המלחמה בין ועד העובדים להנהלת ערוץ 13 מגיעה גם לתקשורת העולמית. כתבה על המאבק של עובדי חדשות 13 ביוליה שמאלוב - ברקוביץ', המנכ"לית החדשה של הערוץ מגיע ל"לה מונד" הצרפתי.

גיל משעלי פרסם את השער של העיתון הנחשב ועליו תמונה של רביב דרוקר מבית המשפט בו נערך השבוע דיון ראשון בנושא. גם בכותרת הוזכר כי זהו קרב על עצמאותו של ערוץ 13, בטקסט מובאת ההיסטוריה של המאבק בין הצדדים.

בשבוע שעבר, בעתירה נגד המינוי של חברת הכנסת לשעבר יוליה שמאלוב ברקוביץ' למנכ"לית החדשה של חדשות 13. כמה ממגישי ועיתונאי הערוץ הגיעו לבית המשפט כדי להביע נוכחות. תחילה, השופט עמית פנה אל התובעים: "עו״ד ויסמן אתה מייצג את העותרים, האם העתירה שלך לא תשפיע על כלי תקשורת אחרים, יש לנו ynet וואלה איך זה לא ישפיע עליהם?".

עו״ד ויסמן שמייצג את ועד עובדי 13 אמר: "הדיון מתחיל בסיווג של חברת החדשות, אנחנו טוענים שחברת החדשות היא גוף דו מהותי והיא ללא ספק חברה מאד מאד מיוחדת. החברה הזאת היא קודם כל חברה שיש לה תפקיד ציבורי מובהק שקבוע בסעיף 64 לחוק, לשדר חדשות. אנחנו מפנים לפסיקה ביהמ״ש הנכבד כבר פסק הזכייניות שמפעילות את חברות החדשות קיבלו לידיהם משאב ציבורי חשוב".
 

ב-11:30 אמור להתחיל הדיון בבג״ץ שהגישו ועד עובדי חדשות 13 נגד מינויה של המנכ״לית יש״ב.

חלק מהעיתונאים כבר הגיעו לבית המשפט העליון.@dverthaim pic.twitter.com/XZ9sHc52tV

— Bini Aschkenasy ביני אשכנזי (@BiniAshcknasy) July 25, 2024

עו״ד ויסמן המשיך: "חברות החדשות ורשת להבדיל מכלי תקשורת אחרים משדרות באפיק 13 שמוקצה במכרז ציבורי, רק מי שהוא בעל רישיון ניגש למכרז כזה ואנחנו יודעים טוב מאד מה זה אפיק 12 ומה זה אפיק 13 וזה בא לידי ביטוי בדין. אגב ערוץ 14 זה ערוץ זעיר רגולציה אחרת וכך גם ערוץ 11 שזה גוף ציבורי, אפיקי הציבור הם משאב ציבורי מוגבל. זו חברה שאין לה הכנסות, אסור לה למכור שום דבר אסור לה למכור פרסומות אין לה הכנסות רק הוצאות ואת התפקיד הציבורי שלה. יש הבחנה מובנית בין רשת לבין חברת חדשות 13".

עו״ד ויסמן עוד טען: "אני לא מכיר חברה פרטית שהחוק מצווה שיהיו בא נציגי ציבור – דירקטורים מטעם הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. יש בו שורה של אלמנטים שהופכים את החברה לגוף דו מהותי. העובדה שמדובר בחברה דו מהותית אומרת שכל כללי המשפט המינהלי יחולו עליה ולכן אין מה לחשוש שנסוג אותה כחברה דו מהותית. הענייין שלנו הוא מאד מוגבל רק מינוי המנכ״ל ובעניין הזה צריך להסתכל מי הוא המנכ״ל, התפקיד המרכזי של המנכ"ל בחברת החדשות הוא להיות העורך הראשי".

השופטת וילנר תהתה: התפקיד של המנכ״ל הוא ציבורי הוא יהיה כפוף לבג״ץ?", עו״ד ויסמן השיב: "אני חושב שהמנכ״ל הוא אישיות דו מהותית שחובתו לבצע את התפקיד הציבורי שלו וחלק מהתפקיד הציבורי שלו הוא להיות בלתי תלוי". וילנר הקשתה: "זה החוק אומר, אבל אני שואלת האם המנכ״ל יהיה כפוף לביקורת שיפוטית של בג״ץ?". על כך טען עו״ד ויסמן: "אני מסתכל על מה שאומרת הרשות השניה ואני מוצא את זה במכתב בחתימת ידה של יש״ב שהיא הייתה יו״ר הרשות השניה, הרשות השניה רואה בדירקטורים את חוד החנית בהגנה על האינטרס הציבורי, האם בתיק הזה הם עמדו בתפקידם, חוד החנית?".

השופט עמית המשיך: "אני רוצה לשאול הוקמה ועדת איתור אבל אין חובה להקים כזו ובמינוי המנכ״לים הקודם זה לא קרה, האם הוראות החוק לא ממצות?", עו״ד ויסמן ביקש לדעת: "אומרים לנו שלא היו ועדות כאלה בעבר, בתקדים הקודם בפסק הדין הקודם הייתה ועדת איתור, השאלה היא אך הם צריכים לנהוג, ברור לחלוטין איך הם צריכים לנהוג, אף אחד מחברנו לא פגש את המנכ״לית ולא ראיין אותה", השופט עמית שאל: "איך אתה רואה את זה?" עו״ד ויסמן: "מהתגובה של חברנו (רשת, הרשות ה-2) מה שכתוב הוא שבחנו את מועמדתם של מועמדים רבים כל מיני מועמדים ומועמד שנמצא מתאים. לא קיבלנו שום פרוטוקול לא יודעים כמה ישיבות, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהם היו מראיינים את המנכ״לית היו אומרים את זה והיו מצרפים תצהיר בנושא – לא אמרו את זה".
 

העיתונאים באולם pic.twitter.com/xSlpg0Spz3

— Bini Aschkenasy ביני אשכנזי (@BiniAshcknasy) July 25, 2024

השופט עמית תהה: "כמי שישב בוועדות איתור פעמים רבות אני מעביר שני שליש, למה הניסיון של המנכ״לית בעיתונות אינו רלוונטי?", עו״ד ויסמן הגיב: "הניסיון שלה הסתיים לפני 20 שנים, אתמול היא פרסמה ראיון בגלובס והיא אמרה שהתפקיד העיתונאי שלה היה לפני עשר שנים, לא זה היה לפני 20 שנים. באותו ראיון אמרו לה שעולם התקשורת השתנה והיא אמרה אני אמנה משהו זה רק מוכיח את קשר הסבירות ואת אי הכשירות, מנהל צריך להיות כשיר לתפקידו". השופט עמית הקשה: "עצם העובדה שהיא הייתה יו״ר הרשות השניה זה לא חלק מהניסיון שיש לה?", לכך ענה עו״ד ויסמן:  "אנחנו הצבענו על כך שבתקופה שהיא כיהנה בתפקיד היה דוח מאד חמור על הפעילות שלה, וחברנו (רשת 13) אומרים שזה לא רלוונטי, הם כתבו שאין קשר בין תפקידה כרגולטורית לבין תפקידה כמנכ״לית חדשות 13".

עו״ד ויסמן המשיך: "ראש המועצה איננו עיתונאי, הוא איננו עורך, יש הבדל בין מי שמכיר את הרגולציה לבין מי שיודע איך לספר סיפור, איך מצליבים, איך יודעים שזה אמת זה הדבר הכי חשוב היום בעידן של הפייק ניוז. איך מנהלים את הלחצים הפוליטיים שיש על מנכ״ל איך הודפים אותם, זו עבודה אחרת לחלוטין והיא לא עשתה את זה". השופט עמית שאל: אני רוצה לשאול שאלה קיצונית קצת – אתם שלחתם מכתב ליועמ״שית לא צירפתם אותה לעתירה, מה היו השיקולים שלכם?", עו״ד ויסמן הגיב: "היועמ״ש צריך להחליט אם להתייצב או לא, מי שיש כאן זו הרשות השניה והיא צריכה לאכוף את הדין, מי יאכוף את הדין? פנינו ליועמ״ש ועדכנו אותה ונמסר לנו שזה עבר למחלקת הבג״צים לא קיבלנו שום תשובה, אני מניח שמחכים לראות האם יהיה צו על תנאי או לא".

עו"ד יורם בונן שמייצג את חדשות 13 נשאל על ידי השופט עמית: "חבריכם טען בלהט שאתם יותר קרובים לשידור הציבורי – גוף דו מהותי, איפה אתם רואים את עצמכם? הרי אתם לא יוסף ובניו דגים מלוחים אתם יותר מזה", עו״ד בונן ענה: "המוקד של הדו מהותיות צריך להיות בממשק עם הציבור, הפעילות העיקרית של הגוף לא החלטה שמתקבלת אחת לכמה שנים למנות מנכ״ל. איך דרך לוגית להחליט שמינוי המנכ״ל הוא כפוף לכללים של דו מהותיות אבל הפעילות של החברה עצמה לא?".

עוד ב-

מגיש חדשות 13 מזהיר את המנכ"לית: "הכפשות שקריות, נפגש בבג"ץ"

לכתבה המלאה

השופט גרוסקופף הגיב: "למה לא? בייחוד לאור העובדה שהמחוקק קבע הסדר מאד ייחודי למינוי מנכ״ל, אולי כן צריך לראות את מינוי המנכ״ל כמשהו חריג שהוא בעל אופי דו מהותי? הם לא נציגי הרשות השניה בדירקטוריון של חברת החדשות?", לכך השיב עו״ד בונן: "הם הפכו להיות דירקטורים מטעם הרשות השניה ובזה ניתק הקשר, החובה שיש להם היא להפעיל שיקול דעת עצמאי".