בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף הרפורמה בסיעוד, לאחר שנים בהם הייתה ביקורת על מבחנים קשים לסיעודיים בביתם, טיפול באזרחים הוותיקים הסיעודיים, ופיצול בין גופים שונים ומיצוי הזכויות היה לוקה בחסר. דוח מבקר המדינה בשנת 2017 האיץ את יישום הרפורמה כשציין שממוצע החיים במדינת ישראל הוא מבין הגבוהים במדינות ה-OECD כך שלפי הצפי בשנת 2050, לראשונה בהיסטוריה – יהיו יותר אנשים בני 60 ומעלה מאשר ילדים. 

בעוד לפני הרפורמה, היו 3 רמות גמלה, הרפורמה הכניסה 6 רמות ואפשרות סיוע למצבים סיעודיים קלים על מנת למנוע הדרדרות ומספר יחידות השבועיות הורחבו.  ב-4 השנים מאז הונהגה הרפורמה, נמצא כי ישנו גידול המעיד על קבלת זכויות של הזכאים בכ-131.4 אלף סיעודיים. כאמור, הטיפול בגוף אחד, תוחלת החיים הגבוהה במדינת ישראל, שינוי התקנות שהסירו את החשש מפנייה לבקשת קצבה והסתמכות על מסמכים רפואיים שהביאה לשינוי המיוחל טרום הרפורמה.

בעוד בין השנים 2016-2017 פנו לביטוח הלאומי כ-90 אלף בקשות חדשות, בין השנים 2021-2022 ישנם כ-125.6 אלף בקשות. יש לציין, בשנים האחרונות נעשו שיניים בהערכות התלות המתייחסות למצבים רפואיים והשלכותיהם על המצב התפקודי ומתייחסות גם לסכנת נפילות מתוך החלטה ומדיניות של מתן כלים ועזרה בטרם המצב הבריאותי ידרדר. 

לפי נתוני הביטוח הלאומי, רמות הגמלה (1-6 כשרמה 6 מציינת את המצב הרפואי הקשה ביותר) נמצא: שעד גיל 69 רמת הגמלה הממוצעת היא 2.5, מגיל 70-74 – 2.8, מגיל 75-79 – רמה 3, והרמה הולכת ועולה כאשר בגילאי 95-99 הממוצע הוא רמה 5.3. לפי התפלגות הזכאים, ישנם כ-41.4 אלף אזרחים סיעודיים ברמה 1, כ-61.5 אלף ברמה 2, כ-48 אלף זכאים ברמה 3, כ-48 אלף ברמה 4, כ-34 אלף ברמה 5 וכ-54.7 אלף ברמה 6. מאז הנהגת הרפורמה חלקם של הזכאים ברמה 1, הבסיסית ביותר ירד במידה ניכרת. 

לפי מינהל המחקר של הביטוח הלאומי רואים באופן מובהק כי בתקופת הקורונה וההכרה שהאנשים בגיל השלישי היו בקבוצת סיכון מרכזית לצד פעולות המדינה בהטלת סגרים ומגבלות תנועה, הביטוח הלאומי הגיב באופן מיידי לחשש הזכאים ובני משפחותיהם מכניסת זרים לביתם ואפשר למי שלא ניצל שעות טיפול לקבלת קצבה בכסף, שהופקדה באופן אוטומטי לחשבונות הזכאים. כך שבחודשי אפריל ומאי 2020 מספר מקבלי הקצבה בכסף עלה משמעותית. כיום, כ-14.5% מקבלים קצבה בכסף, 57% מקבלים קצבה משולבת (כסף + שעות טיפול) וכ-28.5% גמלה בעין (שירות בדמות טיפול סיעודי).

ברמות הסיעודיות הנמוכות האזרחים הוותיקים מעדיפים לקחת גמלה בכסף והם מעידים כי הם משתמשים בקצבה לצרכים בסיסיים ורפואיים כגון: רכישת מוצרי ספיגה, רכישת תרופות, רופאים פרטיים, מכשירי שמיעה, רפואת שיניים, טיפול במשק הבית, תשלום חשבונות וצרכים אישיים כמו: אוכל, ביגוד, תחבורה וכיוב'. מתשובות האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם עולה כי הכסף משמש אותם לצרכים בסיסיים לחיי הפרט ויש בהם כדי לשפר את מצבם ורכישת דברים שלא היו בהישג ידם לולא הקצבה. 

ברמות 2-6 ישנם מעט מקבלי קצבה בכסף בלבד והקשישים הסיעודיים מבקשים יותר טיפול סיעודי כגון: טיפול סיעודי בבית, ביקורים במרכזי יום, מוצרים נלווים, משדרי מצוקה ועוד. במדדי שביעות הרצון שערך הביטוח הלאומי נמצא כי קשישים סיעודיים ובני משפחותיהם נוטים לציין כי הם מקבלים את כל הטיפול הסיעודי שהם צריכים, ככל שרמת הגמלה עולה ומערבת גם טיפולים בפועל ולא רק גמלה בכסף. שיעור המשיבים הגבוה ביותר במדד שביעות הרצון, 77.9% - היה בקרב מקבלי קצבה בעין ברמה 6. 

יש לציין, הרפורמה הביאה איתה את האפשרות לשנות את תמהיל הטיפול בכל רגע ובהתאמה למצב הרפואי של האזרח הוותיק. בקרב הרמות הנמוכות נטען על ידי המשיבים כי הם זקוקים לעזרה כלכלית נוספת המסייע להם ברכישת שירותי בריאות ו/או תרופות. בביטוח הלאומי סבורים שיש הלימה בין העובדה שקצבאות אזרח ותיק לא עלו באופן משמעותית בשנים האחרונות לבין קצבאות הסיעוד שמאפשרות קבלת קצבה בכסף המשמשת לצרכים בסיסיים ויומיומיים. 

במידת שביעות הרצון מהטיפול הסיעודי, ברמות 3 ו-4 שיעור המשיבים תשובה חיובית עולה על 80% וביתר הרמות נע בין 70%-80%. שיעור המשיבים התקרבו ל-90% בקרב מקבלי גמלה בעין ברמות 3-4 וברמה 1 השיבו באופן חיובי בין 60% ל-70%. מהתוצאות נראה כי לרמת הגמלה יש קשר לשביעות הרצון ושככל שהגמלה כוללת מרכיב גדול יותר של שירותים, כך שביעות הרצון עולה. 

עוד ב-

ביטוח לאומי מגדיל את המענקים: כמה תקבלו החל ב-28.1.2023?

לכתבה המלאה

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "לשמחתנו, הרפורמה הביאה לכך שהבירוקרטיה צומצמה, ניתן מענה הולם לצרכים השונים של האזרחים הוותיקים וניתנה להם אפשרות הבחירה בהתאם למצבם הרפואי והכלכלי. כיום כמעט ואין במגזר הפרטי ביטוחים סיעודיים שיבטיחו מחיה בכבוד של הגיל השלישי וזאת במקביל לעובדה שקצבאות הזקנה לא עלו באופן משמעותי במרוצת השנים ובכך רפורמת הסיעוד הביאה לשינוי מהותי ביכולת שלנו כחברה להעניק סיוע לצרכי האזרחים הוותיקים בישראל".