תיירות
סכנה: האזהרה החריגה למטיילים בישראל - אסור לגעת
אזרחים שפוקדים את שטחי הבר הפתוחים מבחינים בעופרים ששוכבים לבדים ולוקחים אותם איתם. אלא שמהלך זה מתברר כסכנה של ממש עבור בעל החיים הנדיר: "אתם עלולים להשאיר עליו עקבות ריח ולגזור עליו חיי שבי, במקום שיחיה חופשי בטבע"
עופר רך נחשב להתגלמות העדינות, יצור פגיע המעורר את יצר ההגנה הטבוע בכולנו, בדיוק כמו הדמות האהובה מסרטו של וולט דיסני שכולנו גדלנו עליו. צחוק הגורל הוא שדווקא המראה המקסים וחסר הישע של העופרים פועל לעתים לרעתם: מטיילים מבחינים בעופר ששוכב לבדו, רחמיהם נכמרים עליו והם לוקחים אותו איתם, בהנחה המוטעית שהוא נמצא בסכנה או זקוק לעזרה.
הכוונה אמנם טובה, אבל עבור העופר הצעיר, התוצאה עלולה להיות הרסנית. אז למה העופר שוכב לבד, נטוש לכאורה, ולמה בכל זאת לא צריך לדאוג לו? אביהוא שרווד, יו"ר עמותת למען חיות הבר מסביר: "השארת עופרים לבדם לפרקי זמן של כמה שעות רצופות היא התנהגות רגילה וטבעית לגמרי במיני צבאים רבים, ביניהם הצבי הארץ ישראלי שאנו מכירים. בשבועות הראשונים לחייו של העופר, הוא ואמו חיים בנפרד מהעדר".
"ההרגלים שהוא רוכש בחברת בני אדם עלולים לפגוע בסיכוייו לחזור לטבע". עופר (צילום: עמותה למען חיות הבר)
"מאחר שהעופר עדיין אינו מסוגל לברוח מטורפים", אומר שרווד, "הצביה מתרחקת ממנו בכוונה כדי לא להסב תשומת לב אליו, אך היא נשארת בסביבה ומשגיחה עליו. היא חוזרת אליו לפרקי זמן קצרים כדי להיניק אותו, ושאר הזמן הוא רובץ על הקרקע בלי לזוז, מוסווה היטב בתוך הצמחייה. למעשה, אם אתם מטיילים בטבע ומתקרבים למקום המסתור של עופר, יתכן שאתם עצמכם מונעים מהאם לגשת אליו".
"מדי שנה מגיעים אלינו כ-10 עופרים, כאלה שנאספו על ידי מטיילים מודאגים שחשבו שהם חולים, עזובים או יתומים, ואפילו כאלה שהובאו אלינו מהשטחים שמעבר לקו הירוק. אין ספק שלכולם היה עדיף להישאר עם אמא ולחיות את החיים שהטבע ייעד להם. אנחנו עושים כל מאמץ אפשרי כדי למנוע החתמה של חיות הבר המגיעות אלינו לטיפול, אבל כשמדובר בעופר שצריך לינוק לעתים תכופות, זו ממש משימה בלתי אפשרית. וההרגלים שעופר כזה רוכש בחברת בני אדם, עלולים לפגוע בסיכוייו לחזור לטבע", מוסיף שרווד.
גם בשטחי הבר המעטים שעוד נותרו, איסוף עופרים על ידי מטליים הוא גורם שמאיים על אוכלוסיית הצבאים. עופר (צילום: עמותה למען חיות הבר)
בדומה לחיות בר אחרות בארץ, הצבאים בארץ נפגעים מצמצום בתי הגידול שלהם כתוצאה מפיתוח ובנייה מואצים, סלילת כבישים והקמת גדרות. מכורח הנסיבות, המלטות של עופרים מתרחשות לפעמים בקרבת יישובי האדם, עם כל הסכנות הנלוות לכך, ולא רק באזורים טבעיים מבודדים כבעבר. אבל גם בשטחי הבר המעטים שעוד נותרו לנו, איסוף עופרים על ידי מטיילים הוא אחד הגורמים המאיימים על אוכלוסיית הצבאים.
עוד ב-
"אם נתקלתם בעופר במהלך טיול", שרווד מוסיף, "רק תיהנו ממנו מרחוק ובשקט, כדי לא להפחיד אותו או את אמו. בשום אופן אל תגעו בו – אתם עלולים להשאיר עליו עקבות ריח המושכות טורפים – והשאירו אותו בדיוק כמו שמצאתם אותו. אם תזיזו את העופר ממקומו אתם עלולים לגזור עליו חיי שבי, במקום שיחיה חופשי בטבע". בכל ספק חשוב לפנות מיד לגורמים המקצועיים: העמותה למען חיות הבר או רשות הטבע והגנים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.כל טיול בטבע צריך מדריך מנוסה!!!!אנצי! 10/2023/03הגב לתגובה זו2 0ישנם חיות מסויימות שאסור להתקרב אליהן מכל מיני סיבות:אוכל,טריטוריה,גורים,נקבות וכו'.אז חיות בגלל חוסר הבנה הופכות למסוכנות!סגור