תחת הכותרת "מסביב יהום הסער", דרור רפאל שדרן הרדיו פנה לגאולה אבן רעייתו של שר המשפטים גדעון סער וטען: "בחייאת גאולה, את יכולה לנפק לציבור הרבה יותר פרטים על עסקת נתניהו, בוודאי יותר מאותם כתבים שאת מפנה אליהם שאלות תם".

"מאז ומתמיד חשבתי שיש הבדל בין הפרסונה התקשורתית של האדם לבין מה שעומד מאחוריה", פתח רפאל. "שיש פער בין מה שאנחנו חושבים על מי שמופיע בטלוויזיה לבין האיש עצמו, לאחר שהוא מוריד את האיפור והמיקרופון והולך הביתה, שם על עצמו טרנינג וכבר לא מדבר טלוויזיונית שוטפת, אלא הופך לאחד האדם, בלי מניירות ובלי טקס בישבן. העדות נגד אסי עזר הפילה את הקיר הרביעי, או במקרה שלו את המידוריאמה, וחשפה בפנינו לפחות את האפשרות שאותו אסי - מעבר להיותו אדם קופצני, חמוד, משעשע, שלוקח את החיים בקלות מחד אך דרמטי ומאוד רגיש מאידך - יכול להיות גם מטרידן מינית, לכאורה, שמבצע פעולות לא ראויות בביתו הפרטי, כשהוא בוחן שחקן לסדרה".

"מרגע שעדותו של יהודה נהרי נשמעה, לא ניתן עוד לצפות ב"נינג'ה ישראל" בתמימות מוחלטת ולנתק לגמרי את המחשבות על מה שאולי אירע שם, בדירה, לפני עשר שנים. אתה צופה בעוד מתמודד נרגש שנתלה על חבל ומנסה לנפנף את גופו הלוך ושוב, אבל הראש עף למקום אחר ומדמיין משהו אחר שהתנפנף לו אי־אז בימים, לכאורה. לעומת עזר, מראיינים בתחומי החדשות והאקטואליה עוטים על עצמם ארשת מכובדת ורצינית. הם צריכים לדבר על נושאים חשובים כמו מגיפות עולמיות, איומים ביטחוניים ובעיקר לעסוק בקוניונקטורות פוליטיות שנתפסות כדובדבן של העיסוק האקטואלי. עם קיצור החדשות ברבע שעה, נותרנו רק עם תשע שעות ורבע של עיסוק חדשותי בלתי נגמר ובלתי נסבל מדי יום. פרקטיקת הגשת החדשות ידועה: המגיש משחק תפקיד של "אינו יודע", לכן מביאים לאולפנו כתבים שכאילו יודעים והם אלה שמתווכים לנו - דרך המגיש ה"לא יודע" - את המציאות, מפרשים אותה ואף צופים פני עתיד".

"המשחק הזה עובד נהדר לאורך כל שעות היממה, החל מ"שלוש עם עופר חדד" ועד חצות. בימים האחרונים גברו הדיווחים בעניין עסקת הטיעון הנרקמת בין בנימין נתניהו ליועמ"ש, כשלאולפן נזע־ קו כתבי המשפט לדון בסיכויי העסקה להתממש. כל המגישים שיחקו את ה"לא יודע" כמו שהם מורגלים, וכתבי המשפט גילמו את הכאילו יודעים, כמו שהם עושים מדי יום. בולטת לטובה במשחקה האמין היא אשת החדשות גאולה אבן־סער, שמגישה את "השבוע עם גאולה אבן־סער" ביום שישי בערוץ כאן 11. אבן־סער היא מגישה רצינית, שנתפסת כסמל למקצועיות זה שנים. היא יודעת לשאול את השאלות הנכונות. כלומר, השאלות שיקלפו את המעטפת ויחשפו את המציאות שמעבר. לצורך כך, היא הזמינה לאולפנה את הפרשנית המשפטית תמר אלמוג וביררה איתה - איפה זה עומד? מה הסיכוי שנתניהו יחתום על עסקת טיעון? האם הפרקליטות תתעקש על קלון? ועוד שאלות שכל מראיין אחר היה שואל".

"אבל לאף מראיין אחר אין את שר המשפטים יושב על הספה בבית, שאליו הוא יכול להרים טלפון או לשגר לו וואטסאפ עם אימוג'י מתעניין. בחייאת גאולה, אם הנושא המשפטי כל כך מעניין אותך - דברי עם בעלך. את יכולה לנפק לציבור הרבה יותר פרטים, בוודאי יותר מאותה כתבת שאת מפנה אליה שאלות תם, והיא משחקת אותה יודעת את התשובות. בדיוק באותה מידה כמו שרפי רשף היה מראיין מומחה למוזיקה על הקו המוזיקלי החדש של נורית גלרון. "ומה ההשלכות הפוליטיות של עסקת הטיעון?", שואלת לאחר מכן גאולה את המצלמה, ועוברת לשולחן שלידה. שם, מעבר לחומה הסינית הדמיונית, יושב עקיבא נוביק, שמעריך שיש סיכוי שיוצאי הליכוד כמו גדעון סער יפרקו את הממשלה. אני ממליץ לעקיבא להחזיר את השאלה לאבן־סער, שאולי לה יש מושג מה מתכנן לעשות בעתיד הקרוב אבי ילדיה".

עוד ב-

"חוק שמוק": גאולה אבן סער תחת מתקפה חריפה

לכתבה המלאה

"כל הפסאדה הזאת - היא כאילו שואלת, וההיא כאילו עונה, והשלישי כאילו מפרשן - מתרחשת ביום שישי בתאגיד השידור הציבורי, דל הרייטינג, מכספי המסים שלנו. לא יודע אם זה קשור, אבל זה נכון - את ההצגה השקופה והלא פופולרית הזאת אנחנו מממנים. גברים ונשים אינם צריכים לשלם מחיר תעסוקתי בגלל בני זוגם, אבל לפחות שלא יעמידו פנים נאיביות של חוצן שנחת זה עתה באולפן, במקום של רעיה שלפני חצי שעה נופפה לשלום לשר המשפטים ואמרה לו שלא ישכח להדליק את הדוד בלילה, כי היא חייבת לעשות שטיף".