כעיר ותיקה שתחגוג בעוד מספר חודשים 100 שנים להיווסדה, התחדשות עירונית ברעננה היא בגדר הכרח. מעבר להיבט החזותי-אסתטי שבשדרוג המבנים הוותיקים, ולבשורה החברתית עבור בעלי הדירות, הרי שלמיזמים הללו חשיבות רבה גם בכל מה שנוגע לממד הבטיחותי. שרשרת האזעקות שחוותה העיר במהלך מבצע "שומר החומות", המחישה את הצורך במבנים חדישים המסוגלים לספק הגנה מאיומי הרקטות. הנושא מקבל משנה תוקף כאשר מביאים את נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ מהקיץ שעבר, לפיהם כ-13 אלף דירות ברעננה הן ללא ממ"ד.

"בעבר הדגש בחיזוק המבנים היה על רעידות אדמה, אלא שבמציאות הנוכחית רעננה נמצאת בטווח האש ובלי כיפת ברזל היינו עלולים להתמודד עם תרחישים לא פשוטים", פותח ראש העיר חיים ברוידא בראיון לאתר ice. "מהסיבה הזו כל נושא חיזוק המבנים והתקנת ממ"דים בדירות חשוב לי מאוד. אנחנו לא יודעים אם ומתי נידרש להתמודד עם סיטואציה כזו שוב, ולכן קיצרנו את התהליכים עבור מי שירצה להתקין ממ"ד בביתו לכדי שבועיים-שלושה. עצם העובדה שאנשים נפלו בדרך לממ"ד ולמרחב המוגן או שלא ידעו לאן לרוץ, חייבה אותנו לספק פתרונות. הבעיה הגדולה היא שבין השנים 1992-1980 לא בנו מיגון בדירות, ולכן תושבים רבים בעיר נותרו ללא ממ"ד. אני רוצה לפנות למקבלי ההחלטות כדי לראות מה עושים ולקדם מענה מקיף. אין שום סיבה שאותן משפחות יישארו תלויות בין שמיים וארץ".

כהמשך ישיר לאיום הביטחוני, עולה שוב על סדר היום סוגיית המשך דרכה של תמ"א 38, תוכנית שעתידה להתבטל באוקטובר 2022. מבחינת ברוידא הדבר לא בא בחשבון, והוא אף הודיע כי ברעננה יוארך תוקפה בשלוש שנים נוספות. "תמ"א 38 לא מתה ואני מאוד בעדה", הוא מבהיר. "חד משמעית – חובה להאריך את תוקף התוכנית הזו. כמי שהיה בין אלו שכתבו את תורת פיקוד העורף, אני יודע מה קורה אחרי רעידת אדמה וממש לא רוצה לחוות את זה מקרוב. אני מאמין בחיזוק שימנע כמה שיותר נפגעים, בגוף ובנפש. אני אעשה הכל במטרה לזרז תהליכים שייתנו לאנשים מיגון וביטחון".  

הפרויקט המתוכנן ברחוב מגדל 6. הדמיות: גונן ציניאר

פרצה במגדל
כמי שעומד בראשות העיר מדגיש ברוידא את התפקיד המשמעותי שממלאת ההתחדשות העירונית בפיתוחה של רעננה. הדבר מתבטא בקידום פרויקטים במסגרת פינוי-בינוי, כשאחד המיזמים המסקרנים הקורם עוד וגידים הוא זה שברחוב מגדל הוותיק.
"כל הזמן מדברים על מגדל כעל פיל לבן, אבל אני מאמין שהצלחתי לפרוץ את הנושא של בנייה והתחדשות עירונית סביבו", אומר ברוידא. "העניין הוא שאחוזי הבנייה במגדל פחותים מאחוזי הבנייה מסביב, ולא ייתכן שדיירי הרחוב יקבלו פחות מרחובות סמוכים, כמו הגדוד העברי למשל. על כן אני מנסה לצמצם את הפערים כדי שכולם יקבלו את מה שמגיע להם".

פרויקט הביכורים ברחוב הוא במגדל 6, בו אישרה לאחרונה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית מפורטת להתחדשות עירונית. התוכנית הנה חלק מפרויקט התחדשות עירונית בהיקף נרחב שמקדם אגף ההנדסה, במסגרתו תתאפשר הריסה ובנייה של המבנים בתחום החלקות הפרטיות תוך העצמת זכויות ליצירת דופן עירונית לרחוב. המיזם מתייחס גם לשיפור המרחב הציבורי באזור, זאת באמצעות הרחבת זכות הדרך, תוספת חניות, תוספת נטיעות לצל והרחבת המדרכות באופן ראוי.

בפרויקט ניתן דגש גם על יצירת מגוון חברתי-תרבותי – כך שיאפשר את המשכיות המגורים של התושבים הוותיקים, ובו בזמן יעודד הגעה של אוכלוסיות חדשות לרחוב. יצוין כי התוכנית מגדילה את מספר הקומות מעל הקרקע משלוש לשש, לצד תוספת שתי קומות תת קרקעיות. מספר יחידות הדיור עם סיום העבודות ישולש מ-6 כיום ל-18. "אנחנו פונים ליזמים ומעודדים תושבים באזורים הוותיקים ובמרכז אחוזה להניע פרויקטים של התחדשות עירונית", מפרט ברוידא. "צריך להיות כאן מכלול של 5-4 בניינים שיתאחדו כדי ליצור את מודל הטוב ביותר של עירוב שימושים ושילוב בין מגורים לשטחי מסחר".

איך תורמים פרויקטים מהסוג הזה להשארת הצעירים ברעננה ולהחזרת דורות קודמים שעזבו את העיר?
"אחת העוולות הגדולות היא העובדה שלא בנו ברעננה למעלה מ-20 שנה דירות בנות 3 חדרים – זה ממש בבחינת משה שראה את הארץ המובטחת ולא בא בשעריה. צעירים הודרו מהעיר בגלל זה, ולצערי גם הילדים שלי ושל אחי לא גרים ברעננה. ההפרש בין דירות 3 חדרים לדירות 4 חדרים הוא באזור 700-650 אלף שקל. כשהורה רצה לעזור לילד לקנות דירה עם משכנתא, הוא היה מגיע אולי ל-3 חדרים, אבל ברגע שנדרש לקחת משכנתא בסכום לא הגיוני ולא אטרקטיבי של מעל מיליון שקל, אין בזה היגיון. אני פועל לשנות את המצב, ובכל פרויקט חדש אני מורה ששליש מהדירות יהיו של 3 חדרים. בשנים הקרובות יהיו בעיר עוד כ-1,700 דירות חדשות קטנות, ואני רוצה לייצר מודל של הנחה לבני רעננה כדי שהדירות הללו יאוכלסו על ידי בני העיר כמו בנים ממשיכים במושבים".

לפי דו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הוצאת היתר ברעננה למיזמי תמ"א לוקחת כשלוש שנים וחצי. מה עושה העירייה בראשותך כדי לייעל את הביורוקרטיה?
"הוספנו בתקופה האחרונה כוח אדם להנדסה, הגדלנו משמעותית את כמות הישיבות של הוועדה כדי להביא למצב בו יאושרו פרויקטים פעמיים או שלוש בחודש. גם אם ב-11 בלילה אני צריך לחתום על תוכניות, אני אהיה בעירייה ואדאג שהדברים יתקדמו. אנחנו מבקשים להטמיע טכנולוגיה חדשה, שתאפשר לתושב לדעת בדיוק איפה הוא נמצא בתהליך – מה נדרש ומה עוד חסר. כעיר חכמה השקענו בנושא הזה 20 מיליון שקלים".

ספר על שיתוף הפעולה עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, והאם הקמת מנהלת ייעודית להתחדשות עירונית עומדת על הפרק?
"נפגשתי עם נציגי הרשות בתחילת הקורונה, אבל המגפה יצרה שורה של הגבלות ועיכובים כך שקשה להעביר ביקורת או להלל. חשוב מאוד שלרשות הממשלתית יהיו שיניים לקבל החלטות, להגיע לאנשים שקובעים מדיניות ודרכם לבסס ערכים ולייצר שוויוניות בנושא הדירות. לגבי מנהלת ייעודית בעיר, אני לא פוסל אבל רוצה ללמוד את הדברים לעומק לפני שאקבל החלטה".

אין סוסים במרכז
חיים ברוידא (63) הוא סגן אלוף במיל' בפיקוד העורף, נשוי לדוריס, אב לשלושה וסב לנכדה. כמי שנולד וגדל בעיר הוא מגדיר עצמו כלוקאל פטריוט רענני. "שתי האהבות הגדולות שלי הן המשפחה ורעננה", הוא מבהיר למי שעוד היה ספק. "אני אוהב מאוד את מה שאני עושה ולא מתכוון לוותר על העיר שלי בעד שום הון שבעולם".  

כאיש המזוהה ביותר עם רעננה, איך אתה רואה את השינויים שעברו על העיר ביחס לתמונת נוף מולדתך?
"(צוחק) היום כבר אין יותר עגלות עם סוסים במרכז העיר. האנשים שהגיעו לרעננה הביאו כל אחד את המטען תרבותי משלו - אם בעליות מדרום אפריקה וצרפת, ואם בעליות מדרום אמריקה - יש כאן ערב רב של תרבויות. למרות השינוי, זו עדיין עיר עם איכות חיים בדגש על חינוך, תחום אליו מנותב חצי מהתקציב העירוני. רעננה זו עיר מיוחדת ששמה יוצא למרחוק".

כעיר שאוטוטו תחגוג 100 שנים, כיצד אתה פועל לשמר את הצביון הקהילתי ברעננה? אלו יעדים אתה מציב לשנים הבאות?
"סימנתי כמה יעדים מרכזיים דוגמת בניית מתנ"סים אזוריים. מעבר לזה, היות והיום אנחנו משלמים למעלה משני מיליון שקלים עבור שכירות למבנים ומשרדי עירייה, אני נחוש להפסיק את המצב ההזוי הזה. אני עושה מאמצים כדי שבסופו של דבר נשב במבנים שלנו, והיזם ייתן חלק מהשטח לטובת הציבור. לא נכון לשכור מגורמים פרטיים, וכשיהיה שטח לא נצטרך את אותן שכירויות. בשנתיים וחצי בתפקיד הוספתי מעל 400 אלף מ"ר מסחר, במטרה לשנות את האיזונים בעיר ולהגדיל את נתח הארנונה ממסחר ועסקים. באתי לעשות סדר חדש. אני לא מאשים את קודמיי, אבל המודרניזציה מחייבת את רעננה לבצע שינויים".