מדדים ומחקרים
כך המשק הרוויח 2.7 מיליארד שקל מהפחתת גזי חממה
דוח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה: התועלת למשק כתוצאה מצעדי הפחתת גזי חממה שבוצעו בשנת 2021 הסתכמה ב-2.7 מיליארד שקל; על אף היתרונות הסביבתיים והכלכליים הברורים – אם ישראל לא תשנה כיוון ואם לא תעביר את חוק האקלים, היא צפויה להפר את ההתחייבויות שהציבה בהסכם האקלים ל-2030
המשרד להגנת הסביבה מגיש היום (ב') לממשלה דוח מיוחד לשנת 2021 על ההתקדמות והפערים של הממשלה בהפחתת פליטות גזי החממה וביישום יעדי האקלים שקבעה עד ל-2030, ובפירוט הצעדים המרכזיים הנדרשים לסגירת הפערים.
מהדוח עולות המסקנות המרכזיות הבאות:
ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים שהממשלה קבעה עד לשנת 2030 - זאת, כתוצאה מעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות ההפחתה והמחסור הכרוני בתקציבים ליישומן בכל אחד מהסקטורים המרכזיים במשק. התקדמות מסוימת שהושגה בשנת 2021 כאשר המשק הצליח להשיג הפחתה אבסולוטית בפליטות ובכך להפוך את המגמה ההיסטורית של גידול בפליטות. בשנת 2021 הצליח המשק הישראלי להפחית 2.4 מיליון טונות גזי חממה שנפלטו לאוויר שחסכו למשק תועלת של כ-2.7 מיליארד שקל.
ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030. שני הצעדים המרכזיים ברמה המשקית הם השלמת חקיקת אקלים והחלת מס פחמן אשר מהווים הכלי היעיל והכלכלי ביותר להפחתת פליטות ולשמירת התחרותיות של התעשייה הישראלית.
עוד עולה מהדוח, כי קצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות יביא רק להפחתה של כ-12% בפליטות בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015, זאת לעומת יעד משקי של 27% הפחתה עליו התחייבה ישראל. אי עמידה ביעדי האקלים תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה ובמעמדה של ישראל בעולם.
יעדי האקלים של ישראל נקבעו בהחלטה 171 מיולי 2021, וכוללים בנוסף ליעד המשקי של 27% הפחתה גם יעדים להפחתה מיצור חשמל, תחבורה פסולת ותעשייה. לצורך יישום היעדים קבעה הממשלה שורת החלטות, והטילה על המשרד להגנת הסביבה לעקוב ולדווח אחר יישומן.
הדוח מפרט את הצעדים, התקציבים וההפחתות שהושגו מהם בכל סקטור במהלך שנת 2021 ומספק אומדן הפחתה לשנת 2022:
- עיקר הפחתת הפליטות במשק עד היום הושג בעקבות הפחתת השימוש בפחם, ואולם המשק נמצא מאחור בכל הקשור לשילוב אנרגיות מתחדשות. רק בסוף 2022 המשק הצליח להגיע לכ-10% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות – באיחור של שנתיים. נדרשת תוכנית פעולה רגולטורית ותקציבית דחופה ומתמשכת על פני שנים כדי לסגור להתקרב לעמידה ביעד הלאומי של ייצור 20% חשמל מאנרגיות מתחדשות ב 2025 ו-30% בשנת 2030.
- בתחום הפסולת הושגה הפחתה של כ-0.2 מיליון טונות גזי חממה. על בסיס צעדים להפחתת הטמנה ועידוד מיחזור צפויה בשנת 2030 הפחתת פליטות מסקטור זה בשיעור של 19% לעומת יעד של 47%.
- בתחום התעשייה לא הושגה הפחתה אבסולוטית בפליטות אלא מיתון של הגידול בפליטות, בעיקר האמצעות סבסוד השקעות בהתייעלות אנרגטית והפחתת פליטות ישירה במפעלים ועסקים. הצפי לשנת 2030 הוא הפחתה של 17% במקום 30%, אשר תושג בעיקר באמצעות המשך תקצוב חלקי של תוכניות מענקים להפחתת גזי חממה ותקצוב עתידי של תוכנית לאומית ליישום תיקון קיגאלי להפחתת גזי קירור.
- בתחום התחבורה לא הושגה הפחתה אבסולוטית בפליטות אלא מיתון הגידול והתחזית כי המשק לא יעמוד ביעד לשנת 2030 של מיתון הגידול בפליטות ל-3.3% בלבד. הממשלה צפויה למתן את הגידול בפליטות עד שנת 2030 ל-6.6% באמצעות השקעות בחשמול תחבורה פרטית וציבורית, צמצום הנסועה באמצעות פיתוח תשתיות של מערכות להסעת המונים ושבילי אופניים ועידוד הליכתיות.
במשרד להגנת הסביבה סבורים כי מדינת ישראל יכולה וצריכה לסגור את הפערים בדוח, ולשם כך ממליץ המשרד על שורה של צעדים:
- החלת מס פחמן על דלק בהתאם להחלטת ממשלה 286 מאוגוסט 2021.
- אישור חוק האקלים בוועדת שרים לחקיקה, ומשם השלמת החקיקה בכנסת.
- קביעת יעדי פליטה על יבואני רכב כך שממוצע רמת הפליטה של כלי הרכב החדשים הנרשמים בישראל ילך וירד בהדרגה עד להפחתת 95% בפליטות בשנת 2030.
- הרחבת תקצוב תמיכות בפריסת עמדות טעינה לרכבים חשמליים בהיקף של 350 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- חיוב הקמה של מתקנים סולאריים על כל מבנה חדש, לרבות מבני מגורים, חניונים ועל תשתיות.
- תקצוב תכנית מענקים רב-שנתית לקירוי סולארי בדו-שימוש בהיקף של 900 מיליון שקל לחמש שנים.
- אישור תוכנית פיתוח לרשת החלוקה של החשמל, המכוונת לקליטת אנרגיות מתחדשות במרחב המבונה, תמיכה בתשתיות טעינת חשמל וחשמול צרכני דלקים במפעלים ובעסקים.
- תקצוב תוכנית מענקים להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה וצמצום הפגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית בתקציב כולל של 850 מיליון שקל על פני חמש שנים.
- קביעת מנגנון שיגלם את עלות הפחמן על הטמנה של פסולת מעורבת.
- תמיכה בתשתיות הפרדה, מיון, וטיפול בפסולת בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל.
- עדכון התנאים ברישיון עסק של מטמנות פעילות בדבר חובת איסוף מתאן והשמדתו.
יישום מיידי של צעדים אלו, יעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות ה-OECD, אשר התחייבו והשיגו את יעדיהן להפחתת פליטות גזי חממה כחלק מהמאבק הגלובלי במשבר האקלים וכן יגדיל את התועלת הכלכלית למשק, לחברה ולסביבה בישראל.
עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "כפי שהדוח שלנו מראה, ולמרות ההפחתה שבוצעה ב-2021, ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים - הצנועים גם כך - שקבעה לעשור זה. נדרשת פעולה משמעותית שתשנה את האופן שבו ישראל תוביל להפחתת פליטות, והדבר יכול להיות מושג רק באמצעות חוק אקלים ברור ומחייב, שבו היעדים יחויבו בחקיקה וכן יהיו כלים ומנגנונים תומכים שיבטיחו את ההשקעות הנדרשות".
עוד ב-
"ממשלת ישראל יכולה וחייבת ליישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, נחושה ומתמשכת לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030 - והדוח מפרט את הצעדים שהמשרד גיבש עם שאר משרדי הממשלה ליישום מיידי. המשרד ימשיך לעקוב ולבחון את קצב ההפחתה המשקי, למען בריאות הציבור ולמען הדורות הבאים", הוסיפה השרה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
