מלחמת חרבות ברזל כבר חצתה את רף 50 הימים – וכולנו מקווים ומייחלים שהנהגת המדינה לא תרפה, ועם הרוח הגבית והאחדות של העם בישראל היא תאפשר לכוחות צה"ל לחסל אחת ולתמיד את ארגון הטרור הרצחני חמאס ותייצר סוף סוף ביטחון בחזית הדרומית.

לצערנו הרב, רק עכשיו, אחרי למעלה מ-20 שנה שאנו זועקים את האמת המרה של העוטף, הבינו בשעה טובה בכל העולם כי האויב העזתי הוא לא פחות גרוע ואכזרי מהנאצים. כולנו גם מבינים היטב כי ממעשי הטבח הנוראיים שביצע ייקח לנו עוד זמן רב להשתקם. ועם זאת, כולנו נרגשים ושמחים על חזרת החטופים והחטופות לחיק יקיריהם. אנו נמשיך לפעול כדי שכולם ישובו הביתה בשלום – זו חובתה המוסרית של המדינה.

באותה הנשימה, אסור לנו לעצור את הלחימה עד למיגורם של מנהיגי החמאס, הג'יהאד האיסלמי וכלל המחבלים, ועד להסרת האיום על שדרות, יישובי הדרום ומדינת ישראל. אסור בתכלית האיסור שתושבי העוטף דוגמת ניר עוז, כפר עזה, בארי ושדרות יחששו לקיים אורח חיים נורמלי, כשאזעקות צבע אדום או חדירות מחבלים ליישוביהם הן חלק מהשגרה. חשוב להבהיר באופן החד והברור ביותר: זה או אנחנו או הם – אין באמצע. המשך המערכה הצבאית בעזה הוא קריטי עבור החטופים, עבור הנרצחים והנופלים, עבור תושבי הדרום – כל אלו החיים יותר משני עשורים תחת טרור קסאמים ורקטות – ולמעשה עבור ישראל כולה.

כמי שנמצא בשטח, אני יכול לספר שתושבי שדרות חזקים ומאוחדים מתמיד. הם עוברים את התקופה המאתגרת הזו בגבורה גדולה ובסבלנות רבה. כולם כאחד חדורי תקווה, עוצמה ואמונה שנכריע את אויבנו ולא נדע עוד ימים כאלה. כשאני מארח בשדרות את הנהגת המדינה, הצבא, בכירי המשק וראשי הרשויות, אני שומע מהם דבר אחד: איזה חוסן מרשים יש בעיר שלנו ועד כמה הוא חדור עמוק בלב התושבים. עוצמת החוסן הזו היא חלק בלתי נפרד מה-DNA השדרותי, ואני בטוח שיחד נצליח לשמור על איזונים נכונים ובריאים, ונחזה בפריחתה המחודשת של עירנו האהובה.  

סיפור הגבורה של שדרות הוא לא רק סיפור מקומי, הוא סיפור לאומי. כאן נבלמה התקדמות מחבלי החמאס לתוך עומק ישראל. הבלימה הזו עלתה במחיר יקר והובילה לתחושות קשות. שעות ארוכות  הרגשנו מופקרים ומבודדים ללא כל מענה בטחוני. תודה לאל על הניסים ועל סיפורי הגבורה, שעוד ייכתבו בספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל. תושבים יקרים מהעיר התגלו במלוא גבורתם: בתושייה נדירה ויוצאת דופן הצילו חיים ומנעו אסון כבד עוד יותר ממה שחווינו.

מאז, וכבר מעל חודש וחצי, שיותר מ-30 אלף תושבי שדרות מתארחים במוקדים שונים ברחבי הארץ, ואנו פועלים ללא לאות כדי לעשות הטוב ביותר שניתן עבורם. לצידם, יש גם תושבים שהחליטו להישאר בעיר, וגם להם אנו דואגים בתשומת לב מרבית ובדגש על מענה רשותי במגוון התחומים.

עשרות מעובדי העירייה ושלוחותיה עובדים לילות וימים בכדי לתת מעט שיגרה וחוסן בתקופה הזאת: עם מוקד עירוני, צוותי רווחה, חוסן, מתנ"ס עירוני, חינוך, משאבי אנוש, צעירים, קליטה ונוער – כולם עם לב ענק התגייסו למען תושבי שדרות. במסגרת הזו גם פתחנו עשרות מרחבים חינוכיים בכל נקודות השהייה של התושבים – ומדובר בתי ספר יסודיים, גני ילדים, בית ספר לחינוך מיוחד, פעילויות לנוער, רצועות חינוכיות בלתי פורמליות ואפילו מעונות יום. את המרחבים החינוכיים מנהלים צוותי הניהול הקבועים שלנו, כמובן יחד שותפים רבים: אנשי חינוך ומתנדבים יקרים, שהתייצבו לסייע לדור הצעיר של שדרות.

ראש עיריית שדרות אלון דוידי, בתדרוך עם חיילי מילואים (צילום דוברות עיריית שדרות) 

בימים אלה אנו נמצאים גם בעבודה מתמדת עם מינהלת תקומה ומשרד ראש הממשלה. בשיתוף פעולה אנו עובדים על שיקום העיר ובקרת נזקים. אין לי ספק: שדרות תשקם את ההרס, בדומה לשכנינו ביישובי העוטף – ואנו נהיה עיר יפה, משגשגת וצומחת אפילו יותר משהיינו לפני ה-7 באוקטובר. חשוב לא פחות: בשדרות יוכלו התושבים לחיות בשעה טובה בביטחון מלא וללא חשש.

בשם כל תושבי שדרות, אני שולח חיבוק גדול ותפילות שהחיילים, החיילות וכל כוחות הביטחון ישובו מהחזית בריאים ושלמים, מאחל רפואה שלמה לפצועים ולפצועות להשבת כל אחד ואחת מהחטופים והחטופות. גם בתקופה הקשה ומורכבת הזו, אני מזכיר לכולם להרים את הראש: תמיד הכי חשוך לפני הזריחה... אבל עוד יבואו על כולנו ימים טובים.

עוד ב-

חנן יבלונקה נעדר כבר 31 ימים: "הילדים שואלים מה עם אבא, אין לנו מה לענות להם"

לכתבה המלאה

*הכותב, אלון דוידי, הוא ראש עיריית שדרות.