באחרונה עלה לכותרות הקומיקאי שלום אסייג בשל חשדות נגדו למעורבות בפרשת שחיתות ברשות מקומית בצפון. במהדורות החדשות דיווחו על החשדות ועל החקירה, ובמקביל הרשתות החברתיות התמלאו בשיח על המקרה. 

בדומה ולהבדיל, לפני כשבועיים התבטא יו"ר חברת אסם, דן פרופר, נגד ה"התקפה על מוסדות החוק והסדר", בהקשר למאבק שמנהלים פוליטיקאים במוסדות שלטון החוק. בהתייחסו למצבו המשפטי של ראש הממשלה אמר פרופר כי "אם נגד מנהל בחברה שלי היה מוגש כתב אישום - הוא היה עף במהירות האור". בתגובה הכריזו פעילי רשת על חרם צרכני נגד החברה, תוך שהם תוקפים את פרופר באופן אישי.

כותרות שליליות לגופם של אנשים הופכות שכיחות יותר ויותר בשנים האחרונות, כשהן נהנות מאפשרויות תפוצה שלא נראו קודם לכן בזכות הרשתות החברתיות. לרוב פונים הנפגעים לעזרה משפטית על מנת לסיים את הפרשה באמצעות איום בנקיטה בהליכים משפטיים. אולם לא תמיד זה מספיק, ומרגע שמבול הכותרות יצא מהתחנה, קשה לאמוד את עומק ההשלכות. 

ד"ר טלי תאני-הררי, ראש החוג לתואר שני בבית הספר למינהל עסקים בבית הספר האקדמי פרס, אומרת כי לצורך התמודדות עם הסכנה האורבת לפרטים ברשת המקוונת, יש להבין לעומקו את המושג "מותג אישי": "פגיעה במותג האישי רלוונטית מאוד לא רק לכוכבים וידוענים מתחומי הבידור והספורט, אלא גם למנהלים, בעלי עסקים, יזמים ומשקיעים. כך למשל, איש עסקים המחליט לנקוט עמדה פוליטית ערב הבחירות ו'זוכה' לביקורת שלילית התופסת תאוצה ברשתות החברתיות, אשר אינה מרפה גם לאחר הבחירות; או מנהלת בכירה הכותבת פוסט על הקידום שקיבלה, ומקבלת בעקבותיו תגובות שליליות רבות מאלה שהביסה".

לדברי תאני-הררי, מותג אישי חזק הוא "שם המשחק" בעולם העבודה והעסקים כיום. "כדי להבין איך מתמודדים עם פגיעה במותג האישי חייבים להבין את הפעילות הנדרשת לבנייתו של המותג האישי המצליח. זהו תהליך שלוקח זמן ממושך, מחייב תחזוקה ומשיכת תשומת לב, במיוחד בסביבה שיווקית עמוסה ומלאת 'רעשים'".

איך בונים את המותג האישי ברמה הפרקטית?
"נדרשת פעילות שיווקית-תקשורתית אינטנסיבית שתייצר בולטות וחיבור משמעותי עם קהל היעד כמו גם אסוציאציות חיוביות רבות. לשם כך נדרשים תכנים בעלי ערך מיוחד לקהל היעד, תכנים ייחודיים העוסקים בתחום הפעילות או המומחיות הרלוונטיים, וכן בדעות ובתחביבים משותפים. כך יכול המותג האישי להמשיך ולייצר עניין בקרב קהל היעד שלו, ולהמשיך להיתפס כרלוונטי ועדכני, ולא פחות חשוב – גם כאותנטי ואמין. כל אלה שומרים על כוחו של המותג האישי לאורך זמן".

מה צריך לעשות מי שלא בנה את המותג האישי "בזמן" וכבר נפגע?
"מסרים שליליים על המותג עלולים לפגוע באופן משמעותי בעמדות כלפי אותו אדם  ובאמון כלפיו. לכן, ההמלצה במקרה כזה היא לפעול באופן אקטיבי ומיידי ולבנות 'חומת הגנה' לשיקומו של המותג האישי.

"חומת המגן צריכה להתייחס לשלושה רבדים מרכזיים: הרובד הראשון הינו פעילות יזומה לקידום האסוציאציות החיוביות על המותג האישי – האצת הפעילות התומכת במיצובו של המותג האישי, תוך הדגשת ההיבטים החיוביים שלו. בהחלטות אלה יש לקחת בחשבון את הנושא סביבו עלו הביקורת והמסרים השליליים, ולפעול באינטנסיביות על מנת לתת להם את המענה הראוי; הרובד השני הינו פעילות פרו-אקטיבית לצמצום הפגיעה של התכנים השליליים במותג האישי, לרבות איתור התכנים השליליים והמקור לתכנים אלה, תוך טיפול מהיר ויעיל בצמצום החשיפה לתכנים אלו;

"הרובד השלישי הינו הגנה משפטית הנוגעת לשמירה על המותג האישי, שכן הפגיעה  צריכה להיבחן גם בפרספקטיבה זו. לפגיעה כזו עלולה להיות השפעה שלילית על הרווחיות של המותג האישי באופן דרמטי ולאורך זמן רב. זאת, לאור ההשקעה הנדרשת לשיקומו של המותג האישי והפגיעה הנאמדת בהפסד ההכנסות ובמוניטין".

האם הכלי המשפטי מנוצל כיום מספיק על ידי אינדיבידואלים?
"בעולם השיווק מקובל כיום לפעול משפטית בעיקר במקרה של פגיעה במעמדו של מותג 'רגיל'. לראייתי, ראוי לתת על כך את הדעת גם בהתייחס למותגים אישיים של סלבס, מנהלים, בעלי עסקים, יזמים ומשקיעים. למותג האישי קיימת רשת של הגנות משפטיות כדוגמת חוק איסור לשון הרע, חוק הפרטיות וחוקים אחרים אשר מהווים עילות תביעה של בעל המותג האישי. חומת ההגנה בהקשר זה יכולה להגיע לכדי הגשת תביעה בגין עילת פגיעה בשם הטוב ובמותג האישי".