כ-45% ממשקי הבית בארצות הברית עלולים להיתקל בקשיים כלכליים אם יפרשו בגיל 65, והנתון הזה מזנק ל-54% אם יפרשו בגיל 62, כך עולה מניתוח עדכני שביצע מרכז מחקרי הפרישה ומדיניות של מורנינגסטאר. נתונים אלו מדגישים את הסיכונים הפיננסיים איתם עלולים להתמודד בני דור X, שהמבוגרים שבהם מתקרבים לגיל פרישה, כמו גם הצעירים שבדור הבייבי בומרז שכבר נמצאים בעשור השביעי לחייהם.

המעבר ממערכת פנסיה מוגדרת (Defined Benefit Pension), שבה המעסיק מבטיח תשלומים חודשיים קבועים לאחר הפרישה, למערכת תרומות מוגדרת (Defined Contribution Plan), הטיל על העובדים חלק ניכר מהאחריות לחיסכון לפנסיה. אם בעבר המעסיק היה אחראי למימון תשלומי הפנסיה, הרי שבמערכת החדשה העובד נדרש לא רק להפריש את רוב הכסף בעצמו, אלא גם לנהל את ההשקעות ולהתמודד עם הסיכונים הנלווים. בישראל התרחש מהלך דומה, כאשר קרנות הפנסיה הוותיקות נסגרו למצטרפים חדשים והחוסכים החדשים הופנו לאפיקי חיסכון פנסיוני אחרים.

בין הקבוצות שנפגעו במיוחד מהשינויים בחיסכון הפנסיוני הם הבייבי בומרז, שהצעירים שבהם נמצאים כבר בשנות השישים לחייהם, ודור X, שהוותיקים שבהם מתקרבים לגיל פרישה. מהניתוח של מורנינגסטאר עולה כי המעבר מפנסיות מוגדרות לתוכניות תרומות מוגדרות השאיר לדורות אלו פחות זמן לצבור את החיסכון הפנסיוני. למעשה, בני דור X עלולים להתמודד עם קשיים כלכליים בפרישה יותר מאשר הדורות שאחריהם. 
בהתחשב בזה שעובדים הם לא קבוצה אחידה, היכולת להתכונן לפרישה תלויה בגורמים כמו גישה לתוכניות חיסכון ותנאי עבודה, שמשתנים ממעסיק למעסיק ומעובד לעובד.

החדשות הטובות שעלו מהמחקר הן שרק 21% מתוך משקי הבית שחסכו לפרישה באופן רציף ועקבי במשך לפחות עשרים שנה, יתקלו בקשיים כלכליים בפרישה; החדשות האלה טובות במיוחד לצעירי דור X, אלה שנולדו בשנים 1975-1980 ועדיין נשאר להם אופק תעסוקתי ארוך מספיק כדי לתקן את המצב.

ההכנסה היא הגורם המשפיע ביותר על החיסכון הפנסיוני, העלה מחקר שנערך על ידי המכון הלאומי לביטחון בפרישה בארצות הברית. המחקר מעלה כי עובדים בעלי הכנסות גבוהות מצליחים לחסוך באופן עקבי ומשמעותי יותר לפנסיה בהשוואה לעובדים בעלי הכנסות נמוכות. לא רק שהם מפקידים יותר וחוסכים יותר באפיקים נוספים, הם נוטים פחות לרוקן את החסכונות במקרה פיטורים. 

עוד ב-

הכלכלן הראשי ממליץ להישאר צעירים ושלא יפטרו אתכם בזמן מיתון

לכתבה המלאה

הכלכלנית תרזה גילארדוצ'י, מחברת הספר "עבודה, פרישה, חזרה: חוסר הוודאות של הפרישה בכלכלה החדשה", טוענת כי מערכת הפנסיה בארצות הברית פוגעת במישחסכו לאורך שנים ועדיין אינם יכולים לפרוש בכבוד. היא זוכה לתמיכה לא צפויה: בשנת 2025 עשויה לעלות לדיון בקונגרס הצעת חוק בתמיכת נציגים משתי המפלגות, להחלת תרומה ממשלתית לחיסכון הפנסיוני של עובדים בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות.