מדדים ומחקרים

מקרי מוות מירי והתאבדויות בארה"ב הגיעו ל"רמות חסרות תקדים"

מספר ההרוגים בנשק החלה בעלייה שנתית מתמדת, החל משנת 2005, אך המסלול הזה כלפי מעלה הואץ מאוד בשנים האחרונות, כולל זינוק של 20 אחוזים בין 2019 ל-2021
מערכת ice | 
אקדח (צילום vecteezy)
האלימות וההתאבדויות הקשורות לנשק בארה"ב גדלו במיוחד מאז מגפת הקורונה, אך מחקר חדש של צוות מאוניברסיטת אמורי, מתעד עד כמה החמירה אלימות הנשק באמריקה. באמצעות מערכי נתונים מרובים, שסופקו על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, מחברי המחקר חישבו את המספר הלאומי של מקרי מוות בכלי ירייה ושיעורי התמותה בכלי ירייה לכל 100,000 איש בשנה, משנת 1990 ועד 2021. בסך הכל, התרחשו 1,110,421 מקרי מוות בירייה בארצות הברית במהלך אותה תקופה. יש לציין כי מספר ההרוגים בנשק החלה בעלייה שנתית מתמדת, החל משנת 2005, אך המסלול הזה כלפי מעלה הואץ מאוד בשנים האחרונות, כולל זינוק של 20 אחוזים בין 2019 ל-2021.
לאחר מכן, במאמץ להבין טוב יותר את כל הגורמים התורמים לכמות המדהימה של מקרי מוות מירי מאז 1990, חוקרים ביצעו ניתוח נוסף המתמקד בזיהוי מגמות בקרב אוכלוסיות ספציפיות בארה"ב. התוצאות היו מייאשות, בלשון המעטה. מחברי המחקר אומרים שהממצאים הללו מציירים תמונה עגומה של משבר בריאות הציבור הפוגע בדמוגרפיה מסויימת בצורה קשה הרבה יותר מאחרות. שיעורי התמותה המקסימליים כתוצאה מרצח בקרב גברים שחורים שאינם היספנים, עלו באופן משמעותי על שיעורי ההרוגים בקרב גברים לבנים שאינם היספנים וגברים היספנים באותו הגיל. הנתונים מצביעים גם על הבדלים במספר ההרוגים לפי כוונה. התאבדויות היו השכיחות ביותר בקרב גברים לבנים שאינם היספנים בגילאי 80 עד 84. גם לנשים לבנות שאינן היספניות היו שיעורי התמותה מנשק חם מוגברים במהלך תקופה זו, בעיקר ביחס לעלייה בהתאבדות. עם זאת, שיעורים אלה עדיין היו נמוכים משמעותית מאשר בקרב גברים. לגבי נשים שחורות שאינן היספניות, שיעורי התמותה כתוצאה מרצח הקשור לנשק חם גדלו יותר מפי שלושה מאז 2010.
ריבוד נוסף של הנתונים מציג דפוסים שונים בהתאם לגיאוגרפיה. "השתמשנו בנתונים ברמת המחוז כדי למדוד את ההתפלגות הגיאוגרפית של הרוגים בכלי ירייה ברחבי ארה"ב", מציין פרופ' ריס. "העלייה במספר ההרוגים בכלי ירייה החלה במערב, לפני שהתפשטה לדרום, בעוד ששיעורי הרצח התרכזו בעיקר בדרום בתקופה זו". חוקרים מדגישים כי הממצאים שלהם מבהירים שהעלייה במספר ההרוגים בכלי ירייה אינה עקבית בין כל קבוצות הגיל והעדות. נראה שהפערים הדמוגרפיים הולכים ומחמירים משנה לשנה, מה שמצביע על התערבויות בבריאות הציבור המותאמות לקבוצות דמוגרפיות ספציפיות וההבדלים לפי כוונות נחוצים.
לדוגמה, מאמצי מניעת התאבדות הנוכחיים בארה"ב, עשויים שלא להיות כל כך מועילים לגברים מבוגרים. בינתיים, ניתן להשתמש בתרשימים ברמת המחוז כדי לעזור במציאת הזדמנויות להתערבויות מבוססות קהילה: חינוך לגבי אחסון בטוח של כלי ירייה, חוקים למניעת גישה לילדים ותכניות התערבות באלימות. לסיכום, צוות המחקר טוען שככל שאלימות הנשק ממשיכה לגבות יותר ויותר חיים אמריקאים, יהיה צורך בהתערבויות מרובות ברמות שונות כדי לטפל בנושא ברחבי החברה.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה