו בקשר חברי עמוק בזמן אשפוזו. הסיפור הטראגי הזה ליווה אותי תקופה ארוכה אישית ומקצועית.
כמו כן, בכלל בעבודה בבית החולים אתה חשוף לקלות הבלתי נתפסת של מוות מיותר. ראיתי יותר מידי טרגדיות בתפקיד".
"אחרי כמעט שנתיים באיכילוב, אביבה שמר שאז הייתה הדוברת, יצאה לחופשה ארוכה שכן היה לה גיבוי בדמותי והחלפתי אותה. בזמן הזה גבי ברבש זיהה את היכולות שלי ועם חזרתה מחופשה הוא קידם אותי בגיל 30 בלבד לתפקיד דובר בית החולים".
"תמיד רציתי לכתוב ולהיות חלק מהתקשורת הישראלית. בגיל 16 החלום שלי היה לשרת בגלי צה"ל אבל אבא שלי אמר לי שאין לי סיכוי כי אני מזרחי דתי מראש העין. אז לא היה לי מה לעשות בנידון אבל החלטתי אז שאני כן אמצא דרך להשתלב בתקשורת.
הצעתי טור ל-ynet על מוזיקה מזרחית למרות שלא הבנתי בזה כל כך רק כדי שאוכל להיכנס כי ידעתי שזה רק הכרטיס כניסה שלי. בסופו של דבר, 20 שנה אחרי אותו משפט של אבא, גלגלצ פנתה אליי וביקשה ממני להיות חבר ועדת הפלייליסט היוקרתית. עבורי זו הייתה סגירת מעגל ודוגמא לא לקבל שום הנחה כמובן מאליו אלא להילחם כדי להצליח".
"אני אלוף בפאזלים".
1. ליזום את הפנייה ולא לחכות שיפנו אליך.
2. לא לחפף. לעשות כל דבר באופן הטוב ביותר.
3. להיות משימתי ולא לדחות עבודה.