תיירות

בעקבות המלחמה מספר התושבים באילת הוכפל: "העיר עלולה לקרוס"

בעקבות הפינוי המאסיבי של שורדי ומפוני העוטף לעיר הדרומית מספר התושבים בעיר הוכפל וכעת העיר קרובה למשבר ופונה למדינה בבקשה לעזרה. ראש העיר: "עירייה לא יכולה להוציא כל כך הרבה ללא מקורות, ולממשלה לוקח זמן לזוז"
מערכת ice | 
מלונות באילת (צילום shutterstock)
כאמור אילת היא עיר שמתפרנסת בעיקר מתיירות ומונה כ-50 אלף תושבים. על פי ההערכות, מאז פרוץ המלחמה הגיעו אל העיר כ-60 אלף בני אדם וכיוצא מכך מספר בתושבים בעיר הוכפל.
החל מתחילת המלחמה, אלפי יוזמות אזרחיות נרתמו לסייע במצב הקשה וגם באילת המצב יוזמות אזרחיות והרשות המקומית עשו הכול כדי לנסות לענות על כל צורכי המפונים במקום הממשלה, אבל השבוע ראש העירייה כבר הזהיר שללא סיוע תקציבי מיוחד העיר עלולה לקרוס תחת הנטל.
רויטל לוי שטיין מהחמ"ל האזרחי באילת, המורכב מארגוני המחאה, ספרה שכבר במוצאי שבת, מתנדבי הארגון הגיעו לאילת כדי לקבל את זרם הנמלטים לעיר: "אנשים נמלטו על נפשם ושילמו מכספם כי המדינה עדיין לא פינתה אותם. רק לקראת סוף השבוע שעבר החל פינוי רשמי, ואז גם כל בתי המלון בעיר התמלאו במפונים".
לוי שטיין, הוסיפה ואמרה: "הגיעו לכאן משפחות גדולות עם הרבה ילדים, כשבמקרה הטוב הן מצוידות בתיק קטן וברוב המקרים הגיעו עם הבגדים שעל הגוף שלהם, ואנחנו רוצים לתת להם הכול. נוסף עליהן, הגיעו לכאן הרבה משפחות שפינו את עצמן, כי הן מעבר לקו הפינוי שנקבע על ידי המדינה, כמו מאשקלון וכדומה.
לוי שטיין, המשיכה: "משפחות רבות לא יכולות לרכוש מוצרים או אוכל במסעדה לכל המשפחה. לנשים שהגיעו לכאן מיישובי העוטף לא היו חזיות ותחתונים. גייסנו תרומה מפמינה, שפתחו את החנות עבורן. במקרה אחר הגיעה פנייה מפסיכיאטרית שהסבירה שנער אוטיסט פשוט מתפרק בחדר המלון, וחייבים לארגן לו פלייסטיישן כדי שיקיים שגרת משחק".
לוי שטיין, סיכמה: "ארבע קשישות מאחד הקיבוצים הגיעו לכאן ללא קלנועיות חשמליות וקיבלו כיסאות גלגלים, אז בחמ"ל האזרחי גייסו תרומה כדי לארגן להן קלנועיות. למערכות הגדולות מטבע הדברים קשה לטפל במקרים האלו".
רוב המפונים שנמצאים כעת בעיר מגיעים מישובי העוטף וכן גם משדרות ומהיישובים הסמוכים. כזכור, הממשלה החליטה על פינוי ללא עלות לישובים שנמצאים עד 4 ק"מ מן הגבול. מנגד, תושבים שמתגוררים בין 4 ל-7 ק"מ מהגבול מתפנים גם הם במימון המדינה, אך לזמן מוגבל, והרחוקים יותר משלמים מכיסם או מתרומות.
דינה בן יקיר, מראשי החמ"ל באילת, מסבירה שכל תושבי העיר מגויסים להתנדבות, ומשאיות יוצאות ממטה הארגון באקספו בתל אביב לאילת, שם הוקם מרכז לוגיסטי. "אחת הבעיות נגעה לחוסר כוח אדם בבתי המלון בתחום ההסעדה, וגייסנו תרומות לארוחות. הטרמינל באילת הפך למתחם הלוגיסטי הגדול בעיר".
ואכן, לא רק החמ"ל האזרחי התגייס. בקבוצות הפייסבוק של העיר אילת אין סוף פעולות התנדבותיות, החל מאירוח בבתים, ועד לתספורות לכלבים ולכביסות, כשמכבסות בתי המלון כבר לא עומדות בעומס. גם הישיבה של הגרעין התורני בעיר פינתה את החדרים לאירוח מפונים, ו-200 איש שוהים שם כעת. הוקמה משחקייה לילדים, חדר תרופות בסיוע הסופרפארם ועוד.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה