זיהום אוויר עלול לגרום לבעיות נפשיות אצל תינוקות ופעוטות, על פי מחקר חדש ופורץ דרך. מדענים בריטיים גילו קשר בין איכות אוויר ירודה לפגיעה ביכולת השכלית של ילדים מתחת לגיל שנתיים בהודו. ללא התערבות, מזהירים החוקרים, ההשפעה השלילית על התפתחות המוח ארוכת הטווח עלולה להיות בעלת השלכות לכל החיים.

"מחקרים קודמים הצביעו על כך שאיכות אוויר ירודה קשורה לליקויים קוגניטיביים אצל ילדים, כמו גם לבעיות רגשיות והתנהגותיות, שעלולות להשפיע קשות על משפחות. חומר חלקיקי זעיר באוויר מהווה דאגה גדולה, מכיוון שהוא יכול לעבור מדרכי הנשימה אל המוח", אומר החוקר הראשי פרופסור ג'ון ספנסר מאוניברסיטת מזרח אנגליה (UEA).

"עד כה, מחקרים לא מצאו קשר בין איכות אוויר ירודה לבעיות קוגניטיביות אצל תינוקות, כאשר הצמיחה המוחית מהירה ביותר והמוח עשוי להיות פגיע במיוחד לרעלים. המחקר שלנו הוא הראשון להדגים את הקשר הזה", מוסיף פרופסור ספנסר, "שיתפנו פעולה עם משפחות באזורי הודו כדי לחקור כיצד איכות האוויר בתוך הבית משפיעה על הקוגניציה של תינוקות".

צוות האוניברסיטה שיתף פעולה עם ה-Community Empowerment Lab ב-Lucknow, הודו, ארגון מחקר וחדשנות בריאותי עולמי שעובד עם קהילות כפריות. הם שיתפו פעולה עם משפחות מרקעים סוציו-אקונומיים שונים בשיווגר, קהילה כפרית באוטר פראדש - אחת המדינות ההודיות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מאיכות אוויר ירודה.

מאוקטובר 2017 עד יוני 2019, החוקרים העריכו את זיכרון העבודה החזותי ואת מהירות העיבוד החזותי של 215 ילדים צעירים תוך שימוש במשימה קוגניטיבית שתוכננה במיוחד. תצוגה אחת הראתה ריבועים צבעוניים מהבהבים באופן עקבי, בעוד שתצוגה אחרת הציגה ריבוע צבעוני אחד שהשתנה לאחר כל הבזק.

"משימה זו מנצלת את הנטייה של תינוקות להסיט את מבטם ממשהו מוכר ויזואלית לכיוון משהו חדש. התעניינו אם תינוקות יכולים לזהות את הצד המשתנה וכמה טוב הם מבצעים כשהגברנו את הקושי של המשימה על ידי הכללת ריבועים נוספים בכל תצוגה", מסביר פרופ' ספנסר.

הצוות השתמש במנטרי איכות אוויר בבתי הילדים כדי למדוד את רמות הפליטה ואיכות האוויר, תוך מתן חשבונות ובקרה על מצב סוציו-אקונומי משפחתי.

עוד ב-

הסוף לשיער הלבן: השיטה למנוע מהשיער להאפיר נחשפת

לכתבה המלאה

"מחקר זה מדגים לראשונה שיש קשר בין איכות אוויר ירודה ופגיעה בקוגניציה חזותית במהלך השנתיים הראשונות לחיים, כאשר צמיחת המוח בשיאה. השפעות כאלה עלולות להימשך לאורך שנים ולהשפיע לרעה על התפתחות לטווח ארוך", מסכם פרופ' ספנסר.