יו״ר ש״ס אריה דרעי, הגיבור הטראגי של השבוע, פתח מהדורות, עורר מבקרים מרבצם ואכזב את המוני תומכיו. בתום כינוס התמיכה בביתו אמר: ״אני מתחייב להמשיך המהפכה שהתחילו רבותינו זצוק״ל ביתר שאת וביתר עוז. יסגרו לנו את הדלת, ניכנס דרך החלון. יסגרו לנו את החלון נפרוץ את התקרה, בעזרת ה׳״. גיבשנו רשימה קצרה עם מעט דברים שלא ידועים על הדמות החרדית הססגונית ועל הפוליטיקאי החרדי אפוף הקסם:  

1. במאמר שפרסם בשנת 2010 בעיתון דה־מרקר התנבא עורך "הארץ", אלוף בן, כי אריה דרעי עתיד להיות ראש ממשלת ישראל. "לישראלים יש כמיהה למושיע הלאומי שיחלץ את המדינה מצרות. זהו חלק מהתרבות ומהמורשת שלנו עוד מימי התנ"ך", כתב בן. לטענתו, בעיתוי מדויק ועם קמפיין נכון, דרעי עשוי להיתפס כמושיע לאומי ויוכל להיבחר לתפקיד. 13 שנה אחרי, דרעי התמנה השבוע למשנה לראש הממשלה בנסיבות טראגיות וידו עוד נטויה. 2. עם שלי יחימוביץ' יש לו חשבון אחר. יחימוביץ' התנגדה לחזרתו של דרעי לפוליטיקה בשל הרשעתו בפלילים. "מיחימוביץ' יש לי זיכרונות לא נעימים," אמר דרעי בעבר. "איך נעבוד יחד בהמשך, איני יודע. אני זוכר לה ריאיון ב'הארץ' שבו אמרה שאסור לי לחזור לפוליטיקה. היא גם חתומה על חוק עם ציפי חוטובלי שדרש למנוע ממני לחזור לפוליטיקה. אולי כשתהיה מנהיגה היא תנהג אחרת".  
 
3. גם עם עמיר פרץ דרעי לא שיתף פעולה, משום ששניהם מנסים לקדם את האינטרסים של אותה אוכלוסייה, ספרדים ויוצאי מדינות ערב. "אין לי קשר איתו," אמר דרעי בעבר, "וגם לא חשבתי ליצור עמו קשר".

4. בעבר דרעי חשק בתפקיד שר השיכון, כדי שיוכל ליזום פרויקטים שלא יהיו מיועדים רק לציבור החרדי, כמו אלה שנבנו בשנים האחרונות ברמת בית שמש, בביתר עילית ובקריית ספר. הוא הציג מודל ניסיוני חדש, שעל פיו ייבנו שכונות שיגורו בהן חילונים וחרדים יחד. הוא לא משלה את עצמו, השכנות לא תהיה קלה לשני הצדדים ושניהם יידרשו לוויתורים מרחיקי לכת. החרדים יידרשו להצטייד בהרבה סובלנות כלפי האדם החילוני ואורח חייו, והחילונים יידרשו להתחשב ולהתגמש בנקודות שונות. האם החרדים והחילונים בשלים היום לשכנות טובה ולדו קיום? עצם הרעיון נראה סוריאליסטי, אבל דרעי סבור שאפשר להתחיל בתקופת הרצה ולתת לו סיכוי.  
 
5. דרעי לא יקרא להפרדה בין ספרדים לאשכנזים "גזענות". הוא מקפיד על הסמנטיקה. בחברה החרדית אין גזענות, הוא אומר. ההתבדלות והבדלנות נובעות לדעתו מהתנשאות, שגם היא תלך ותאבד את הרלוונטיות שלה. ועוד נתון מעניין ולא בלתי חשוב: ב-2008 פנו אל דרעי עסקנים מכל הזרמים בחברה החרדית בהצעה מפתה: לרוץ לראשות עיריית ירושלים. זה נראה צעד מתבקש, טבעי. ההיכרות שלו עם המגזרים השונים וכישורי הניהול שלו היו מאפשרים לו להיות ראש עיר טוב. הפיתוי היה גדול, במיוחד אחרי שהחל לשוב לפעילות הציבורית האהובה עליו כל כך.

עוד ב-

המחאה העדתית חוזרת: פעילי ש"ס דרוכים ומחכים לפקודה

לכתבה המלאה

מה שמנע את המהלך הוא הקלון שדבק בו בעקבות הרשעתו. מאוחר יותר, כאשר פג תוקף הקלון ודרעי יכול היה לרוץ לראשות העיר, הוא שקל והתלבט, אך החליט לא לקבל את ההצעה. דרעי האמין שניתן להשפיע ולחולל שינויים מרחיקי לכת רק באמצעות הפוליטיקה הארצית. ועוד ידיעה אחת בעלת פוטנציאל להרחיב את המניין המצומצם של דרעי בתפילות יום כיפור: מדי יום כיפור נוהג דרעי לשהות במהלך היום הקדוש בשנה בקבר רבי עקיבא בטבריה.