ה-OECD בשיתוף עם הלמ"ס ומערך הדיגיטל הלאומי גאים להציג את ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" בתרגום לשפה העברית (ובקרוב גם בשפה הערבית). האתר מספק בסיס מידע ממצה ונוח לשימוש למקבלי החלטות בממשלה, לחוקרים ולציבור בישראל.  הפיתוח של ערכת הכלים בעברית מאפשר לבחון היכן מדורגת ישראל בהשוואה למדינות אחרות במגוון מדדים, וכיצד השתנה הדירוג בכל מדד לאורך השנים. כל זה נעשה באופן אינטרקטיבי ובעיצוב ויזואלי מתקדם וברור. האתר מאפשר גם להוריד סדרות של מדדים באופן קל ופשוט לצורך ביצוע השוואות וניתוחים שונים.

בשנים האחרונות המרחב הדיגיטלי הפך למשמעותי בתחומי חיים רבים כגון עבודה, קניות, בילוי ופנאי ועוד. תהליכי הדיגיטליזציה התעצמו אף יותר בעקבות הצורך בריחוק חברתי בזמן מגפת הקורונה. תהליכים אלו משפיעים באופן משמעותי על סדרי החיים ב"עידן הדיגיטלי".  ממשלות רבות בעולם, ובכללן ישראל, נערכות כדי לרתום את הטכנולוגיות הדיגיטליות לצמצום פערים חברתיים, לעידוד צמיחה כלכלית ולקידום של ממשל חכם וידידותי לאזרח. ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" של ה-OECD מאפשרת למדינות החברות בארגון לבחון בצורה אינטראקטיבית את מצב הטרנספורמציה הדיגיטלית במדינתם גם בהשוואה למדינות אחרות.  ערכת הכלים כוללת כיום 55 מדדים. רשימת המדדים מתעדכנת מעת לעת כדי לשקף שינויים בשוק הטכנולוגיה העולמי ועדכונים במתודלוגיה של מבנה המדדים ושל צורכי המדידה.

המדדים מאורגנים לפי מתודולוגיה שפותחה ב-OECD ומחולקים לפי שבעת התחומים האלה:
1. גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים
2. שימוש יעיל בנתונים ובטכנולוגיות דיגיטליות
3. חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטליזציה
4. משרות איכותיות
5. שגשוג חברתי
6. אמון בעידן הדיגיטלי
7. פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות

לקט ממצאים מתוך ערכת הכלים

חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטציה: בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי ה-ICT בישראל עמד על כ-1.76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%. ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי. מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.

משרות איכותיות: אחוז הבוגרים שקיבלו תואר ראשון במקצועות ה-STEM בישראל בשנת 2020 היה כ-26.9% (מבין כלל הבוגרים באותה שנה), וממוצע מדינות ה-OECD היה כ-23.4%. בגרמניה היה האחוז הגבוה ביותר – כ-35.8%. כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי ICT), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע  בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).

שימוש יעיל בנתונים ובטכנולוגיות דיגיטליות: בקרב בני 74-16 שהשתמשו באינטרנט בשנת 2019, כ-56.6% ערכו קניות מקוונות. אחוז זה היה דומה לאחוז בליטא ובלטבייה, אך נמוך משאר מדינות ה-OECD ומהממוצע במדינות האיחוד האירופי – כ-71.9%. המדינות המובילות במדד זה היו הולנד ובריטניה עם 94% ו-92.3%, בהתאמה. אחוז העסקים הקטנים (עם 49-10 מועסקים) בישראל המאפשרים לבצע רכישות באופן מקוון, נמוך יחסית – כ-14% בלבד לעומת כ-25% בממוצע ה-OECD.

אמון בעידן הדיגיטלי: הציון של ישראל במדד עצימות שיתוף מידע רפואי לשנת 2020 עמד על 57.5, לעומת ציון ממוצע של 65.2 במדינות ה-OECD. ישראל קיבלה ניקוד גבוה עבור שיתוף מידע עם ספקי שירותי בריאות, רשויות ממשלה וגופי מחקר ואוניברסיטאות בישראל (במיוחד בקרב השניים הראשונים), אך קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר בשיתוף מידע עם גורמים בחו"ל ועם עסקים בישראל.

פתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות: שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-,OECD והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי ICT מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה-OECD אחרי אירלנד.

גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים: לכ-81% מהעסקים בישראל יש חיבור לאינטרנט במהירות של 30 מגה בייט ומעלה, נתון זה גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD העומד על כ-76.8%. במקום הראשון במדד זה נמצאת דנמרק עם כ-95% מהעסקים.

עוד ב-

מדד איכות החיים בערים הגדולות: בואו לגלות במה העיר שלכם מצטיינת

לכתבה המלאה

שגשוג חברתי: כ-78.2% מהאנשים המתגוררים במשקי בית מהחמישון התחתון של ההכנסה, משתמשים באינטרנט. נתון זה נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD העומד על 82.9%. בנורווגיה ובאירלנד יותר מ-98% מהאנשים במשקי בית מחמישון ההכנסה התחתון משתמשים באינטרנט.