ב-1998, צעדה עיתונאית צעירה לאולפני החדשות ו-25 שנה אחרי היא המגישה הבכירה ביותר של אותה המערכת. אחרי 20 שנות שתיקה כאשר לא התראיינה מאז 2003, יונית לוי פתחה את הכל בראיון לארז טל ב-'30' כשהיא לא חוסכת בפרטים.

בין היתר, לוי סיפרה על המקום של מהדורות החדשות בישראל לעומת ארה"ב לדוגמה: "אנחנו צריכים לעשות זום-אאוט ולהגיד שהחדשות בישראל, בעיקר בטלוויזיה, הן תופעה לא רגילה. אם נשווה זאת למהדורות של ערוצים מרכזיים באמריקה - שם זה חצי שעה ולא משודר בפריים טיים. אנחנו מורגלים שקורה משהו ואז יש גל פתוח. החדשות השתלטו לחלוטין על ערוץ שידור רגיל שאמור לשדר תוכניות, ושם זה לא קורה".

בשלב מוקדם בקריירה שלה, התפנתה המשבצת היוקרתית של מגישת המהדורה המרכזית, לאחר שמיקי חיימוביץ' עזבה לערוץ 10 המנוח. שלום קיטל שהיה מנכ"ל החדשות הציע לה את המקום, אך היא סירבה. "חשבתי שזה יהיה כישלון קולוסלי, קצר ומפואר. מיקי הייתה מגה פופולרית ועברה במפתיע לערוץ המתחרה כדי להתאחד עם בן זוגה להגשה, יעקב אילון. הייתי כתבת ועורכת חסרת ניסיון בהגשה. כל הכלים בלוח סימנו שזה רעיון רע מאוד ואמרתי לא. שלום היה האיש היחיד שחשב שאני יכולה לעשות את זה. במערכת הדעות היו חלוקות, אבי אטיאס שהוא חבר קרוב ומשמש כסמנכ"ל הדיגיטל היה הבמאי הראשי, וכשהתייעצתי איתו אמר: 'אני חושב שאושרת יכולה לעשות את זה יותר טוב'".

על התגובות הקשות שקיבלה בקריירה: ""שידרנו באולפן פתוח בבאר שבע באחד המבצעים לפני כמה שנים, והתקבצה קבוצה של אנשים שצעקו עלינו שאנחנו צריכים ללכת לשדר בטלוויזיה של חיזבאללה וחמאס. בסוף השידור חלק ממי שצעקו נגדנו ביקשו להצטלם איתי. זה אינדוקטיבי לעובדה שכמה שאני חושבת שיש אנשים שמתעצבנים עלינו, ולפעמים זה מה שמאחד אותם, הם עדיין חושבים שאנחנו עושים עבודה טובה. יש תגובות הרבה יותר אגרסיביות שעיתונאים מכל קצוות התקשורת ספגו בשנים האחרונות. ככל שחולפות השניים זה יותר קיצוני. ועדיין, אני מחזיקה את הסיפור הזה בראש".

עוד ב-

יונית לוי מפתיעה: "ככה חננות מורדות"

לכתבה המלאה

לסיום סיפרה עוד כמה שנים תמשיך בתפקיד: "לא נראה לי שבעוד 20 שנה אנחנו ניפגש שוב לריאיון. אני לא נביאה לגבי הקריירה שלי אבל מתישהו רכבת ההרים הזו תעצור. תודה רבה על ההזדמנות לדבר. האמת שזה לא היה כזה נורא, לא הייתי צריכה לשתוק 20 שנה. והאמת, שלא באמת שתקתי".