חגיגת יום ההולדת ה־8 של התאומים ריף וריי, שנערכה בביתה של מיכל ויצמן (מיכל הקטנה), ובה לקח גם חלק בן הזוג החדש שלה, יהודה בוחבוט, הפכה מאירוע משפחתי שמח לסערה ברשתות החברתיות. במהלך החגיגה, שתועדה בעשרות סרטונים, נראתה הכוכבת דוחפת את ראשי ילדיה אל תוך העוגות – צעד שעורר תגובות נזעמות מצד עוקבים, גולשים ועמודי בידור.

אחרי הבלגן התקשורתי הגדול שנוצר, כוכבת הילדים פרסמה התנצלות, אך זה ממש לא עצר את העסרה שנוצרה ברשת. בינתיים, מי שיצאה להגנתה של מיכל הקטנה היא עורכת הדין שלה, סיון כהן, שפרסמה פנייה מדאיגה בה היא טוענת כי מיכל עוברת "התעללות".

סיון כהן כתבה: "אני רוצה לומר משהו אישי, כמי שמייצגת את מיכל הקטנה בהליך הגירושין וכמי שמכירה מקרוב את האישה שמאחורי כל הרעש: מה שקורה ברשת בימים האחרונים הוא לא 'רכילות', זה לא 'עניין ציבורי' - זו התעללות. נקודה".

כהן המשיכה: "כל תגובה שמזלזלת, כל בדיחה על חשבון הילדים, כל מי שמתעקש לחפש את הגרוש שלה בסטוריז ולבנות תיאוריות - כל זה מביך אותנו כחברה הרבה יותר ממה שזה 'מביך' את מיכל. זה לא ביקורת. זו אובססיה. וזו אובססיה שראויה לגינוי מוחלט. וכאן אני כבר לא רק עורכת הדין שלה - אני גם אישה, אמא, ומתבוננת מבחוץ על חוסר האנושיות שצף ברגע שמרימים מצלמה".

עוד הסבירה: "מיכל היא אמא לששה ילדים שעושה את הבלתי אפשרי יום-יום. היא קמה, מחבקת, מגדלת, מייצרת בית, מחזיקה קריירה, ומתמודדת עם מציאות מורכבת פי כמה מאשר כל מי שמקליד תגובה צינית מאחורי מסך. אבל ברגע שמעלים סטורי של יום הולדת, או תמונה עם יהודה בוחבוט, פתאום כולם מרשים לעצמם להפוך אותה לשיעור חברה".

"אנשים שוכחים דבר בסיסי", הוסיפה כהן: "סטורי זה שנייה. החיים הם סיפור שלם. ואי אפשר - באמת שאי אפשר - לשפוט אמא, אישה, אדם - לפי שנייה חלקית שמישהו ראה בין שתי נגיעות במסך. מיכל לא חייבת דין וחשבון לאיש. לא על הבחירות שלה, לא על הזוגיות שלה, ולא על איך היא חוגגת לילדים שלה. היא כן זכאית למינימום של חמלה. למינימום של כבוד. למינימום של 'בואו נזכור שיש פה בנאדם'".

עוד ב-

מיכל הקטנה ויהודה בוחבוט ברגע אינטימי: כך נתפסו | צפו

לכתבה המלאה

"ועכשיו, אני פונה אליכם — וזו פנייה אישית וחדה": כתבה לסיום: "תתעוררו. תעצרו רגע לפני שאתם כותבים, משתפים, או מצטרפים ללינץ’ דיגיטלי. תשאלו את עצמכם: האם הייתי רוצה שיעשו את זה לאמא שלי? לאחותי? לילדיי? לי? אם התשובה היא 'לא' - אז גם כאן התשובה צריכה להיות 'לא'. אנחנו יכולים להיות חברה טובה יותר. חמלה לא עולה כסף. כבוד לא דורש מאמץ מיוחד. זה פשוט להתחיל לחשוב לפני שמקלידים. ומי שלא מצליח - שיניח. לפעמים שתיקה הרבה יותר אנושית מרעש".