יוני פנינג, אסטרטג ראשי חדר עסקאות בבנק מזרחי טפחות, למדד המחירים לצרכן בארה"ב, מנתח כי האינפלציה בארצות הברית מטפסת לרמת 3.7%, באוגוסט, גבוה מציפיות האנליסטים, האם יש השפעה על ישראל?

עליית מחירי האנרגיה של החודש האחרון מאיצה מאוד את התפתחות האינפלציה בחודש אוגוסט בארה"ב לקצבים שלא נראו לאחרונה. בניגוד לשנה שעברה, את העלייה הפעם במחירי סעיפי האנרגיה הראשונית, כמו הנפט, והגז הטבעי ניתן לייחס בעיקר לשיקולים גיאופוליטיים, כמו המשך הקיצוץ בתפוקה של OPEC+, או השביתה במתקן הנזלת הגז הטבעי שלAustralia  LNG. לאלה מתווספים כמובן התמשכות השפעות האקלים. אשר תומך, במקרה האמריקאי, במרווח זיקוק הנפט, אשר נותר ברמות גבוהות היסטורית, ודוחק מעלה את מחירי הבנזין בתחנה אל סביבת 3.80 דולר לגלון.

בסיבוב הקודם, הקיץ של 2022, אותם מחירי בנזין עלו כזכור אל קרוב לרמת 5 דולר לגלון. ובמידה רבה, היו אחראים להערכתנו לגל עליות מחירים ברחבי המדינה, בדגש על מוצרים סחירים למיניהם. בשלב הנוכחי, עוד לא ברור אם מחירי הנפט הגולמי מצאו את התקרה שהשוק, או OPEC+ ציפו לו. אבל ההתפתחות האינפלציונית היום בהחלט מדליקה נורה אדומה אצל הפד.

אל מול זה, אינפלציית הליבה, ללא רכיבי האנרגיה והמזון רושמת התמתנות ניכרת ל-4.3%, מקצב של 4.7% בחודש שעבר. זה ממחיש לא רע, לתפיסתנו, את המצב הדחוק יותר של הצרכן האמריקאי כרגע, כפי שזה נשחק מתשלומי ריבית גואים, וכפי שהוא נעדר מעודפי מזומנים מתקופת הקורונה. בנוסף לזה, התמחור המאוחר של עליית מחירי השכירות בארה"ב, כתוצאה מאותן עליות ריבית, מהווה את החלק הארי של האינפלציה בארה"ב בשלב זה, עם או בלי מחירי אנרגיה ומזון. ולהערכתנו, תידרש דרמה גדולה הרבה יותר מהכיוון הזה כדי להביא ל-'גל אינפלציה' של ממש.

בהסתכלות קדימה, יכול להיות שאותו צרכן אמריקאי ייאלץ לשוב ולשלם באוק' את החובות שנטל בתקופת הקולג'. מהלך כזה יהיה משמעותי הרבה יותר להערכתנו מעוד העלאת ריבית על ידי הפד, בשבוע הבא. ועובדה זו מסייעת לראייתנו להבין מדוע בפועל הציפיות להעלאת ריבית נוספת כזו בארה"ב, בשלב הזה, עומדת על אחוזים בודדים.

עוד ב-

יוני פנינג ממזרחי טפחות: צפי לעליית הריבית ב-0.5% בנובמבר

לכתבה המלאה

אצלנו, לאחר ההודעה של תחילת החודש, יש יותר מחודש, ושני מדדי מחירים לצרכן, עד הפעם הבאה שבה בנק ישראל יידרש לקבוע את הריבית המקומית. בטווח הזה, שילוב של חולשה בשקל, יחד עם התפתחות אינפלציונית כזו או אחרת עשויים להביא את כלכלת ישראל להידרש להעלאת ריבית נוספת. אבל הסטטיסטיקה כרגע מצביעה לכיוון ההפוך.