מדדים ומחקרים
לפני שבת: האם הביטקוין נחשב מטבע על פי ההלכה?
האם ההלכה רואה בביטקוין כמטבע? האם יהיה איסור ריבית בהלוואה ופירעון של ביטקוין בערכו הנומינלי? הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר לכלכלה על פי התורה, בדעת ההלכה על המטבע שמזנק ושובר שיאים
גלגולים רבים עבר המטבע במהלך ההיסטוריה האנושית. המטבעות העתיקים היו עשויים ממתכת יקרה ושווים היה תלוי בשווי אותה מתכת. ההטבעה שנעשתה על גבי המתכת היוותה אישור למשקלו וממילא לשוויו של המטבע, וחסכה את הצורך לשקול מחדש את המתכת. משום כך היו מטבעות אלו עוברות לסוחר.
ברבות השנים החלו להופיע, בצד המטבעות, גם שטרות הכסף. הסיבה להופעתם היה הרצון למנוע את הצורך לשאת כמויות גדולות של מטבעות, דבר שגרם לאי נוחות וסבל. במקביל השתנה גם סוג המתכת ממנה הוטבעו המטבעות, והחלו לעשות שימוש במתכת זולה יותר ששוויה היה נמוך מערכו הנקוב של המטבע.
בעבר, הייתה המדינה יכולה להנפיק שטרות רק בכמות שתואמת את מלאי הזהב שלה, וכל אזרח יכול היה בכל רגע לפדות את השטר שבידו לערכו בזהב. אולם לפני כחמישים שנה נשללה לחלוטין האפשרות לקבל תמורה בזהב עבור שטרות ומטבעות, ומאז אין למטבעות ולשטרות, בעצם, כל כיסוי, והם מגובים רק על ידי האמון שרוחש כלפיהם הציבור.
בעת האחרונה הולך ונכנס לשימוש מטבע וירטואלי הנקרא ביטקוין, שבשונה מהמטבעות המקובלים עד כה, הוא אינו מונפק על ידי השלטון, אך למרות זאת הולך וקונה את מקומו כאמצעי תשלום בעולם כולו.
השאלות ההלכתיות בנוגע לביטקוין
ביטקוין (Bitcoin) הינו מטבע דיגיטלי בעל ערך, שאינו בבעלות גוף מרכזי כגון מדינה או בנק (מטבע מבוזר). באמצעות האינטרנט ניתן לבצע העברות ביטקוין לכל נקודה ברחבי העולם. הביטקוין ניתן לרכישה באמצעות המטבעות הקיימים בעולם, וערכו נקבע בשוק החופשי בהתאם להיצע ולביקוש. יותר ויותר עסקים וחנויות מקוונות מאמצים כיום את השימוש בביטקוין, וביפן ובאל-סלוודור הוא מוכר כאמצעי תשלום לגיטימי במדינה.
בשני דברים שונה מטבע זה מהמטבעות המקובלים: א. במטבע הווירטואלי אין שום חפץ ממשי, וכשמו כן הוא - וירטואלי בלבד. ב. לאורך ההיסטוריה העולמית ועד ימינו, היו המטבעות מונפקים בהוראת השלטון. כאן מדובר במטבע שאינו מונפק מטעם מדינה כלשהי.
יש לציין שאף שבאל-סלוודור מוכר המטבע כהילך חוקי, אין מדובר במטבע המונפק על ידי המדינה שיש חובה לקבלו, אלא במטבע שהמדינה מאפשרת לשלם באמצעותו מיסים וכדומה.
יש לציין שאף שבאל-סלוודור מוכר המטבע כהילך חוקי, אין מדובר במטבע המונפק על ידי המדינה שיש חובה לקבלו, אלא במטבע שהמדינה מאפשרת לשלם באמצעותו מיסים וכדומה.
יש לדון, לאור המיוחד במטבע זה, אם ההלכה רואה אותו כמטבע. לשאלה זו השלכות רבות, ובהן: האם יהיה איסור ריבית בהלוואה ופירעון של ביטקוין בערכו הנומינלי. אם נחשיב אותו כמטבע - הדבר מותר, אולם אם נראה בו סחורה ולא מטבע - הדבר אסור. כמו כן יש לשאול אם ניתן לבצע באמצעותו קניין כסף.
מטבע בלא חומר כלל
בעבר הייתה תלות בין ערך המטבע לבין החומר שהוא עשוי ממנו, וככל שהחומר היה יקר יותר ומשקלו היה גדול יותר - כך ערך המטבע עלה, ואילו כיום ערך המטבע נקבע אך ורק בהתאם לערכו הנקוב, בלא התחשבות כלל בחומר שהוא עשוי ממנו. למרות זאת מוסכם על פוסקי ההלכה שגם המטבע הנהוג כיום, המהווה יחידת שומא ואמצעי תשלום מקובל, מוגדר כמטבע.
בעצם אין כל אפשרות שלא להגדיר את המטבע הנהוג כיום כמטבע, משום שחלק מדיני התורה, כגון דיני גזילה ונזיקין, מחייבים שימוש בכסף, וממילא לא תיתכן מציאות שבה אין שום דבר המוגדר מבחינה הלכתית ככסף.
בשונה מכלי שחשיבותו נובעת מן החומר ומן הצורה שהוא עשוי בה, עיקר חשיבותו של המטבע נובעת מהטבעת המלך ההופכת אותו לאמצעי תשלום מקובל. מבחינה זו דומה מטבע לשטר, אשר גם חשיבותו נובעת מהכתוב עליו ולא מהחומר שהוא עשוי ממנו. אכן, בשונה משטר, מטבע מוגדר בהלכה כ-"דבר שגופו ממון", משום שבני המדינה רואים אותו כדבר בעל ערך עצמי, ולא כשטר שערכו הוא רק בהיותו מהווה ראיה לקיומו של חוב.
להבחנה בין דבר "שגופו ממון" לבין דבר "שאין גופו ממון" יש השלכה הלכתית לכמה עניינים, כגון, לדיני הנזיקין: המזיק דבר שאין גופו ממון נחשב כגורם נזק עקיף, שהרי הנזק אינו מסתכם בעלות החומר ממנו עשוי השטר, אלא בחוב שמחזיק השטר לא יוכל לגבות כתוצאה מהנזק. נזק זה הינו נזק עקיף שלפי חלק מהדעות עשוי הגורם לו להיות פטור במצבים מסויימים. זאת בניגוד למזיק דבר שגופו ממון כגון כלי וכדו' הנחשב כמי שגרם נזק ישיר וחייב.
בשונה משטר, מטבע, אף שחשיבותו נובעת מהכתוב עליו ולא מהחומר ממנו הוא עשוי, יחשב ככלי ולא כשטר והגורם לו נזק יחשב כגורם נזק ישיר.
היותו של החומר דבר שולי במטבע בא לידי ביטוי בדבריו של אחד רבי אברהם בן דוד, הראב"ד, שחי במאה ה- 12 בפרובנס, הכותב:
"כי כל הדברים שבעולם תמצא בהן כל מין ומין מעלה זה על זה מחשיבות גופם בטעם או בריח או במראה או שהוא מתקיים זולתי המטבע שאין צרכו אלא בדמיו במקנתו ואם אין מה תועלת יש בריבויו או מיעוטו בגסותו ובדקותו".
דברים אלו, שנאמרו בתקופה שבה המטבעות היו עשויים ממתכת בעלת שווי, מהווים בסיס לקביעתם של פוסקי ההלכה שאין מניעה לומר שגם כסף העשוי מנייר ייחשב כמטבע, שהרי, כאמור, החומר אינו תנאי בהגדרת המטבע.
אם כך הדבר, נראה שניתן ללכת צעד נוסף ולקבוע כי מבחינה הלכתית אפשר לוותר לחלוטין על החומר ולהגדיר כמטבע כל דבר המשמש יחידת שומא ואמצעי תשלום – גם אם מדובר במשהו וירטואלי שאין בו חומר כלל.
יש לציין שכבר כיום מתבצעות חלק גדול של העסקאות בלא העברה פיזית של מטבעות. אדם מלווה או לווה בנתינת הוראה במחשב, בעוד בפועל לא מתרחשת כל העברה של כסף, אלא רק נרשם סכום כסף כחובה בחשבונו של המלווה ובה בעת נרשם אותו סכום כזכות בחשבונו של הלווה.
משמעותה ההלכתית של העברה בנקאית
משמעותה ההלכתית של העברה בנקאית
פוסקי זמנינו עסקו בשאלה כיצד קונה הלווה את מעותיו של המלווה בעוד כל מה שנעשה הוא רק רישום במחשב, והעלו מספר אפשרויות שהמשותף שבהן הוא שכולן רואות את העסקה כעסקה של העברת חוב: הבנק היה חייב כסף למלווה, וכאשר מבצע המלווה את פעולת ההעברה – מתחייב הבנק באותו סכום כלפי הלווה. ברור שהגדרה זו של העסקה יכולה להיות נכונה רק כל עוד קיימים בפועל מטבעות ושטרות של כסף.
במציאות כזו, ה-"כסף" האמיתי הוא המטבעות ושטרי הכסף, ואילו הרישומים במחשב מהווים רק ראיה לסכום הכסף שזכאי בעל החשבון לקבל. אולם אם וכאשר יתבטלו לחלוטין המטבעות ושטרי הכסף, והמסחר יתנהל דרך "ארנק דיגיטלי" בלבד, הרי שהרישום ב-"ארנק הדיגיטלי" לא יוכל להיות ראיה לכמות הכסף, שהרי אין כלל כסף פרט לאותו רישום. במציאות כזו הרישום ב-"ארנק הדיגיטלי" הוא יהיה הכסף עצמו, באשר הוא ישמש יחידת שומא ואמצעי תשלום, וכאמור לעיל, היעדרו של חומר אינו גורע ממעמדו ההלכתי של המטבע.
זאת ועוד, גם במציאות שבה יש עדיין מטבעות ושטרי כסף, ככל שהתשלומים הדיגיטליים, המתבצעים בלא העברה פיזית של מטבעות ושטרות, הופכים להיות שכיחים יותר, ניתן לראות בהם מבחינה הלכתית לא פעולה של הקנאת חוב, אלא פעולה של העברת כסף ממש. הרישום הדיגיטלי הוא הכסף עצמו, והגדלת הסכום הרשום בחשבונו של ראובן תוך הקטנת הסכום הרשום בחשבונו של שמעון הינה העברת כסף ממש משמעון לראובן, ולא העברת חובו של הבנק לשמעון – לידיו של ראובן.
במידה רבה קיים דמיון בין התהליך המתרחש כיום לבין התהליך שהתרחש בעבר ובו הנפיקה המדינה שטרי כסף. בראשית המאה ה-18 הונפקו שטרות הכסף הראשונים, מתוך רצון לייתר את הצורך לשאת מטבעות כבדים העשויים מכסף או זהב. שטרות אלה היו בעצם שטרי חוב על אוצר המדינה, שתמורתם התחייבה המדינה לשלם כמות מסוימת של זהב.
"הארנק הדיגיטלי" נועד בדיוק לאותה מטרה - לייתר את הצורך לשאת מטבעות ושטרות, וגם הוא, במצב הקיים כיום, מאפשר לבעליו לקבל מהבנק מטבעות ושטרי כסף פיזיים - בהתאם לרישום בארנק. באותה תקופה שבה הונפקו שטרי הכסף והיה להם כיסוי של זהב באוצרות המדינה, נחלקו פוסקי ההלכה בשאלה כיצד יש להתייחס אליהם. יש מן הפוסקים שסברו שדינם של השטרות מבחינה הלכתית כדין שטרי חוב, ויש מן הפוסקים שראו בהם כסף ממש.
החל משנת 1968, שבה נשללה לחלוטין האפשרות לקבל תמורה בזהב תמורת השטרות, מוסכם על הפוסקים שהמטבעות ושטרי הכסף אינם מהווים עוד שטרי חוב, אלא הם נחשבים ככסף על פי ההלכה - אף ששווי החומר שבהם פחות מפרוטה.
אם נרצה ליישם את דברי הפוסקים בעניין המטבעות ושטרי הכסף גם לנידון דידן, נאמר שכל עוד קיימים מטבעות ושטרות של כסף, יש עדיין מקום לראות את ההעברות הבנקאיות כהעברה של חוב ולא כתשלום כסף ממש, אף שהדעת נוטה לראות את הרישום הדיגיטלי של היתרה בחשבון הלקוח ככסף ממש, וממילא את ההעברה הבנקאית כתשלום כסף ממש. אכן, כאשר יחדל לחלוטין השימוש במטבעות ושטרות – מוסכם יהיה על הכול שהרישום הדיגיטלי כמוהו ככסף, וההעברה הבנקאית כמוה כתשלום כסף.
מטבע שאינו מוכר על ידי השלטון
בשאלה אם די בכך שהמטבע הוא אמצעי תשלום מקובל, או שיש צורך גם באישור השלטון לכך, נחלקים שניים מחשובי הפוסקים ה-"חתם סופר" וה-"חזון איש". החתם סופר משתית את מעמדו ההלכתי של המטבע הנוהג כיום על קביעת השלטון:
"אבל גדר מטבע הוא שגזר המלך עליו שתצא ומי שממאן מלימכר וליקח באותו המטבע יחייב ראשו למלכות ודינא דמלכותא דין אמת ומשפט צדק הוא בזה ולא מלכותא דארעא לחוד גזר עליו אלא גם מלכותא דרקיעא ית"ש".
אולם ה"חזון איש" משתית את מעמדו ההלכתי של המטבע על הסכמת הציבור:
"וענין מטבע כל דבר שהסכימו עליו בני המדינה למכור ולקנות בו ולהעריך בו את כל השוק כמו שנוהגין המדינות".
לדעת ה-"חזון איש" אין צורך שהמלך הוא זה שינפיק את המטבע, ונדרש רק אישור המלך לשימוש במטבע במדינתו, שהרי בלא אישור המלך לא יקבלו אותו כל בני המדינה כאמצעי תשלום.
מכאן שלדעת החזון איש, אם יהפוך המטבע הווירטואלי לכזה שכל בני המדינה מקבלים אותו כאמצעי תשלום, הוא ייחשב כמטבע על פי ההלכה, אף שלא הונפק מטעם השלטון.
לדעת ה-"חתם סופר", לעומת זאת, הסכמת הציבור לבד אינה נותנת לו מעמד של מטבע כל עוד לא יקבע השלטון שזהו המטבע של המדינה וחייבים לקבלו כאמצעי תשלום.
עם זאת ייתכן שגם לדעת ה-"חתם סופר" ייחשב מטבע ככסף לעניין תשלומים וכדומה גם בלא דינא דמלכותא, אם קיימת הסכמה של בני המדינה להשתמש בו כיחידת שומא ואמצעי תשלום, ומה שנדרש דינא דמלכותא הוא רק כדי להגדירו מבחינה הלכתית כ-"דבר שגופו ממון". ומכל מקום לדעת "החזון איש" יחשב המטבע כ-"דבר שגופו ממון" גם מחוץ למדינתו – אף ששם דינא דמלכותא אינו מחייב לקבלו כמטבע .
סיכום
מטבע וירטואלי יחשב על פי ההלכה כמטבע - אם הוא הוכר כמטבע על ידי המדינה.
מטבע שהציבור נותן בו אמון ורואה בו אמצעי תשלום ויחידת שומא עשוי להיחשב מבחינה הלכתית כמטבע גם אם לא הוכר רשמית מטעם שלטונות המדינה - לפחות לעניין תשלומים וכדומה.
הביטקוין לא הונפק מטעם המדינה, וגם האמון שהציבור נותן לו הוא מוגבל, ועל כן במצב הנוכחי הוא לא יוגדר כמטבע אלא כסחורה או כשטר חוב.
הכתבות החמות
.jpg "דלתא איירליינס, צילום: ויקיפדיה")
תגובות לכתבה(5):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
4.שיחזרו בשאלה ויראו כמה טוב לחיות חופשי מדת (ל"ת)דודו 10/2021/25הגב לתגובה זו0 0סגור
-
3.ביטקווין כשר למהדרין (ל"ת)רבי קריפטו 10/2021/25הגב לתגובה זו0 0סגור
-
2.כמו בסרטי הרובוטים הישניםשי 10/2021/24הגב לתגובה זו1 0שאם שאלת אותם שאלה מסובכת הם היו מתחילים לסובב את ראשם ולגמגם לבסוף נשרף להם המוח. זה מה שהיהדות עושה לדתיים. הם כל היום מתעסקים בשאלות מעגליות שאין בהם טעם או ריח, הכל כדי שהמוח שלהם לא יגלה שהם מולכים שולל על ידי רבניהם. לא, הביטקוין אינו מטבע, הוא תרמית פירמידה. אין אלוהים, וגם אם היה באמת נראה לכם שאכפת לו אם טילטלתם מפתח בודד בשבת בלי חוט ערוב?סגור
-
1.אלוהים עכשיו חייב ביטקויןעד מתי 10/2021/23הגב לתגובה זו1 0דוסים שעושים הכל אבל הכל בשביל כסף. ממציאים את התורה מחדש בשביל כסף. הביט נכרה בשבת אבל כשמדובר על כסף יש לדתיים ספר תורה משלהםסגור
-
חתיכת טרול איראני שמנסה לסכסךסמי 10/2021/24הגב לתגובה זו0 0או סתם 0מאלני, אין שום בעיה לכרות ביטקוין בשבת כיון שזה שהמחשב פועל והכרטיס הגרפי וכו זה לא ניכר כלפי חוץ. הסתה זה תמיד אופציה אבל בא תאחז בחבלי המציאותסגור
