מדדים ומחקרים

אחת ולתמיד: כמה מילים תוכי מסוגל להגיד? תופתעו לגלות

בעלי תוכים ענו על סקר על מספר המילים והביטויים שהציפורים שלהם מחקות, צלילים דמויי אדם כמו שריקת מנגינה, והשימוש שלהם ברעשים בהקשר. אלה הממצאים שהצליחו לאסוף ממאות התוכים שנבדקו
מערכת ice | 
תוכי או אשה? (צילום ג'והן סטואטר)
תוכים יכולים ללמוד להיות דו-לשוניים בדיוק כמו אנשים, כך על פי מחקר חדש. צוות מאוניברסיטת פיטסבורג אומר שהציפורים מחקות את הדיבור של בני אדם בכל סביבה, וקולטות עשרות ביטויים. לתוכים אפורים אפריקאים, שיש להם מוניטין של הטובים ביותר בלמידת צלילים, יש את הרפרטואר הגדול ביותר, בממוצע של כ-60 מילים.
קקדו, אמזונס ומקאו הם גם חיקויים מצוינים, עם רפרטואר ממוצע של 20 עד 30 מילים. התגלית יכולה למעשה לעזור להציל את הציפורים הצבעוניות מהכחדה, על פי אנשי שימור.
"המחקר הזה מדגיש עד כמה התוכים עוד צריכים ללמד אותנו", אומרת שותפה לכותבת כריסטין דאלין, פרופסור חבר לביולוגיה מאוניברסיטת פיטסבורג בג'ונסטאון, בהודעה לתקשורת.
המחקר בכתב העת Scientific Reports התבסס על פרויקט מדעי קהילתי שכותרתו "מה אומרת פולי?"
בעלי תוכים ענו על סקר על מספר המילים והביטויים שהציפורים שלהם מחקות, צלילים דמויי אדם כמו שריקת מנגינה, והשימוש שלהם ברעשים בהקשר. זה אפשר לצוות לאסוף נתונים על כמעט 900 תוכים מ-73 מינים, מדגם שהיה בלתי אפשרי בטבע.
"כ-30% ממיני התוכים בטבע מצטמצמים עד כדי איום, בסכנת הכחדה או בסכנת הכחדה חמורה, בעיקר מציד ואובדן בתי גידול. ללא שימור האוכלוסיות הנותרות, אנו מסתכנים באובדן ההזדמנות להבין את התפתחות התקשורת המורכבת בבעלי חיים המדהימים הללו", ממשיך דלין.
השפה האנושית מתאפשרת בזכות נטייה ללמידה ווקאלית. תינוקות שומעים צלילים ומילים, יוצרים זיכרונות, ומאוחר יותר מנסים להפיק את הצלילים הללו, ומשתפרים ככל שהם גדלים. רוב בעלי החיים אינם יכולים ללמוד לחקות צלילים כלל. למרות שפרימטים לא אנושיים יכולים ללמוד כיצד להשתמש בקוליות מולדות בדרכים חדשות, הם לא מראים יכולת דומה ללמוד קריאות חדשות.
מעניין, למספר קטן של מיני יונקים רחוקים יותר, כולל דולפינים ועטלפים, יש את היכולת הזו. עם זאת, בין הפיזור של לומדי קול לא אנושיים, ציפורים זוכות בידיים (או כנפיים) למטה.
לקריאות ולשירים של תוכים יש עוד יותר במשותף עם השפה האנושית, כמו העברת מידע בכוונה. פרופ' דאלין ועמיתיו מספקים את הניתוח ההשוואתי הגדול ביותר עד כה, בחישוב גודל אוצר המילים עבור מינים שונים. הם מצאו שרבים אפילו משתמשים במילים בהקשרים מתאימים, והדגישו את הערך של נתונים ממקור המונים.
"כפי שמתברר, למין של פולי עשויה להיות השפעה חזקה על מה שהיא אומרת", אומרת מחברת שותפה לורין בנדיקט, פרופסור ומנהלת שותפה של בית הספר למדעי הביולוגיה של UNC.
המחקר אכן מצא שגיל ומין הם מנבאים חלשים. צעירים הרחיבו את הרפרטואר שלהם עד שהגיעו לבגרות, שם הגדלים שלהם מתחילים להגיע לרמה. לציפורים בנות חמישים לא היה רפרטואר גדול יותר מאשר לבני חמש. זכרים ונקבות מרוב המינים היו חיקויים טובים באותה מידה.
יוצאים מן הכלל כללו דגיג'רים, שבהם הזכרים ידעו יותר מילים. בקרב תוכי פסיפיק, רק זכרים היו מסוגלים "לדבר". בקרב אמזונות צהובות ראש, נקבות למדו צלילים נוספים.
גם לתוכים יש תזמון. כמעט תשעה מתוך 10 (89%) השתמשו בחיקוי אנושי בהקשרים מתאימים. הם לומדים מה להגיד ומתי להגיד את זה. כלומדים ווקאליים, תוכים הם נושאי מחקר חשובים להבנת היסודות הפיזיולוגיים, הנוירוביולוגיים והאבולוציוניים של תקשורת אקוסטית בטבע.
ברור שגם תוכים נלווים וגם תוכים פראיים משתמשים במימיקה קולית כדי לנווט בעולמם החברתי והקוגניטיבי המורכב. ההבדלים הספציפיים של המינים והמין שתועדו יכולים לעורר אפיקים חדשים של מחקר ולהוביל להערכה מוגברת לתוכים, מציינים החוקרים.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה