מוגש כשירות לציבור מטעם BMS ללא מעורבות בתכנים

כ-1,500 חולים חדשים מאובחנים מדי שנה בישראל עם סרטן שלפוחית השתן. ברחבי העולם נפגעים מהמחלה קרוב לחצי מיליון בני אדם – בעיקר גברים שלוקים בה פי שלושה ביחס לנשים – והיא מביאה למותם של עשרות אלפים. בישראל, מדובר בסרטן הרביעי בשכיחותו בגברים ובתשיעי בקרב נשים. ב-20 השנים האחרונות לא חל שינוי במספר החולים והנפטרים מן המחלה, אך מחקר חדש שעומד להתפרסם בימים אלה, עתיד  לשנות את תפיסת הטיפול בה ולהביא לתמורה של ממש. 

גורם הסיכון העיקרי לסרטן שלפוחית השתן הוא עישון, כשהמחלה עלולה להתפרץ גם שנים רבות לאחר שמפסיקים לעשן. מלבד ניקוטין וחומרים מסרטנים נוספים שחודרים לגוף בעישון ומתפנים ממנו באמצעות מערכת השתן, ישנן תרופות מסוימות, כמו גם חומרים נוספים שיכולים לגרום למחלה. גורמים נוספים למחלה הינם גנטיים ולצידם גם מצבים רפואיים מסוימים. 

"זהו סרטן שמתרחש ברירית הפנימית של שלפוחית השתן", מרחיבה ד"ר אביבית פאר, סגנית מנהל המכון האונקולוגי, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן ומנהלת היחידה למחקרים קליניים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. לדבריה, "במרבית המטופלים מתגלה המחלה בשלב בו הגידול עדיין מקומי, בגלל סימנים מוקדמים כמו דימום בשתן, ובמרבית המקרים ללא כאב. רק בכ-20% מהמקרים הגידול אלים יותר ומאובחן בשלב שבו כבר חדר את רירית כיס השתן ופלש לשריר השלפוחית – אז המחלה מוגדרת כפולשנית. 

"ברבע מהמקרים הסרטן הופך לגרורתי", ממשיכה ד"ר אביבי, "ולמעשה ככל שהסרטן חודר לתוך או דרך השכבות אחרות בדופן שלפוחית השתן, הוא הופך למתקדם ומאתגר יותר לטיפול. במשך הזמן, הסרטן עלול להתפשט מחוץ לשלפוחית השתן לאיברים נוספים, כגון לבלוטות לימפה מרוחקות, לעצמות, לריאות או לכבד".

כיצד מטפלים בסרטן שלפוחית השתן? 

"הטיפול בסרטן מקומי הוא ממוקד. מאחר שמדובר במחלה שטחית, הטיפול מתבצע באמצעות הסרה בניתוח של הנגע הממאיר. עבור חלק מהמטופלים נדרשת תוספת של טיפול משלים (אדג'ובנטי) דמוי טיפול אימונותרפי, בחיידקי שחפת מוחלשים. הטיפול, שנקרא BCG, מתבצע כשטיפה של שלפוחית השתן. החיידקים המוחלשים מעוררים את פעילותם של תאי מערכת החיסון, וכך הטיפול מפחית את הסיכון לחזרת המחלה", מסבירה ד"ר פאר.

"כאשר מדובר במחלה פולשנית שחדרה לשרירי שלפוחית השתן,  יש הכרח לבצע טיפול מלא לכיס השתן: קרינה משולבת בכימותרפיה או ניתוח להסרה של שלפוחית השתן במלואה,  לאחר  טיפול כימותרפי מקדים. במקום שלפוחית השתן שהוסרה, המטופל עובר שחזור כיס השתן או התקנה של סטומה – אביזר עזר חיצוני לאיסוף השתן".

ד"ר אביבית פאר, מנהלת מרפאת גידולי דרכי השתן במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה צילום: פיוטר פליטר, רמב"ם

על אף הטיפולים המשולבים והאינטנסיביים במחלה החודרנית של כיס השתן, כמחצית מהמטופלים, חווים חזרה של מחלתם. מחלה נשנית היא לרוב גרורתית, חשוכת מרפא, וזאת למרות הטיפול המתקדמים והמקיפים הזמינים היום. 

על הרקע הזה קל להבין את ההתרגשות והציפיות שמעורר מחקר חדש ופורץ דרך בחזית המאבק בסרטן (CheckMate-274) שעומד להתפרסם ממש החודש במסגרת כנס אונקולוגי בינלאומי. "זהו מחקר בינלאומי, שגם אנו, במרכזים שונים בישראל, ובמרכז רפואי רמב"ם בחיפה, נטלנו בו חלק", מעדכנת ד"ר פאר. "במחקר ניתנה תרופה אימונותרפית (של חברת BMS) לחולים שהשלימו כימותרפיה וכריתת כיס שתן, למשך שנה שלמה. קבוצת הביקורת כללה חולים שטופלו בכימותרפיה, ניתוח ומעקב בלבד כמקובל. חלק מהחולים לא התאימו לכימותרפיה וגם אלו נכללו במחקר. התוצאות שהצטברו מוכיחות שהטיפול הפחית את הסיכון לחזרת המחלה בצורה משמעותית על פי ההודעה לעיתונות שפרסמה החברה".

עד כמה התרופה החדשה משנה את מסלול המחלה?

"זו פריצת דרך שמשנה את הפרדיגמה באופן משמעותי. במסגרת הטיפול אימונתרפי שניתן בטפטוף לווריד מדי כמה שבועות, אנחנו למעשה רותמים את מערכת החיסון, את תאי ה-T שהם צבא ההגנה של הגוף. התרופה מעודדת את תאי ה-T לזהות חלבונים מסוימים שהתא הסרטני מפריש, ולמגר אותו. המשמעות היא הפחתה מהותית בסיכון לחזרת המחלה בחולים  שעד היום לא היה לנו טיפול נוסף להציע להם. עדיין אין לנו נתונים של הישרדות החולים, אבל אנחנו מאמינים שהתוצאות הטובות שהושגו במחקר יסייעו בהכנסת התרופה האימונותרפית לסל התרופות בשנה הבאה. נכון לעכשיו, ישנם מספר מחקרים הבוחנים אפשרות לתת את הטיפול גם בקו הטיפולים  המקדים את הניתוח (טרום ניתוחי) על מנת להפחית את הסיכון לחזרת המחלה". 

מוגש כשירות לציבור מטעם BMS ללא מעורבות בתכנים