מי יודע מה מצבם האמיתי של בעלי חיים בישראל? השבוע נחשף לראשונה דוח מטעם עמותת "תנו לחיות לחיות" שמאגד תמונת מצב כוללת על היחס שמקבלים בעלי חיים בישראל - ירי לא מבוקר, המתות של בעלי חיים, השפעת חיות המשק על הסביבה ועוד נושאים בוערים שחושפים מחדלים של המדינה כנגד בעלי החיים בישראל.

מסקנות הדו"ח לא מעודדות, בלשון המעטה. תמונת המצב עגומה כמעט בכל תחום: אכיפת חוקי המגן על בעלי חיים, בראשם חוק צער בעלי חיים, כמעט ולא קיימת; מספריהם של חיות הבר והכלבים שנורים על ידי הרשויות או בחסותן מרקיעים שחקים; ניצול התקציבים הייעודיים לבעלי חיים נעשה באופן חלקי וללא תוכנית של ממש; אפלה ומסתורין אופפים את כל תחום הניסויים בבעלי חיים בארץ. ובאופן כללי - הליכים נעשים במחשכים, ללא שקיפות ושיתוף של הציבור, על ידי גופים המצויים בניגוד עניינים ביחס להגנה על בעלי חיים, כמו משרד החקלאות.

בין הנתונים שנחשפים התגלה כי פקחי רשות הטבע והגנים וגורמים מורשים אחרים הורגים מדי שנה עשרות אלפי חיות בר. לטענת רשות הטבע והגנים, הציד נובע מצורכי "דילול" של מספר בעלי החיים, הנדרש לשמירת הטבע והאיזון האקולוגי, מניעת מחלות, ומניעת נזקים חקלאיים - המטרות הקבועות בחוק להגנת חיית הבר. בעוד שאלו המטרות המוצהרות של הירי, בפועל קיימים מקרים של ירי בחיות בר מטעמים רבים אחרים, שאינם מוצדקים או חוקיים, ולא פעם באישור רשות הטבע והגנים. בנוסף, הוראות החוק להגנת חיית הבר וחוק צער בעלי חיים מחייבות בחינה של אמצעים חלופיים להמתת בעלי חיים, גם כאשר מדובר במטרות שהחוק מתיר. המתה ופגיעה בבעלי חיים אמורות לשמש כמוצא אחרון בלבד. בפועל - במקרים רבים הן הפתרון הראשון והיחיד שנבחן.

מתוך הדו"ח של תנו לחיות לחיות

רשות הטבע והגנים מוסמכת מכוח פקודת הכלבת לירות בכלבים משוטטים "החשודים כנשאי כלבת". על אף שמטרת הירי המוצהרת היא מניעת התפרצות הכלבת, נתוני הירי של רשות הטבע והגנים מהשנים 2020-2021 מציירים תמונה שונה לחלוטין. כך, בעוד שמקרי הכלבת מתרכזים באופן כמעט מוחלט באזור הגבול בצפון הארץ והגבול המזרחי, נתוני הירי של הרשות מצביעים על ירי בכל רחבי הארץ, ללא כל קשר למפה האפידמיולוגית של מקרי הכלבת, או לאזורי הסיכון שקבע משרד החקלאות. כך, לדוגמה, מדווחת רשות הטבע והגנים על ירי בגנים הלאומיים עמק האלה, חולות ניצנים, תל ערד, מכתש בארי ועוד.
 

נתונים שנמסרו לעמותת 'תנו לחיות לחיות' מלמדים שרשות הטבע והגנים כלל לא אספה את רובן המוחלט של גוויות הכלבים אשר נורו בשנים הללו, למרות הקונצנזוס המקצועי שסניטציה ואיסוף הגוויות הם אקוטיים למניעת העברתן של מחלות. השארת גוויות בשטח מבטיחה הגעתם של בעלי חיים נוספים לאזור (ובפרט כלבים משוטטים), ומעלה את הסיכוי להעברת מחלות שונות, לרבות כלבת. בשנת 2021 נורו ע"י פקחי הרשות 250 כלבים.

מתוך הדו"ח של תנו לחיות לחיות

עפ"י הנתונים - בשנת 2020 נורו 896 כלבים ע"י פקחי הפיצו"ח (יחידת האכיפה של משרד החקלאות), כשרובן המוחלט של פעולות ירי אלו בוצע באזור הנגב, אשר בו לא נרשמו מקרי כלבת כלל בשנת 2020. בשנת 2021 נורו 268 כלבים ע"י יחידת הפיצו"ח, כשרוב פעולות הירי בוצעו באזור רהט. כפי שצוין בפרק העוסק בכלביות, הירי בכלבים ברהט מתבצע בהיעדרן של חלופות, שכן ברהט לא פועלת כלבייה והיא איננה מתקשרת עם כלבייה אחרת. כמויות הכלבים המשוטטים באזור זה והיעדר המענה לבעיה, נובעים מהזנחה ארוכת שנים של המדינה.

בשנת 2021 ניתנו היתרי שימוש ברעל על כלבים ל-14 רשויות. 'תנו לחיות לחיות' ביקשה לקבל ממשרד החקלאות את הדיווחים על השימוש בחיצי רעל על כלבים, ולמדה שבפועל לא קיימים בידי המשרד דיווחים חודשיים על השימוש ברעל, ולא התבצע מעקב כנדרש של השירותים הווטרינריים אחרי השימוש בו. 

מתוך הדו"ח של תנו לחיות לחיות

החל מ-2017 ועד 2021, מתוך כל הרשויות שעשו שימוש ברעל תוך המתה של אלפי כלבים, או שקיבלו היתר ולא עשו בו שימוש, לא היה בידי משרד החקלאות כמעט שום מידע על דיווחים חודשיים בנוגע לשימוש ברעל, למרות הדרישה לדיווח כזה בנוהל המשרד עצמו. בשנת 2021 ניתנו היתרי שימוש ברעל על כלבים ל-21 רשויות. בירושלים נורו בשנת 2021, 419 כלבים בחיצי סוקצינילכולין, ובשנת 2020, 665 כלבים. ברהט נורו בשנת 2021, 217 כלבים בחיצי רעל. כזכור, ברהט לא קיים פתרון של כלבייה רשותית לכלבים.
 

מתוך הדו"ח של תנו לחיות לחיות

למרבה הפלא, אין כיום אף מסמך רשמי שמרכז נתונים מאומתים על יחסה של החברה הישראלית לבעלי החיים, לא על אכיפת החוק, ולא על דאגה לרווחתם ובהגנה על חייהם של בעלי החיים. 

עוד ב-

העולם עסוק בקורונה והציידים חוגגים: זינוק של 125% בציד בעלי חיים באפריקה

לכתבה המלאה

יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" אמרה, "דו"ח סקירת מצבם של בעלי החיים בישראל לשנת 2022 גובש במהלך שלוש השנים האחרונות על ידי הצוות המשפטי של תנו לחיות לחיות, על בסיס מאות רבות של בקשות חופש מידע, ועשרות עתירות לבתי משפט (חלק מבקשות חופש המידע נתקלו בסירוב או התעלמות מצד הרשויות וזכו למענה רק לאחר פנייה לבית המשפט). אנחנו בתנו לחיות לחיות מאמינים, כדברי בית המשפט העליון בעבר, כי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, ואנו מקווים שהציבור ומקבלי ההחלטות יעשו שימוש ראוי בדוח ובנתונים העולים ממנו ויפעלו לקידום רווחתם וזכויותיהם של בעלי החיים באשר הם. נמשיך ביתר שאת גם בשנים הבאות להציף ולהציג את מצבם האמיתי של בעלי החיים כדי שנוכל להביא ביחד לשינוי המיוחל."