על פי מאמר שהתפרסם אתמול (ראשון) בעקבות מחקר של האוניברסיטה העברית, מגפת הקורונה השפיעה על ההחלטות הכלכליות לא רק לטווח הקצר אלא גם בשינויים ארוכי טווח, ביניהם דפוסי החיסכון של האזרחים במדינות השונות וחסכונות הפנסיה שלהם.

אנשים רבים מוותרים כיום על מחשבות לימים שאחרי הקורונה, על חיסכון ומחשבות על הפנסיה, ובוחרים לשבור תוכניות חיסכון ולנסות להשיג כסף זמין, נזיל ועכשווי, כדי להתמודד עם חודשי אבטלה ממושכים ויציאה לחל"ת, פגיעה בהיקף העבודה שמשפיעה על הכיס של כולנו, או תקופות הבידוד הרבות והממושכות שמהם סובלות משפחות רבות שפוגעות מן הסתם בהכנסות.

מאמר חדש שהוצג לאחרונה בכנס של ה- American Economic Association(AEA) ונבחר להתפרסם במגזין AEA papers and proceedings, ונערך בהובלת פרופ' אורלי שדה מביה"ס למנהל עסקים וד"ר אביגיל הורוביץ מהמחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה – שתיהן מהאוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' אוליביה מיטשל מאוניברסיטת פנסילבניה האמריקאית, ניסה להבין את ההשלכות הפוטנציאליות לטווח הארוך של המגפה בנוגע לחיסכון לקראת יציאה לגיל פנסיה ופרישה מעולם העבודה.

בין היתר, החוקרות ביקשו לפענח כיצד אנשים היו מייעצים לאחרים להתנהג בתקופה כלכלית לחוצה שכזאת בקשר לחסכונות הפנסיוניים שלהם, זאת לאור החששות הכלכליות והבריאותיות שלהם: "אנו שואפים להבין כיצד אנשים חושבים דרך שאלות שנוגעות להתנהגות שהם ממליצים לאחרים לנקוט בה".

במסגרת המחקר, ערכו החוקרות סקר נרחב שכלל מדגם של 5,100 נבדקים אמריקאים. מהתוצאות התגלה כי 26.3% מהמשיבים מאמינים שהם יהיו חולים במהלך משבר הקורונה בנגיף, כש-19.4% ציינו שהם מאמינים שימותו מהמחלה אם נדבקו בה. בנוסף, 21.4% העריכו שייגמר להם הכסף בשלושת החודשים שלאחר ביצוע הסקר, בעקבות התפשטות המגיפה בארה"ב ובעולם.

מהנתונים שנאספו בקרב האמריקאים ניכרת השפעה של התפרצות הקורונה על הנכונות של נבדקים לחסוך ולהמיר את כספי החיסכון שלהם לקצבה בפרישתם לגמלאות.

במסגרת המחקר נבחנו שני ערוצים אפשריים המסבירים תוצאה זו – ערוץ תוחלת החיים, קרי, פגיעה בנכונות לחסוך כתוצאה מההשלכות הצפויות על תוחלת החיים והעתיד הבריאותי של הנבדקים, אל מול הערוץ הכלכלי – הפגיעה הכלכלית ואובדן ההכנסות.

הנתונים מצביעים על כך שהפגיעה בחסכון וברצון להמיר כספי חסכון לקצבה פנסיונית קשורה יותר לערוץ הכלכלי לעומת ערוץ תוחלת החיים שלהם: "הממצא המעניין שגילינו הוא שהמלצות החיסכון יורדות אצל נבדקים שהביעו דאגה מהסיכויים שייגמר להם הכסף בעקבות התפשטות הנגיף. עם זאת, המלצות החיסכון שלהם אינן מושפעות מהסיכויים המדווחים של המשיבים להידבק בנגיף ה-COVID-19 או למות ממנו.. נראה כי שינויים בהמלצות שלהם לחסוך נובעים בעיקרם מהפסדים כלכליים ולא משינויים בתפישות תוחלת החיים", מתואר במאמר.

המחקר אף מבהיר כי השלכות המשבר אינן אחידות ומשפיעות באופן מובהק יותר על האוכלוסיות החלשות יותר בחברה (תוצאות דומות התקבלו גם במחקרים על האוכלוסייה בישראל). נבדקים צעירים יותר, פחות משכילים, לא נשואים, במצב בריאותי לקוי או שברירי, בעלי חוסר ידע או רצון לרכוש ידע באוריינות פיננסית ובעלי הכנסה נמוכה יותר – עשויים לסבול יותר מהתפרצות נגיף הקורונה, וציינו שהם מאמינים שהמצב הכלכלי שלהם יורע משמעותית בחודשים הקרובים וכתוצאה מכך יהיה עליהם לבצע פעולות כלכליות שאינן חסכוניות וימליצו לאחרים לנהוג כמותם.

כתוצאה ממשבר הקורונה, נוקטות מדינות רבות בעולם (ביניהם ישראל, ארה"ב, אוסטרליה, צ'ילה ופרו) במדיניות המאפשרת משיכה של כספי חסכון ארוך טווח לצרכים מידיים. לאור המחקר הנוכחי, החוקרות מאמינות כי למדיניות כזאת צפויות להיות השלכות ארוכות טווח על מצבם הכלכלי של אנשים, לאו דווקא חיוביות, גם שנים רבות לאחר תום המשבר. "אנשים כאלה פוגעים בעתיד הכלכלי שלהם, בעיקר בזמן הפרישה שלהם לפנסיה, וגם אם הם ישפרו כיום את המצב הכלכלי הפגיע שלהם - הם ימשיכו להיפגע מבחינה כלכלית גם לאחר שיסתיים משבר הקורונה", מובהר בסיום המאמר המדעי.