דו"ח חדש המתפרסם היום (חמישי) מאת מכון המחקר והמדיניות SNPI מבית Start-Up Nation Central מצא כי רק 417 סטארט-אפים נפתחו בישראל בשנת 2021. הדו"ח הנ"ל הינו עדכון למחקר אשר פורסם ע"י מכון SNPI ורשות החדשנות באפריל השנה שסקר את הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו בישראל.

לפי הדו"ח המעודכן, גם כאשר מביאים בחשבון שחלק מהחברות שקמו ב-2021 טרם התגלו, קצב הירידה השנתי הממוצע בין שנת 2017 ועד שנת 2021 עומד על 11.3%, בעוד שהירידה בשנה האחרונה מסמנת החמרה במגמה.

השערות מרכזיות אשר נבדקו ומסבירות את תופעת הירידה: התפתחויות טכנולוגיות היוצרות הטיית גודל – ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לכך שסטארט-אפים שנפתחים כעת גדולים יותר כבר בשלב הקמתם. לפי הנתונים המעודכנים נמצא כי עבור חברות שהוקמו בשנים 2020-2021, מספר העובדים  המועסק, שנה מיום הקמתן, היה גבוה בכ-27% מהנתון עבור חברות שקמו בשנת 2014. עם זאת, יש לציין שהגידול במספר העובדים עדיין נמוך בהשוואה לירידה במספר הסטארט-אפים.

תחרות על משאבים מול החברות הגדולות - חברות גדולות הפועלות בישראל (מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות או חברות צמיחה מקומיות) מתחרות על אותם משאבי הון אנושי מול סטארט-אפים צעירים. לפי הנתונים העדכניים תחרות זו מעלה את העלות האלטרנטיבית ליזמות ומייקרת את העלות של הקמת סטארט-אפ בגלל השכר הגבוה של עובדי מו"פ ואחרים. לפי הנתונים העדכניים יש קשר לינארי בין העלייה בשכר בהייטק לבין הירידה במספר הסטרט-אפים.

השוואה בינלאומית - השוואה בין מרכזי ההייטק בסיליקון ואלי ובלונדון מראה כי תופעת הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תופעה בינלאומית ואף התזמון של הירידות דומה בין שלושת המרכזים. עם זאת יש לציין כי לפי הנתונים המעודכנים מגמת הירידה מוקצנת וכנראה שבעתיד תתמתן מעט. 

השערות מרכזיות אשר נבדקו אך אינן מסבירות את תופעת הירידה: עלייה באיכות – הערכה מראש של משקיעים ויזמים את סיכויי ההצלחה של מיזמי הייטק. לפי הנתונים המעודכנים לא נמצא הבדל משמעותי או שיטתי באיכות הסטארט-אפים לפי שנת הקמה. שינויים בהעדפות של משקיעים - ירידה בהיקף ההשקעות או במספר המשקיעים. הנתונים המעודכנים מראים כי מספר המשקיעים שביצעו השקעות Pre-Seed או  Seed נמצא בעלייה בשנים האחרונות והגיע לשיא של 2.65, עלייה של כ40% משנת 2014. 

מסקנות והמלצות: ירידה מתמשכת של ארבע שנים רצופות בקצב גבוה מכניסה את ההייטק הישראלי לשולי סיכון בעייתיים. בנוסף, התרחבות מגמת הירידה לסקטורים שמעבר לסקטור ה-Social Media & Advertising  (ירידה שהסבירה 70% מהירידה בתקופה 2017-2020) מעידה כי ישנה ירידה רוחבית ביזמות בהייטק הישראלי. הירידה עליה מצביע הדו"ח היא בעלת חשיבות לכלכלה הישראלית כיוון שהסטארט-אפים הם הבסיס של ההייטק הישראלי והזרעים מהם יצמחו חברות הצמיחה והחברות השלמות בשנים הקרובות.

במכוןSNPI  סבורים כי הממשלה צריכה להכין וליישם בהקדם תכנית לעידוד היזמות הטכנולוגית, בין השאר על ידי בחינת הצעדים הבאים: הגדלת תקציב תוכניות תמיכה ביזמים ובסטארט-אפים של רשות החדשנות, ובפרט תוכנית תנופה, ותוכנית חברות מתחילות - יש לתעדף לקראת תקציב 2023 את חלקם של הסטארט-אפים מתוך סך מענקי הרשות.

הגדלת תקרת התקציב לעובד במענקי רשות החדשנות עבור עובדים טכנולוגיים בחברות הייטק -  כיום תקרת השכר לתמיכות רשות החדשנות עומדת על 30 אלף ש"ח (עלות שכר). אנו סבורים כי עבור סטארט-אפים יש להגדיל תקרה זו ל-40 אלף ש"ח שתשקף, ולו חלקית, את העלייה בעלויות השכר של סטארט-אפים בשנים האחרונות.

הגדלת תקרת המענק בתוכנית תנופה ל-300 אלף שקל (כיום 100 אלף לשנה) - תכנית תנופה מעודדת יזמים בתחילת דרכם. ב- SNPI סבורים כי העלאת התקרה עשויה לתת תמריץ טוב יותר ליזמים "רציניים" במקביל לסינון טבעי של יזמים פחות רציניים.

עידוד והגדלת התקצוב לתוכניות היזמות באוניברסיטאות ובמכללות - סטארט-אפים רבים מוקמים בזמן הלימודים האקדמיים של היזמים. תכניות יזמות אקדמיות עשויות להיות ערוץ יעיל לעידוד היזמות בקרב סטודנטים. 

עוד ב-

המחסור בעובדי היי-טק – הזדמנות לצמצום פערים חברתיים בישראל

לכתבה המלאה

מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute) SNPI), אורי גבאי הסביר: "הסטארט-אפים הם הליבה של ההייטק הישראלי. שחיקת היזמות בישראל צריכה להדאיג את כל מי שחוסנו של ההייטק חשוב לו. הנתונים החדשים מלמדים כי גם בשנת 2021, השנה ששברה שיאי השקעות בהייטק הישראלי, נמשכה ואף הוחרפה מגמת הירידה. אנו סבורים כי נתונים אלה מחייבים פעילות אקטיבית וחכמה של הממשלה על מנת לעודד את היזמות שביססה את ישראל כסטארט-אפ ניישן".