המגישה הצעירה נריה קראוס חתומה על שורה של סיפורים והישגים עיתונאיים בשנים האחרונות, בהן התקדמה במהירות מדסק "הכל כלול" עד לקדמת המסך, כאשר לאחרונה אף מונתה לשליחת חדשות 13 לארה"ב, תפקיד אותו תתחיל למלא בקרוב. "אני צפויה לסקר את הבית הלבן, יחסי ישראל-ארה״ב, האנטישמיות הגואה והמירוץ לנשיאות", מציינת קראוס ומודה, "עבורי זה תפקיד מאוד משמעותי, חשוב ומרגש להתחיל לעשות אותו".

"האמת היא שזה יישמע מעט מפתיע, אבל תחילת הדרך שלי הייתה מתישהו בגיל 12 כשהתחלתי לכתוב מדור חודשי ב'מעריב לילדים'", מספרת קראוס. "בהתחלה לא יכלו אפילו לשלם לי, חוקית, מרוב שהייתי צעירה כל כך, אבל אהבתי את זה. כמה שנים אחר-כך בטלוויזיה החינוכית הנחיתי כנערה את התוכנית '23 דקות' – פרויקט מדהים של תכנית אקטואליה שבועית לנוער ששודרה בצהריים בערוץ 2 ושם בעצם למדתי לראשונה את רזי הטלוויזיה.

"לקראת הצבא עבדתי מאוד קשה כדי להתקבל לגלי צה"ל. לא הכרתי שם אף אחד, ושלחתי אינסוף פקסים לתחנה. בהמשך עבדתי כרכזת כתבים ב-'ידיעות אחרונות'. לפני שש שנים הגעתי לערוץ 10 וחדשות 10. אני מגישה ועורכת התרבות – נעה בין ראיונות עם ראש-הממשלה, פוליטיקאים, העניינים החדשותיים שבכותרות, בין סיפורים חשובים וראיונות בלעדיים, וכתבות על מצב האמנים המבוגרים ואיך מתמודדים בקורונה, לראיונות בלעדיים עם שחקנים הוליוודיים. 

"רבים פונים אליי מדי יום על ראיונות שקיימתי עם פוליטיקאים, על כותרות שהבאתי", מציינת קראוס ומתעכבת על מקרה אחד ספציפי וזכור במיוחד: "בין היתר על הריאיון הבלעדי עם גרוניך – שם הסיפור התגלגל באותה צורה בכל כלי התקשורת, ואני התחלתי לבדוק לעומק מה באמת קורה שם והבנתי שהמצב מורכב יותר מכפי שמדווח. לא הסתפקתי רק בלדווח על האירוע, שזה חשוב בפני עצמו. ביום שלמחרת בצהריים פרסמתי על הדמנציה ממנה הוא סובל והיה לי איתו ראיון, מה שהוסיף עוד נדבך לאירוע הזה". 

"אני מאוד אוהבת ונהנית להגיש תכניות אקטואליה ולהגיש חדשות, יש משהו נפלא ביכולת לבחור באיזה נושאים להתעסק היום, איך לשאול את השאלות ובמה להתמקד" מעידה קראוס בסיפוק.   "הדבר המשמעותי בתחום הזה הוא ליצור שינוי בשיח בנושא שחשוב לי, לחשוף את האמת. כשערכתי תחקיר על מעשיו של רונן ביטי (אבא של עדי ביטי) וראיינתי באופן בלעדי את אחת הנפגעות המרכזיות הרגשתי כמה זה משמעותי – נערה, קטינה, שבחרה להתראיין אליי ומצאה את הדרך הכי נכונה מבחינתה, כדי לספר לראשונה מה היה. היא קיבלה כוח אדיר מזה שהפרקליטות החליטה לערער בזכות העדות שלה – ולבסוף העונש הפך למאסר בפועל, לעומת העונש הקל שניתן קודם לכן – ללא מאסר על עבירות המין האלה בקטינות". 

למרות המינוי החשוב שקיבלה לאחרונה, קראוס מייחסת דווקא לעבודה העיתונאית עצמה ואת הסיפוק שחוותה מפועלה בשנה האחרונה: "היו לי כמה וכמה הישגים עיתונאיים וסיפורים בלעדיים שאני גאה בהם בשנה האחרונה", היא מספרת ובוחרת להתעכב על מה שהתרחש לאחרונה מחוץ לדיווחים והמצלמות: "קיבלתי השבוע למערכת פרחים עם מכתב תודה מחברים וחברות בקהילה הגאה, שכתבו: 'תודה שלא עמדת מנגד והשמעת את דעתך בשידור חי, באופן שלא משתמע לשתי פנים, גם כשנדרש לכך אומץ רב'. זה היה מפתיע מאוד – וכל כך מרגש. בסופו של יום, התחושה שעשיתי משהו, שנתתי קול למי שלא היה לו, שהבאתי נושא חשוב למרכז הבמה והתנגדתי לחושך ושנאה – מבחינתי יש לזה ערך חשוב ביותר".

נבחרת המנהיגות המבטיחה של שותפויות אדמונד דה רוטשילד: הכירו את מנהיגי העתיד