מהנדס העיר סכנין, סולימאן עותמאן, פתח את דבריו במושב בנושא "שפה מקומית בהתחדשות עירונית" במסגרת כנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים השנתי, בשליחת תנחומים לנרצחים בחברה הערבית וסיפר על ההתלבטות שלו האם להגיע לכנס, בעקבות השביתה במגזר השבוע בשל גל הרציחות.

"אני מגנה את אוזלת ידה של הממשלה שלא מטפלת ברצינות בחברה הערבית. אל תגידו "זה לא אצלי", חלק מהעמיתים פה ירו עליהם. הפשיעה בעיקרה כלכלית והכסף נמצא בחברה היהודית אז הכתובת על הקיר. צריך לשלב ידיים כדי למגר את זה. מי שיושב בירושלים לא מבין התחדשות עירונית ותמ"א 38 לא מתאים לחברה הערבית".

כמו כן, עותמאן המשיך את דבריו ואמר כי: "אין כמעט שטחים ירוקים. אבל למרות מה שחושבים, בסכנין מפרישים 40% מקרקע פרטית למוסדות ציבור. יש תכנית של 3000 יח"ד לעיר אבל לא מקודמת בגלל שמועצה אזורית משגב מתנה את קידום התכנית בסלילת כביש עוקף. זה יכול לקחת עשר שנים ואין קשר בין הדברים אבל זה המצב ומצוקת הדיור במגזר הערבי מחריפה. חלק מגל הפשיעה בשל מצוקת הדיור בחברה הערבית".

לבסוף , עותמאן סיכם את דבריו ואמר:"המרקם החברתי בעיר חמולתי. הבעלויות בסכנין זה לפי חמולות. הרחבה אחת מיטיבה עם חמולה אחת ומצד אחר עם חמולה אחרת ולכן מרחיבים בצורת טבעת כדי להיטיב עם כולם. הבעלויות על הקרקע דבר שמקשה מאוד. אין אפשרות לעשות התחדשות עירונית ולכן דרושה יצירתיות. הפתרון, שאותו מקדמים ברחוב הראשי בעיר, זה עירוב שימושים עם מסחר, רק זה יאפשר לפתור את בעיית ההיצע בחברה הערבית".

אדר' ענת דרור שרף, אדריכלית העיר כרמיאל: "אצלנו אומרים שכשבסכנין טוב אז בכרמיאל טוב. אמנם כרמיאל צעירה אבל חלק מהעיר כבר נבנתה בשנות ה-60 בבת אחת, לפני תקנות רעידות אדמה. מבנים רבים יפלו כמו קלפים כשתהיה רעידת אדמה. הבנייה הזאת לא יודעת לשאת עליה תמ"א 38. בשנה וחצי האחרונות מבול של יוזמות ורואות פוטנציאל בפינוי בינוי על כתפי מחלקה של 3 אנשים. לא רוצים לאבד את היזמים אבל רוצים ציביון לעיר. אז עושים מיפוי- מה המקומות החזקים, מה האזורים המאפיינים את העיר ומה האזורים הכושלים- ונותנים פתרונות יצירתיים".

אדר' שירה שפרכר, אדריכלית העיר בת ים: "שמחה להיות בפאנל עם ייצוג של 50% נשים. בת ים עיר קומפקטית וצפופה, גם לפני התחדשות עירונית, 18 יח"ד לדונם בממוצע. בעשור וחצי האחרונים אושרו כ-23 אלף יח"ד. חלק ניכר בהתחדשות עירונית ותמ"א 38. מייצר לנו צפיפות מטורפת. הכל ייבנה, לא ישארו תכניות על המדף".

אדר' יניב רמוס, אדריכל העיר אילת, על הייחודיות של עיר התיירות הדרומית: "עיר היברידית, שמתפקדת אחרת בעונות התיירות והכנסים" רמוס הציג פרויקטים להתחדשות עירונית ללא בניינים אפורים ולבנים, אלא שמירה על גווני ההרים והסביבה, חום וצהוב. "סוג נוסף של התחדשות עירונית גם בקו רצועת החוף. היה משבר ב-2020 עם סופה שפירקה את קו החוף, סופה של פעם במאה שנה שעשתה נזק בלתי יתואר. הייתה תכנית אסטרטגית שהמדינה קידמה, 100 פרויקטים מוכנים במגירה, מתוך זה הוצאנו הנחיות על קווי חוף, צפון ודרום, כל אחד בתפיסה שונה, הצפון אינטנסיבי רועש עם טיילת ואורות, והדרום שקט עם אלמנטים טבעיים וחומריות מקומית".

עוד ב-

בהשקעת מיליוני שקלים: המרכז הראשון מסוגו בישראל הושק בצפון

לכתבה המלאה

ליטל שלף דורי, אדריכלית העיר חיפה, שהנחתה את המושב, סיכמה: "כולם אומרים שהערים בישראל נראים אותו דבר והבנייה דומה מאוד וזה די נכון. ואנחנו עובדים כדי לשנות את זה ובכל יישוב השפה הייחודית שלה". כנס איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים שמתקיים (4-7.9) בקיבוץ אילות, בהשתתפות מעל 250 מהנדסי ואדריכלי ערים ורשויות מקומיות, מתמקד באתגרים בהם נתקלים המהנדסים והאדריכלים ובנושאים הבוערים של עולם הנדל"ן.