דניאל עמרם
25, מייסד ומתפעל עמודי החדשות ברשת "דניאל עמרם ללא צנזורה"
"יומיים אחרי הרצח, חקרתי את האירוע בלייב ביוטיוב, ותוך כדי אני מקבל איומים ממבצעי הלינץ' - הבנתי שאני עושה משהו טוב"
"בתור אחד שגדל במשפחה חרדית לא הייתה לי גישה כל כך לדעות אחרות וכיווני חשיבה חדשים, היה לנו כמה עיתונים וזהו אין אינטרנט וכאלו, מפה לשם אני חושב שפיתחתי סוג של מחשבה ביקורתית על כל דבר", מספר דניאל עמרם על הרקע שהביא אותו לעמוד מאחורי עמודי וערוצי רשתות חברתיות שמעדכנים ומנתחים באופן שוטף התרחשויות על סדר היום. "ברגע שהייתה לי גישה לאינטרנט התחלתי לכתוב את הדעה שלי על דברים זה היה בפייסבוק או בסטורי באינסטגרם האישיים שלי".
בשנתיים האחרונות, העיסוק השולי הפך ממש למפעל, ועמרם מצביע על הנקודה שבה הדברים השתנו: "אני זוכר את האירוע הראשון שסיקרתי זה היה במקרה עם צופית ושולי רנד, כשראיתי את מיכל רנד צועקת בפייסבוק", משחזר דניאל עמרם את הצעדים הראשונים שהפכו את עמודי הרשתות החברתיות שלו לגוף תקשורת של אדם אחד. "לא הסכמתי איתה ולא מסכים איתה גם היום, אבל הרגשתי שלא נותנים לה אפילו להגיב על הכתבות שהיו אז עליה שהיא הייתה אלימה וכו'. חשבתי שאני צריך לעשות סרטון לטיקטוק בו אביא את כל הצדדים, ומפה לשם זה עבד. אנשים אהבו, וגם אני אהבתי איך שזה יצא ומאז התחלתי לסקר דברים יותר מסובכים והתחילו לפנות אליי עם סיפורים עד שהבנתי שצריך להתפתח מהטיקטוק לטלגרם ליוטיוב ועוד".
בתור מי שפועל בתחום התקשורת, אך לא בכלים ה-"מסורתיים" שלה, יש לו הרבה ביקורת על התחום: "אני רוצה ליצור תקשורת שהיא חלק מהעם, משהו כמה שיותר אובייקטיבי שלא קשור ל-'מסחרה' שקיימת. לצערי בתקשורת היום הרבה מהאייטמים הם 'מסחרה' - סוכנות שרוצה לקדם את עצמה תיצור שיתוף פעולה עם אתר חדשות או עם כמה ותעביר להם 'סקופים' לפעמים מסויימים כדי לקדם את הטאלנט שלהם, בהרבה מהמקרים היום לאותם 'אתרי חדשות' יש סוכנויות בעצמם, וזה מרגיש לי דוחה".
ויחד עם הביקורת, הוא לא מתכנן לשבת בחיבוק ידיים, "השאיפה שלי היא לתת במה לתקשורת אמיתית שגם מדברת על מה שמעניין וגם על מה שחשוב, כגון הונאות, חרמות בבתי ספר, אלימות - אלו דברים שלא מקבלים מספיק במה מבחינתי וחבל כי לפעמים לתקשורת יש כוח לטפל במקרים כאלו יותר מהמשטרה, הבעיה ששם הם עושים כתבה, גורפים פרסומות וממשיכים הלאה, אנחנו עוקבים אחרי סיפורים דואגים לעדכן עד שהעניין מטופל".
אם שואלים אותו מה הרגע שהיה עבורו משמעותי השנה בין הסקופים והדיווחים, הוא נזכר בלינץ' שהביא למותו של יואל להנגהל: "אני יושב, יומיים אחרי רצח של נוראי של ילד בן 18 על ידי 30 ילדים בקרית שמונה, ואנחנו בלייב ביוטיוב חוקרים את הסיפור. במהלך הלייב הילדים עצמם שהיו מעורבים מתקשרים ומקללים אותנו שאנחנו 'מלשינים', הבנתי שאני עושה משהו טוב".
under
forty